רבי שאול משה זילברמן
 | |
| לידה | ט"ו באלול תר"י |
|---|---|
| פטירה | כ"ג בתמוז תרצ"ט (בגיל 88) |
| מקום פעילות | וויירושוב, תל אביב |
| השתייכות | חסידות גור |
הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י, אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט, יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב. בסוף ימיו היה רבם של חסידי גור בארץ ישראל, וחבר הרבנות בתל אביב, בעל שו"ת רבי שאול משה ועוד.
תולדותיו
נולד לרבי יצחק אייזיק אלימלך זילברמן (בנם של שאול ופעריל זילברמן),, מחסידי קוצק, ולמרים, בתו של רבי שר שלום יזרעאל אחיו של רבי מאיר קוואלער, אב בית הדין של פיונטקי ומצאצאי המהרש"ל. בילדותו חלה והיה על סף מוות, אך לבסוף הבריא מחליו{{הערה|מסופר כי כאשר נסע אביו לרבי מנחם מנדל מקוצק להזכיר לפניו את בנו החולה, הפטיר הרבי מקאצק: עה, ער וועט דאך האבן אריכות ימים, אה, הרי תהיה לו אריכות ימים! , ואכן נתקיימה ברכתו והוא הסתלק בשנת התשעים לחייו[1]. בהיותו בגיל 10 נסע עם דוד אמו רבי אלחנן אונגר מפיונטקי לחידושי הרי"ם מגור. החידושי הרי"ם דיבר עמו בלימוד, ולאחר מכן הורה לו ללמוד שולחן ערוך יורה דעה[2]. עוד הורה לו האדמו"ר ללמוד אצל רבי שלום צבי הכהן רבה של זגירש, אולם עקב גילו הצעיר, סירבו לקבלו לישיבה. כשנסע בשנית לחידושי הרי"ם, שאלו האדמו"ר האם הוא לומד בזגירש, ומשנענה בשלילה שלח אותו בשנית לשם, וציווה עליו שיאמר לראש הישיבה שהוא שלחו, והוא אכן התקבל לישיבה. בהיותו בגור התחבר לנכדו של האדמו"ר, רבי יהודה לייב אלתר. בעל ה'שפת אמת'.
בשנת תרכ"ו בערך, נסע ללמוד בקרושנוביץ אצל ראש הישיבה ורב העיר רבי אברהם בורנשטיין, לימים האדמו"ר ורבה של סוכטשוב[3]. לאחר פטירת האדמו"ר מגור הוא נסע יחד עם רבי אברהם אל רבי חנוך הניך מאלכסנדר. בשנת תרכ"ח נישא לבתו של רבי אברהם מיכאל טונדובסקי מדווארט. לאחר פטירת רבי הניך מאלכסנדר בשנת תר"ל, החל רבו רבי אברהם לכהן באדמו"רות. הרב שאול משה נשאר בחסידות גור, אך שמר אמונים לרבו ה"אבני נזר". בנוסף למד גם אצל רבי יהושע מקוטנא.
לאחר חתונתו בשנת תרכ"ח - 1868 התגורר בדווארט אצל חמיו אברהם מיכאל טונדובסקי 14 שנים, שם הקים ישיבה שכונתה "ישיבת ר' שאול דווארטער" ועמד בראשותה. בשנת ה'תרמ"ב הועמד ברבנות קוז'מינקה הסמוכה לקאליש. גם בעיר זו הקים ישיבה. בזמן זה נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לחנה בתו של המקובל רבי חיים הכהן מנובידבור[4]. באדר תרמ"ט, לאחר שהראב"ד רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג עזב את וירשוב, נקרא לכהן בה ברבנות. הוא העביר לווירשוב את ישיבתו ומאות תלמידים למדו אצלו בתקופה זו.
בשנת תרע"ב ביקר בארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, על מנת ליישב את ההדורים בכוללים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח מעירו לאחר שנודע לו שהרוסים מתכננים לתופסו כבן ערובה, על מנת להבטיח שבני העיר לא ישתפו פעולה עם הגרמנים. הוא הגיע ללודז' בה לראב"ד בעיר, ולמפקח על הכשרות.
בשנת תר"פ החל להתכונן לעזוב את פולין ובשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בדרום תל אביב. חסידי גור בארץ ישראל, ובפרט בשטיבל "נחלת בנימין" קיבלוהו כרב ומנהיג. הוא הצטרף לרבנות תל אביב, אך בהמשך פרש מהוועד הלאומי, בהוראת רבו מגור.
בשנת תרפ"ט, לאחר שהרב מנחם מנדל כשר עזב את ארץ ישראל, נסע לירושלים לומר שיעורים במקומו בישיבת שפת אמת.
צאצאיו[5]
- בנו בכורו רבי אברהם צבי (אשתו מינדל רגטבלום - והיו להם 7 ילדים), רבה של פראשקה וחותנו של רבי יששכר תמר - נספה בשואה.
- בנו רבי יהושע, בעל זכר יהושע, מילא את מקומו ברבנות חסידי גור בתל אביב וכחבר מועצת הרבנות תל אביב[6].
- בנו שלום. (נפטר בפולין)
- בתו טאבא (אשת צבי שירדצקי שנספה בשואה. נפטרה בפולין)
- בתו הדס. (אשת יוסף אליעזר גליקמן, בן אברהם ויענטא גליקמן)
- בתו יוכבד - נספתה בשואה.
- בנו מיכאל חנוך. (מיכאל העניך - נפטר בת"א)
- בנו יעקב מאיר - נספה בשואה.
- בנו חיים - נספה בשואה.
- בנו יצחק אייזיק אלימלך - נספה בשואה.
- בתו יענטא. היתה נשואה לרבי אברהם מרדכי אלתר (מחברי מכון התלמוד הישראלי השלם), בנו של רבי משה בצלאל אלתר וחותנו של רבי פנחס מנחם אלתר.
- בתו שרה. היתה נשואה לרב ישראל מאנדל, אביו של הרב מאיר מאנדל, שהיה חתנו של האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר בעל ה'לב שמחה'.
על שמו נקרא נינו רבי שאול אלתר.
ספריו
- חידושי רבי שאול משה על הש"ס[7]
- שו"ת רבי שאול משה, תשי"ט
- פרדס שאול על התורה וחמש מגילות, ירושלים, תשל"ז
- אבני שהם, חידושים על סדר מועד, רמב"ם הלכות שבת ושולחן ערוך הלכות עירובין. תשנ"א
- אבני שהם חידושים על סדר נשים, נזיקין, קדשים, הלכות קידושין ושו"ת בעניני אבן העזר, תשנ"ו.
- קונטרס דרש דר"ש מש"ה, אנטוורפן תשס"ט.
בנוסף חיבר חיבור על איזהו נשך והלכות ריבית אך הוא אבד.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, תשמ"ז, עמ' רו-רלא.
- מוסף שבת המודיע, י"ח בתמוז תשס"ט.
קישורים חיצוניים
- לוית הרב ש"מ זילברמאן זצ"ל, הצופה, 11 ביולי 1939
שאול משה זילברמן (1850-1939), דף שער בספרייה הלאומית- כרטיס הקבר של הרב שאול משה זילברמן, באתר הר הזיתים
הערות שוליים
- ^ 'פרדס שאול' בהקדמה תולדות אדם מפי נכדו הרב חיים מנדל
- ^ בחסידות גור לא היה מקובל שבחורים ואף אברכים צעירים ילמדו יורה דעה. רבי הירש טומשובער אמר לשאול משה שהוראה זו היא סמיכה לרבנות.
- ^ מכתבו לספר "אביר הרועים" באתר היברובוקס.
- ^ חתנו של רבי וואלף, דודו של רבי יחזקאל מקוזמיר. בזיווגו השני נישא לבתו של רבי יצחק פינקלר חתנו של הסבא מראדושיץ וממנה נולדה בתו חנה. נפטר בזקנה מופלגת.
- ^ מקור: פרדס שאול, ירושלים: תשל"ז, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב זילברמאן - חבר הרבנות הראשית בת"א, הצופה, 12 בנובמבר 1939
- ^ על מסכת בבא מציעא באתר היברו בוקס
37898232שאול משה זילברמן