שאהד (כטב"מים)
.jpg)
שאהד הם סדרת כלי טיס בלתי מאוישים קרביים וחימוש משוטט מתוצרת איראן, שפותחו על ידי תעשיות התעופה שאהד. מל"טים אלו מוגדרים כ"תחמושת משוטטת" מסוג "קמיקזה", ומתוכננים להתפוצץ על מטרתם.
המל"טים מיוצרים הן באיראן והן ברוסיה, כאשר הגרסה הרוסית מבוססת על תוכניות איראניות.[1] שני הדגמים הופעלו על ידי הכוחות הרוסיים במסגרת הפלישה הרוסית לאוקראינה, ונעשה בהם שימוש נרחב נגד מטרות באוקראינה.[2][3]
המונח "שאהד" נגזר מהשפות ערבית ופרסית, ומשמעותו "עד" או "עדות".[4]
פיתוח
איראן
המל"טים מסדרת "שאהד" פותחו על ידי תעשיות התעופה שאהד באיראן. הייצור מבוצע על ידי חברות מקומיות ובאמצעות משאבים פנימיים. אף על פי שאיראן נתונה לסנקציות בין־לאומיות, רכיבי המל"טים כוללים חלקים מסחריים שמקורם במדינות רבות, ובהן ארצות הברית, שווייץ, הולנד, גרמניה, קנדה, יפן ופולין[5].
החלקים, בשל זמינותם המסחרית, כמעט ואינם כפופים לפיקוח או בקרה רגולטורית.[6] לפי דו"ח שהוגש על ידי ממשלת אוקראינה למדינות G7, חלקים רבים מועברים לאיראן דרך מדינות מתווכות ובהן טורקיה, הודו, קזחסטן, אוזבקיסטן, וייטנאם וקוסטה ריקה. על פי דיווחים, כל מפעל לייצור מל"טים באיראן כולל שני אתרי גיבוי, שנועדו להבטיח המשך ייצור במקרה של תקיפה אווירית.[7]
ב־5 בדצמבר 2011, במהלך פעילות מבצעית אמריקאית בשמי איראן השתלטה יחידת לוחמה קיברנטית איראנית על מל"ט מסוג RQ-170 סנטינל מתוצרת לוקהיד מרטין.[8] לאחר מכן, ביצעה תעשיות שאהד הנדסה לאחור של המל"ט, ופיתחה על בסיסו את הדגמים שאהד 171 ושאהד 191 ("סעאקה").[9]
רוסיה
במהלך המושב ה-78 של העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2023, האשימה ארצות הברית את איראן באספקת מל"טים לרוסיה במסגרת הפלישה הרוסית לאוקראינה, ובסיוע להקמת מפעל לייצור מל"טים על אדמת רוסיה. נשיא איראן, אבראהים ראיסי, הכחיש את ההאשמות, ואמר כי "איראן מתנגדת למלחמה באוקראינה".[10]
לפי דיווחים, כבר בספטמבר 2022 נחתם חוזה לאספקת תחמושת ורקטות בין איראן לרוסיה בשווי העולה על מיליון דולר.[11] ביוני 2023 דווח על ידי הבית הלבן כי איראן משתתפת בהקמת מפעל מל"טים ברוסיה.[12] בפברואר 2024 דלפו מסמכים נוספים המעידים על עסקת רכישה בשווי 1.75 מיליארד דולר, שבוצעה באמצעות תשלום בזהב.[7]
כתוצאה מהקושי של איראן לעמוד בדרישות האספקה לרוסיה, הוקם מפעל המל"טים בילבוגה באזור הכלכלי המיוחד אלבוגה שברפובליקת טטרסטן, כ־1,300 ק"מ מגבול אוקראינה–רוסיה. המפעל ממוקם ליד נהר קאמה, מה שמאפשר שינוע דרך הים הכספי מאיראן.[7] המפעל מופעל על ידי חברת "אלבטרוס", ומשתמש בכוח עבודה של סטודנטים ממוסדות חינוך מקצועיים לבניית מל"טים קרביים.[13]
לפי הערכות, רוסיה שואפת לייצר כ־6,000 מל"טים עד קיץ 2025, בקצב ייצור חודשי של 310 יחידות.[14] עלות הייצור ליחידת גראן-2 נאמדה בכ־48,000 דולר, אך עקב שדרוגים טכנולוגיים עלתה ל־80,000 דולר ליחידה באפריל 2024.[15]
במהלך המלחמה באוקראינה נעשה שימוש תכוף במל"טי שאהד 136 במסגרת תקיפות על מטרות אזרחיות. ב־17 באוקטובר 2022 נהרגו ארבעה אזרחים בתקיפה על קייב, ובהם אישה הרה.[16] תקיפות נוספות התרחשו במאי 2023, יוני 2023, נובמבר 2024 ומאי 2025, בהן נהרגו אזרחים רבים ונפצעו עשרות.[17][18][19][20]
שאהד 107
השאהד 107 נחשף על ידי סקיי ניוז ממקור ביטחוני אנונימי בינואר 2024. הוא תואר כתחמושת משוטטת עם טכנולוגיות סיור אפשריות, כגון הזרמת וידאו חי.[21] המקור דיווח כי אורכו כ-2.5 מטרים ומוטת כנפיו כ-3 מטרים. המל"ט הקרבי ניתן לשיגור מרכב, וטווח פעולתו מוערך עד 1,500 ק"מ.[21] המקור גם ציין כי איראן הציעה "מספר יחידות" לרוסיה בעסקה בשווי של מעל 2 מיליון דולר.[21]
שאהד 121
שאהד 121 זוהה לראשונה בשנת 2016 כאשר טס מעל נושאת המטוסים הגרעינית האמריקאית הארי טרומן (CVN-75) במרחב האווירי הבינלאומי. גורמים בצי האמריקאי תיארו את האירוע כחריג וכבלתי מקצועי, וציינו כי מדובר בהפרת ביטחון שלא התרחשה מאז שנת 2014.[22] לפי גורמים איראניים, טיסת השאהד 121 נחשבה בטוחה, מאחר שכנפיו היו "נקיות" – כלומר, המל"ט לא היה חמוש ולא היווה איום ישיר.
שאהד 129
ערך מורחב – שאהד 129
שאהד 129 (לעיתים S129) הוא כלי טיס בלתי מאויש קרבי בגובה בינוני ובעל טווח ארוך, שתוכנן עבור משמרות המהפכה האסלאמית. הוא נועד למשימות תקיפה, מודיעין, מעקב וסיור, ובעל כושר סיבולת של עד 24 שעות. מכלי הטיס האיראניים, הוא דומה ל-MQ-1 פרדטור האמריקאי. שאהד 129 שימש לתקיפות אוויריות במהלך מלחמת האזרחים בסוריה ולבקרת גבולות בגבולה המזרחי של איראן.[23]
שאהד 131 (גראן-1)
- ערך מורחב – שאהד 131
שאהד 131 (בשירות הרוסי: גראן-1) הוא מל"ט תוקף ממשפחת שאהד שזכה לחשיפה נרחבת לראשונה באוקטובר 2022 במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה. הוא מונע באמצעות מנוע ונקל מדגם שאהד-783/788 וכולל יחידת בקרה בעלת יכולת תקשורת לוויינית עם לווייני אירידיום.[24] המל"ט כולל מערכת ניווט אינרציאלית מבוססת גירוסקופ MEMS עם גיבוי GPS. הוא נושא ראש נפץ במשקל כ-15 ק"ג ובעל טווח של כ-900 ק"מ. מאפיינו הוויזואלי הבולט הוא מייצבים אנכיים המשתרעים כלפי מעלה בלבד מקצות הכנפיים.[25]
שאהד 136 (גראן-2)
- ערך מורחב – שאהד 136
.jpg)
שאהד 136 (בשירות הרוסי: גראן-2) הוא מל"ט תקיפה אוטונומי בתצורת חימוש משוטט עם מדחף דוחף. המל"ט פותח על ידי התעשייה האיראנית לייצור כלי טיס ותעשיות התעופה שאהד. הופעתו הראשונה תועדה ב-13 בספטמבר 2022 כאשר שרידים שלו נמצאו באוקראינה במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה.[26] המל"ט מזוהה לפי עיצוב הכנפיים הייחודי, הכולל מייצבים אנכיים גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה. עלות ייצורו מוערכת בין 20,000 ל־50,000 דולר, אולם לפי הדלפות, רוסיה רכשה כ-6,000 יחידות בשנת 2023 במחיר של כ־193,000 דולר ליחידה.
המל"טים שימשו במתקפות הטילים באוקטובר 2022 על קייב.[27]
שאהד 147
השאהד 147 הוא מל"ט סיור בגובה רב וטווח ארוך עם תצורת זנב כפול, המונע על ידי מנוע טורבו-פרופ.[28] מוטת כנפיו היא 26 מטרים, והוא מסוגל לטוס בגובה מרבי של 60,000 רגל.[28][29] המל"ט כולל גם הדמיה ברדאר סינתטי למטרות סיור.[28] השאהד 147 נחשף במהלך תערוכת חיל האוויר האיראני ב-19 בנובמבר 2023, בהשתתפות המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי.[29]
שאהד 149
- ערך מורחב – שאהד 149
.jpg)
השאהד 149 עזה נחשף ב-21 במאי 2021 בסוף מבצע שומר החומות, ועל כן נקרא על שם רצועת עזה. המל"ט הוא כלי טיס בגובה רב וטווח ארוך, הדומה בגודלו ובצורתו ל-MQ-9 ריפר האמריקאי.[30] משך טיסתו הוא 24 שעות, רדיוס הפעולה המרבי שלו 2,500 ק"מ, מהירותו המרבית היא 340 קמ"ש, והוא מסוגל לשאת 13 פצצות ו-500 ק"ג של ציוד אלקטרוני.[31][32] זהו המל"ט האיראני הראשון שהונע על ידי מנוע טורבו-פרופ.[33]
שאהד 171 סימורג
השאהד 171 סימורג, הקרוי על שם סימורג, ציפור מיתולוגית פרסית, הוא מל"ט קרבי בצורת כנף מעופפת המונע על ידי מנוע סילון. הוא מבוסס על מל"ט אמריקאי מדגם RQ-170 סנטינל שנלקח על ידי איראן ב־2011 ונותח בהנדסה לאחור.[34]
שאהד 191 (שאהד סעאקה)
השאהד 191, המכונה גם שאהד סעאקה, הוא מל"ט קרבי בצורת כנף מעופפת, מבוסס על ה-RQ-170 ונחשף לראשונה באוקטובר 2016.[35] יש לו שתי גרסאות:
סעאקה-1
מל"ט עם מנוע טורבו-מאוורר ומנוע בעירה פנימית משולב, בעל יכולת נשיאת שני טילי סדיד-1 במשקל כולל של 50 ק"ג.
סעאקה-2
מונע במנוע סילון, משוגר מרכב נע, בעל מהירות שיוט של 300 קמ"ש וזמן טיסה של 4.5 שעות.
שאהד 238
שאהד 238 הוא מל"ט תקיפה המונע במנוע טורבו-סילון, מבוסס על שאהד 136. הוצג לראשונה ב־2023, וכולל שלוש גרסאות הכוונה: אינרציאלית, אלקטרואופטית ומונחית מכ"ם. גרסה זו פותחה ככל הנראה עם טווח קצר יותר, בשל מגבלות גודל המכל לדלק.[36]
היסטוריה מבצעית
בתחילת ינואר 2024, התגלו עדויות לכך שרוסיה השיקה לפחות שאהד 238 אחד בתקיפה על אוקראינה. ניתוח של דגם שנפגע חשף מספר רכיבים מערביים, כגון מנוע טורבו-סילון PBS TJ150 מתוצרת צ'כיה, שבבים אלקטרוניים של יצרניות אמריקאיות אינטל וטקסס אינסטרומנטס, ואנטנות ניווט לווייני של Tallysman Wireless, מה שמעיד כי איראן מצאה דרך לעקוף את הסנקציות. יצרנית המנועים הצ'כית הכחישה את ההאשמות, והדגישה כי המנועים המשמשים במל"טים איראניים אינם מוצריה, כפי שאושר על ידי פאנל מומחים של האו"ם ב־2020. החברה ציינה כי טענות אלו הן חלק ממאמצים מכוונים לפגוע באמינותה, שכן היא מספקת באופן פעיל מנועים להגנת אוקראינה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "Explainer: Iran's cheap, effective Shahed drones and how Russia uses them in Ukraine". The Kyiv Independent (באנגלית). 2024-04-17. נבדק ב-2025-05-21.
- ↑ Finnerty, Ryan (28 בספטמבר 2023). "Washington attempts to disrupt Iranian UAV supply chain". Flight Global (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Boffey, Daniel (27 בספטמבר 2023). "Revealed: Europe's role in the making of Russia killer drones". The Guardian. נבדק ב-18 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "AP Exclusive: Iran's drone first over US carrier since 2014". AP. 2016-02-10.
- ↑ Rawnsley, Adam (2016-06-24). "Like It or Not, Iran Is a Drone Power". War Is Boring (באנגלית). נבדק ב-2024-11-27.
- ↑ "Ukraine war latest: Ukraine sends letter to G7 on use of Western parts in Shahed drones". The Kyiv Independent (באנגלית). 27 בספטמבר 2023. נבדק ב-18 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 7.0 7.1 7.2 עודד ירון, Gold for Drones: Massive Leak Reveals the Iranian Shahed Project in Russia, הארץ
- ↑ Peterson, Scott; Faramarzi, Payam (15 בדצמבר 2011). "Exclusive: Iran hijacked US drone, says Iranian engineer". Christian Science Monitor. נבדק ב-25 באפריל 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Revealed: Iran's Shahed drone programme used Western parts". The Guardian. נבדק ב-2024-04-18.
- ↑ Haven, Paul (18 בספטמבר 2023). "Iran's president denies sending drones and other weapons to Russia and decries US meddling". AP News. נבדק ב-20 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Haynes, Deborah. "Arms contract shows Iran has sold Russia ammunition for Ukraine war, says security source". Sky News. נבדק ב-20 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Madhani, Aamer (9 ביוני 2023). "White House says Iran is helping Russia build a drone factory east of Moscow for the war in Ukraine". AP News. נבדק ב-20 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "A Russian Factory Is Using Underage Workers To Assemble Iranian 'Suicide' Drones Destined For Ukraine". Radio Free Europe/Radio Liberty. 1 בנובמבר 2023. נבדק ב-23 באפריל 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Ukraine war latest: Ukraine hits drone factory, oil refinery deep inside Russia". The Kyiv Independent. 2 באפריל 2024. נבדק ב-18 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Bronk, Justin; Watling, Jack (11 באפריל 2024). "Mass Precision Strike Designing UAV Complexes for Land Forces" (PDF). Royal United Services Institute. p. 31. נבדק ב-5 באוגוסט 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Russia launches first-ever kamikaze drone attack on Kyiv, kills 4 (UPDATED)". The Kyiv Independent. 2022-10-17. נבדק ב-2025-05-21.
- ↑ "Russia launched dozens of Iranian-made drones at Ukraine overnight". CNN. נבדק ב-28 במאי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Russian Offensive Campaign Assessment, June 20, 2023". Institute for the Study of War. נבדק ב-21 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "2 killed, 12 injured in Russia's attack on Sumy".
- ↑ "Russian strikes kill at least 13, injure over 30 across Ukraine in past 24 hours". The Kyiv Independent. 2025-05-17. נבדק ב-2025-05-21.
- ^ 21.0 21.1 21.2 Haynes, Deborah. "'Explosive' new attack drone developed by Iran for Russia's war in Ukraine". Sky News (באנגלית). נבדק ב-20 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Iranian Drone First Over US Carrier Since 2014". NDTV.com. נבדק ב-2021-06-12.
- ↑ Taghvaee, Babak (27 ביולי 2017). "Shahed 129 Heads Iran's Armed UAV Force". Aviation Week & Space Technology.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ "Russians began to use Shahed-131 kamikaze drones". mil.in.ua. 13 באוקטובר 2022. נבדק ב-18 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Panasovskyi, Maksim. "The AFU captured a kamikaze drone Shahed-131..." gagadget.com.
- ↑ "Iranian Shahed-136 Kamikaze Drones Already Used By Russia". Defense Express. 13 בספטמבר 2022. נבדק ב-29 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Zelensky: Russia used Iran-made drones, missiles in deadly strikes on several cities". Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-10 באוקטובר 2022. נבדק ב-2022-10-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 28.0 28.1 28.2 Malyasov, Dylan. "Iran debuts its Shahed-147 spy drone". נבדק ב-20 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 29.0 29.1 "Iranian Supreme Leader Ayatollah Ali Khamenei's Visit To The IRGC Aerospace Force Exhibition; Fattah-2 Missile Is Unveiled". MEMRI (באנגלית). נבדק ב-20 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Gaza UAV, new symbol of Iran's long-range UAV power". iranpress.com (באנגלית). נבדק ב-2021-11-19.
- ↑ "Iran unveils long-range drone named 'Gaza'". Associated Press. 2021-05-21.
- ↑ "Iran Guards unveil 'Gaza' drone in tribute to Palestinians". www.timesofisrael.com.
- ↑ "جابجایی رکوردهای پهپادی ایران با "غزه"/ آخرین فناوری پهپادی سپاه چه ویژگیهایی دارد؟". www.farsnews.ir. נבדק ב-2021-11-24.
- ↑ "Sentinels, Saeqehs and Simorghs..." bellingcat. 13 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Cenciotti, David (2 באוקטובר 2016). "Iran unveils new UCAV modeled on captured U.S. RQ-170 stealth drone".
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ The Drive
שאהד (כטב"מים)41274000Q123384055