רפובליקת דהומיי
 | |
.svg) | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| הקמה | עצמאות |
| תאריך | 1960 |
| פירוק | שינוי שם המדינה |
| תאריך | 1975 |
| ישות קודמת |
 דהומיי הצרפתית |
| ישות יורשת |
.svg){kind=small} הרפובליקה העממית של בנין |
דהומיי, באופן רשמי הרפובליקה של דהומי (בצרפתית: République du Dahomey) הוקמה ב-11 בדצמבר 1958 כמושבה עם שלטון עצמי בתוך הקהילה הצרפתית. לפני שהמושבה קיבלה אוטונומיה היא נקראה דהומיי הצרפתית, והייתה חלק מהאיחוד הצרפתי. ב-1 באוגוסט 1960 היא קיבלה עצמאות מלאה מצרפת.
בשנת 1975 שונה שם המדינה לבנין על שם מפרץ בנין (אשר נקרא בתורו על שם האימפריה של בנין אשר שלטה באזור העיר בנין, ניגריה של ימינו), שכן "בנין" נחשב לנייטרלי מבחינה פוליטית לכל העדות. הקבוצות במדינה, ואילו "דהומיי" הזכיר את ממלכת דהומיי אשר נשלטה על ידי שבט הפון.
היסטוריה
הרפובליקה של דהומיי הפכה עצמאית מצרפת ב-1 באוגוסט 1960. [1] כלשונו של ההיסטוריון מרטין מרדית', המדינה הצעירה "הייתה משועבדת בכל קושי שניתן להעלות על הדעת: רצועת שטח קטנה מאזור החוף אל היבשה, היא הייתה צפופה, חדלת פירעון וסבלה מסכסוגי שבטים, חובות עצומים, אבטלה, שביתות תכופות מאבק כוח בלתי פוסק בין שלושה מנהיגים פוליטיים יריבים". [2] יריבים אלו היו ג'סטין אהומדג'ב-טומטין, ששלט בדרכים ובמרכזי המדינה, סורו-מיגן אפית'י, ששלט בדרום-מזרח, ואובר מאגה, שבסיס הכוח שלו היה ממוקם בצפון. [3]
עם עצמאותה הפך מאגה לנשיאה הראשון של דהומיי. משבר פוליטי בשנת 1958, לפני עצמאות המדינה, הוביל לכך שהתנועה הדמוקרטית של דהומיי בראשות מאגה הצטרפה לממשלה קואליציונית, כאשר משבר שלאחר מכן הביא לכך שמאגה הפך לראש הממשלה באפריל 1959. [4] אולם פשרה זו לא הצליחה לפתור את בעיותיה של דהומיי, ומרד פרץ באוקטובר 1963, שהגיע לשיאו בהפיכה, והחלפתו של מאגה לנשיאה באפיתיה. גם מהלך זה לא הצליח להביא ליציבות, ואפיתיה הודח בהפיכה נוספת, בדצמבר 1965. [5]
בעקבות ההפיכה ב-1965 הפך קולונל כריסטוף סוגלו לנשיא. הוא היה ותיק מהצבא הצרפתי, ראה את עצמו כשארל דה גול של דהומיי, ואסר על כל פעילות פוליטית במטרה המוצהרת לייצב את המדינה. [6] השלטון האזרחי הוחזר למעשה בשנת 1968, אך המהומה של השנים הקודמות גרמה לכך שהצבא נותר שחקן מרכזי בפוליטיקה של דהומיי, כאשר נשיאים אזרחיים נזקקו לתומכיהם הצבאיים. [7] באוקטובר 1972, הפיכה (החמישית בתולדות המדינה) בראשותו של מתייה קריקו הדיחה ממשלה אזרחית (שבראשה עמד טריומווירט המורכב מאחומדגבה, אפיתיה ומאגה). קריקו המשיך להצהיר על תמיכתו במרקסיזם-לניניזם, והכריז על סיומה של הרפובליקה של דהומיי והקמתה של הרפובליקה העממית של בנין ב-30 בנובמבר 1975. [8]
בסרט
דהומיי נבחרה לכמה ממיקומי הצילומים בסרט הקומיקאים, עם צוות כוכבים שכלל את ריצ'רד ברטון, אליזבת טיילור, ליליאן גיש, ג'יימס ארל ג'ונס, רוסקו לי בראון, אלק גינס, ריימונד סנט ז'אק, גלוריה פוסטר, זאקס מוקאה, פול פורד, ג'ורג' סטנפורד בראון, פיטר יוסטינוב, דוטה סק וסיסלי טייסון. הסרט הוא סיפור רומן ניאוף שהונח על רקע האיטי בתקופת הדיקטטורה הסוערת של פרנסואה דובליה, (המכונה "פאפא דוק"). דהומיי דומה להאיטי במובנים רבים, מבחינה גאוגרפית ותרבותית, והיה בטוח יותר לצלם שם מאשר בהאיטי.
הערות שוליים
- ^ Meredith, Martin (2013). The State of Africa. Simon & Schuster. p. 69. ISBN 9780857203885.
- ^ Meredith, Martin (2014). The Fortunes of Africa. Simon & Schuster. p. 601. ISBN 9781471135439.
- ^ Decalo, Samuel (1990). Coups and Army Rule in Africa. Yale. pp. 95–96. ISBN 0300040458.
- ^ Post, Ken (1964). The New States of West Africa. Penguin. pp. 55–56.
- ^ Decalo, Samuel (1990). Coups and Army Rule in Africa. Yale. pp. 98–99. ISBN 0300040458.
- ^ Meredith, Martin (2013). The State of Africa. Simon & Schuster. pp. 177–178. ISBN 9780857203885.
- ^ Decalo, Samuel (1990). Coups and Army Rule in Africa. Yale. p. 99. ISBN 0300040458.
- ^ Dickovick, J. Tyler (2014). Africa. Stryker-Post. p. 70. ISBN 9781475812374.
31567297רפובליקת דהומיי