לדלג לתוכן

רפואת אורחות חיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

רפואת אורחות חיים היא התמחות רפואית המיישמת התערבויות טיפוליות באורח חיים שמטרתן למנוע ולטפל במצבים כרוניים. רפואת אורחות חיים שואפת לסייע למטופלים לשפר שישה עמודי תווך: תזונה, פעילות גופנית, שינה, התמודדות עם לחץ, שימוש בסמים וקשרים חברתיים.[1] יישום של עמודי התווך הללו יכול למנוע מצבים כרוניים כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת, תסמונת מטבולית והשמנת יתר.[2][3]

רפואת אורחות חיים היא ענף ברפואה המתמקד ברפואה מונעת ובטיפול עצמי, העוסק במניעה, מחקר, חינוך וטיפול במחלות הקשורות לאורח חיים(אנ') וגורמי מוות ניתנים למניעה(אנ'), כגון תזונה, חוסר פעילות גופנית, לחץ כרוני(אנ') והתנהגויות הרסניות, כמו עישון, שימוש בסמים או צריכת אלכוהול(אנ').[2]

בשנת 2010 התפרסם מאמר דעה בכתב העת JAMA(אנ') בו תוארו כשירויות היסוד (ידע ומיומנויות) הנדרשות עבור רופאים של אורחות חיים. כשירויות אלה שימשו להכשרה של רופאים, אחיות, תזונאים ואנשי בריאות נוספים.

מודלים תאורטיים

רפואת אורחות חיים נעזרת במודלים מתחום מדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה רפואית כדי לעודד אנשים לשנות את אורח חייהם. המודל הטרנס-תאורטי, למשל, טוען שאנשים מתקדמים דרך שישה שלבים של שינוי: קדם-הרהור, הרהור, הכנה, פעולה, תחזוקה וסיום.[4][5] המטפלים יכולים להתערב בהתאם לשלב בו נמצא האדם, לאחר אבחון בשיטות ייעוץ כמו ראיון מוטיבציוני.[6] שיטות אלו יעילות יותר ממתן עצות כלליות כמו "התעמלו יותר ואכלו בריא".[7]

עמודי התווך

תזונה אופטימלית

תזונה ירודה היא הסיבה המובילה למוות בטרם עת בארצות הברית. לתזונה יש קשר חזק לגורמים למחלות כרוניות. הקולג' האמריקאי לרפואת אורחות חיים ממליץ על תזונה המבוססת על מזון לא מעובד, מגוון ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים.[1]

תזונה בריאה, כמו התזונה הים־תיכונית, הוכחה כבעלת השפעה על מחלות כרוניות, סיכון לבבי ותוחלת החיים של מבוגרים, בעיקר בשל תכונותיה נוגדות הדלקת ונוגדות החמצון. צריכה גבוהה של סיבים, פירות וירקות, יחד עם צריכה נמוכה של שומן ומזונות מעובדים עתירי קלוריות, תורמת להפחתת דלקת ולחיזוק המערכת החיסונית.[8]

פעילות גופנית

ערך מורחב – פעילות גופנית

פעילות גופנית סדירה היא חיונית לאיזון אורח חיים יושבני, לניהול מחלות כרוניות ולשיפור הבריאות הכללית. מבוגרים צריכים לשאוף להקצות לפחות 150 דקות בשבוע לפעילות אירובית מתונה ואימוני כוח, כדי לסייע במניעת בעיות כגון אוסטאופורוזיס ומחלות לב וכלי דם.[1]

שינה

ערך מורחב – שינה

שינה לא טובה מגבירה את הסיכון למוות מוקדם ולנכות, לפגיעה בזיכרון, לדמנציה ולמחלות לב וכלי דם. שינה איכותית מסייעת באופן ניכר לטיפול במחלות כרוניות ולשיפור הרווחה הכללית. כדי לאפשר לגוף מנוחה ותיקון, מבוגרים צריכים לקבל שבע עד תשע שעות שינה איכותית מדי לילה.[1]

התערבותה של רפואת אורחות חיים בעניינה של שינתם של מטופלים כוללת ייעוץ בדבר הקצבת זמן לשינה מספקת, ייעוץ בעניין הקפדה על היגיינת שינה, וטיפול בהפרעות שינה.

התמודדות עם לחץ

לחץ כרוני עלול להחמיר בעיות בריאות כמו מחלות לב וכלי דם, דיכאון, תנגודת לאינסולין ועוד רבות אחרות. אסטרטגיות לניהול דחק חיוניות לשמירה על הבריאות הכללית וכן לטיפול במחלות כרוניות.[1]

קשרים חברתיים

אינטראקציות אנושיות הן גורם חשוב לאושר, אריכות ימים וטיפול במחלות כרוניות. קשרים חברתיים חזקים ותחושת מטרה ומשמעות תורמים לבריאות, ויכולים אף להפחית את הסיכון לדיכאון ולדמנציה.[1]

הימנעות שימוש בסמים

חומרים מסוכנים כגון אלכוהול, טבק וסמים אחרים מעלים באופן חד את הסיכון למוות ולמחלות כרוניות, ומחמירים את הנזקים של מחלות קיימות. התנהגויות מסוכנות וחשיפות מזיקות נוספות עלולות לפגוע בבריאות הנפשית והגופנית. טיפול בהתנהגויות אלו באמצעות גישות מבוססות־ראיות הוא מרכיב חיוני בשיקום הבריאות.[1]

מצבים רפואיים

מחלות לב

הטיפול המתמשך בחולי לב מהווה אתגר, בשל הסיכון לאירועי לב חוזרים. שינוי באורח החיים יכול לצמצם משמעותית את הסיכוי למחלת לב ולתמותה. לכן מומלץ לעודד את המטופלים להשתתף בפעילות גופנית מאורגנת ולהגביר את רמת הפעילות הגופנית הכוללת. בנוסף על המטופלים לאמץ תזונה בריאה, להפסיק לעשן, להימנע מחשיפה לעישון פסיבי ולטפל בגורמי לחץ פסיכו־חברתיים העלולים להגביר את הסיכון לבעיות לב.[9]

דיכאון

שכיחות הדיכאון גדלה במאה ה־21. ייתכן שחלק מהעלייה נובע משינויים באבחון, אך נראה שגם גורמים הקשורים לחיים מודרניים תורמים למגמה זו. מגוון גורמים הקשורים לאורח החיים מעורבים בפתוגנזה של דיכאון, ורבים מהם ניתנים לשינוי. רפואת אורח חיים עשויה לתרום למניעת דיכאון. קיימות ראיות ביחס לאפקטיביות של פעילות גופנית, שינוי תזונתי, שינה טובה ורגיעה, קשרים חברתיים, מדיטציה מבוססת קשיבות וצמצום צריכת חומרים כגון ניקוטין, סמים ואלכוהול. קיימות גם ראיות ראשוניות ביחס להשפעות סביבתיות שליליות כמו עיור וחשיפה לזיהום או לרעש, והעלייה בממשק האנושי עם טכנולוגיה.[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפואת אורחות חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 About Lifestyle Medicine, American College of Lifestyle Medicine (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 Mechanick, Jeffrey I.; Kushner, Robert F., eds. (2016). "The Importance of Healthy Living and Defining Lifestyle Medicine". Lifestyle Medicine: A Manual for Clinical Practice. Cham, Switzerland: Springer Nature. pp. 9–15. doi:10.1007/978-3-319-24687-1. ISBN 978-3-319-24685-7.
  3. ↑ Lifestyle Medicine. Wiley. doi:10.1002/(issn)2688-3740.
  4. ↑ Prochaska, James O.; Velicer, Wayne F. (בספטמבר 1997). "The Transtheoretical Model of Health Behavior Change". American Journal of Health Promotion (באנגלית). 12 (1): 38–48. doi:10.4278/0890-1171-12.1.38. ISSN 0890-1171. PMID 10170434. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ↑ Norcross, John C.; Krebs, Paul M.; Prochaska, James O. (בפברואר 2011). "Stages of change". Journal of Clinical Psychology (באנגלית). 67 (2): 143–154. doi:10.1002/jclp.20758. PMID 21157930. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ↑ Resnicow, Ken; McMaster, Fiona (2012). "Motivational Interviewing: moving from why to how with autonomy support". International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity (באנגלית). 9 (1): 19. doi:10.1186/1479-5868-9-19. ISSN 1479-5868. PMC 3330017. PMID 22385702.
  7. ↑ "What is Lifestyle Medicine? - Find Out From British Society of Lifestyle Medicine". British Society of Lifestyle Medicine (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-03-13.
  8. ↑ Lèlita Santos, The impact of nutrition and lifestyle modification on health, European Journal of Internal Medicine 97, 2022-03, עמ' 18–25 doi: 10.1016/j.ejim.2021.09.020
  9. ↑ Xiaorui Jiang, et al., Heartfelt living: Deciphering the link between lifestyle choices and cardiovascular vitality, Current Problems in Cardiology 49, 2024-03, עמ' 102397 doi: 10.1016/j.cpcardiol.2024.102397
  10. ↑ Jerome Sarris, et al., Lifestyle medicine for depression, BMC Psychiatry 14, 2014-12 doi: 10.1186/1471-244X-14-107

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

רפואת אורחות חיים42354568Q1811041

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רפואת_אורחות_חיים&oldid=3646902"