רננה גוטמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רננה גוטמן
תאריך עלייה 1940
מדינה ישראלישראל ישראל
מנכ"לית משרד מבקר המדינה
1972 – יולי 1977
(כ־5 שנים)
תחת מבקר המדינה יצחק ארנסט נבנצל

רננה גוטמן (1924 – 17 בספטמבר 2016) הייתה מנכ״לית משרד מבקר המדינה. האישה הראשונה שהתמנתה למנכ״לית של משרד ממשלתי.

ביוגרפיה

רננה גוטמן נולדה בשנת 1924 בלבוב שבגליציה המזרחית, לקופא וגזילה שוורץ. בשנת 1940 עלתה משפחתה לארץ ישראל. היא למדה בתל אביב בתיכון בלפור (הגימנסיה הריאלית). למדה משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים בין השנים 1942 ועד 1946, ובאוניברסיטה העברית פילוסופיה, היסטוריה וסוציולוגיה של התרבות. את ההתמחות במשפטים עשתה במשרד עורכי הדין רווה קאופמן.

רננה גוטמן התגייסה לצבא בשנת 1948, ועבדה במשרד התובע הצבאי. היא נטלה חלק בצוות שהתאים את חוקת השיפוט מתקופת ההגנה לצרכים של צה״ל. היא שימשה כתובעת הכללית של חיל הנשים. היא נמנתה עם צוות ההקמה של בית הספר לפיקוד ומטה, והייתה העוזרת של שמעון פרס בעת שהיה מנכ״ל משרד הביטחון[1]. בשנת 1956 השתחררה מצה״ל בדרגת סגן-אלוף.

לאחר שחרורה מהצבא בשנת 1958 הצטרפה למשרד מבקר המדינה. לאורך כל תקופת העסקתה נחשבה פורצת דרך.[2] תחום עיסוקה המרכזי היה ביקורת של מערכת הביטחון, ועשר שנים לאחר שהצטרפה למשרד היא מונתה לממונה על התחום. בשנת 1972 מונתה לכהן כמנכ״לית משרד מבקר המדינה, והייתה לאשה הראשונה שמונתה לתפקיד מנכ״ל משרד ממשלתי[3][4]. בתפקיד זה כיהנה עד סוף יולי 1977[5].

לאחר שסיימה את עבודתה במשרד מבקר המדינה כיהנה בתפקידים שונים בקופת חולים כללית. בפברואר 1984 נבחרה למבקרת הסוכנות היהודית[6], תפקיד בו כיהנה עד לפחות 1993[7]. בשנת 1986 מונתה לוועדה שבחנה את המינויים בשירות הממשלתי[8][9]. בנוסף, כיהנה מאוקטובר 1995 ועד 2004 כדירקטורית בבנק לאומי[10], וכחברה בוועדת הכספים בבנק. בשנת 1997 מונתה על ידי נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, לבדוק את הביקורת הפנימית במס הכנסה[11].

הייתה נשואה לד״ר אהרון גוטמן ממנהלי בית החולים מאיר בכפר סבא, עד פטירתו בשנת 1981. לזוג שני ילדים תמר ועמוס. בתה תמר מכהנת כמשנה ליועץ המשפטי במשרד מבקר המדינה. ב-17 בספטמבר 2016, בגיל 92 היא נפטרה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, הישראלית שעשתה היסטוריה ב-1972, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2016
  2. ↑ משרד מבקר המדינה אבל על פטירתה של רננה גוטמן ז״ל
  3. ↑ יחיאל לימור, האתגר: להגיע לחקר האמת, מעריב, 27 ביולי 1972
  4. ↑ שאול אמסטרדמסקי שאול אמסטרדמסקי, מה הסיכוי שבקרוב לא נתרגש מנשים בתפקידי מפתח?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 ביולי 2021
  5. ↑ ישעיהו אביעם, עובדי מבקר המדינה בת"א נגד המנכ"ל החדש, מעריב, 5 ביולי 1977
  6. ↑ יוסף צוריאל, רננה גוטמן נבחרה למבקרת הסוכנות, מעריב, 23 בפברואר 1984
  7. ↑ תזכורת הוצאות פרטיות על חשבון הסוכנות, חדשות, 26 באוגוסט 1993
  8. ↑ שרגא מקל, נציב שירות המדינה: "פעילי המפלגות תובעים משרות והשרים ממנים", מעריב, 6 באוגוסט 1986
  9. ↑ כן אדוני היו"ר, חדשות, 15 באוגוסט 1989
  10. ↑ מאת אורנה רביב, ‏האסיפה הכללית של בל"ל אישרה: תוספת של בשכרו של רף ובונוס בסך 310 אלף ש', באתר גלובס, 30 באפריל 1997
    דפנה צוקר, ‏שלמה ינאי ומשה וידמן יתמנו לדירקטורים בלאומי, באתר גלובס, 6 ביוני 2004
  11. ↑ מאת סטלה קורין-ליבר, ‏נציב שירות המדינה מינה בודקת לתיפקוד הביקורת הפנימית במס הכנסה, באתר גלובס, 2 ביולי 1997
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רננה גוטמן41346154Q27990387

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רננה_גוטמן&oldid=3406839"