רנה גימפל
 |
רנה אלבר גימפל (בצרפתית: René Albert Gimpel) (4 באוקטובר 1881 – 3 בינואר 1945) היה סוחר אמנות יהודי-צרפתי ממוצא אלזסי. הוא נספה בשואת יהודי צרפת במחנה הריכוז נוינגמה, סמוך להמבורג שבגרמניה.[1]
סוחר אמנות ואספן
גימפל היה בן לסוחר ציורים, וגיסו של סר ג'וזף דווין, אחד מסוחרי האמנות הידועים בזמנו. הוא היה ידידם ופטרונם של אמנים בני זמנו. במשך 21 שנה ניהל יומן אישי חריף ושנון, שפורסם לאחר מותו בשם Journal d’un collectionneur: marchand de tableaux (פורסם לראשונה ב־1963, עם מהדורה מחודשת ב־2011). היומן תורגם לאנגלית בשם Diary of an Art Dealer (1966),[2] והוא נחשב מקור היסטורי חשוב לחקר עולם האמנות המודרנית והאספנות בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.[3]
גימפל אומן במסורת הקלאסית של הערכת אמנות, והעריץ את אמני המאה ה־18 בצרפת, במיוחד את ז'אן-בטיסט סימאון שארדן. עם זאת, היה גם תומך נלהב של אמנות מודרנית, והתרועע עם אמנים בני זמנו, כגון קלוד מונה, ז'ורז' בראק, מרי קאסאט, פבלו פיקאסו, ומרי לורנסן שהייתה חברתו הקרובה. בשנת 1929 גילה את אברהם מינצ'ין והחל לתמוך בו, כשהכיר בו גאון אמנותי.[4] הוא היה גם ידידו של מרסל פרוסט, עמו התיידד ב־1907 בקאבור. גימפל זלזל במומחי אמנות שהנפיקו תעודות ייחוס ליצירות בשוק, אך העריך מוזיאולוגים מקצועיים נבחרים.
בשנת 1902 הקים אביו, ארנסט גימפל, את חברת "E. Gimpel & Wildenstein" בניו יורק, ששיתפה פעולה עד 1919. ב־1905 ניסה לרכוש את אוסף האמנות המרשים של רודולף קאן יחד עם נייתן וילדנשטיין, אך Duveen Brothers עקפו אותם ורכשו את האוסף כולו ב־1906. למרות זאת, החברה של גימפל הרוויחה רבות מהמכירה החוזרת של חלק מהאוסף.
נסיעותיו הרבות של גימפל לארצות הברית הניבו עסקאות חשובות, והוא מתח ביומניו ביקורת סרקסטית על אספנים עשירים שהתפארו באוספיהם "כמו ילדים שמראים צעצועים". במאי 1919, מכר חמישה ציורים, ובהם "דיוקן טיטוס" של רמברנדט למוזיאון המטרופוליטן לאמנות,[5] שטיח קיר לפלורנס בלומנטל[6] ופסל דיוקן של ז'אן אנטואן אודון לאוסף פריק תמורת 730,000 דולר.[7][8]
רדיפות בתקופת השלטון הנאצי
בהיותו גם יהודי וגם חבר במחתרת, גימפל נרדף כפליים בידי משתפי הפעולה הצרפתים עם הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. דירתו בפריז הוחרמה בשנת 1942, ורכושו, כולל 82 ארגזים של יצירות אמנות שאחסן, נבזז.[9] בשנת 1944 החרים הגסטפו את תכולת כספת בנק שנשמרה בניס. גימפל נעצר בידי שלטונות וישי בשל פעילותו בתנועת ההתנגדות הצרפתית, שוחרר ב-1942 אך נעצר מחדש. בזמן מאסרו לימד את חבריו האסירים אנגלית, כהכנה לדבריו לשחרור הקרוב. הוא נפטר במחנה הריכוז נוינגמה, ליד המבורג שבגרמניה.[10]
מורשת והשבת רכוש
בשנת 2019 האשימו נכדיו של גימפל את משרד התרבות הצרפתי בעיכוב השבת יצירות מאוספו של גימפל אשר הוחזקו במוזיאונים ציבוריים בצרפת.[9] בשנת 2020 הוחלט על השבת שלושה ציורים מאת אנדרה דרן ליורשיו של גימפל.[11][12][13]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ Diana J. Kostyrko, ‘René Gimpel’s Diary of an Art Dealer ‘, The Burlington Magazine, Sept. 2015, no. 1350, vol. 157, pp. 615–619.
- ↑ Gimpel, John Rosenberg, tr. Diary of an Art Dealer (New York: Farrar, Straus & Giroux) 1966.
- ↑ Kostyrko, 'René Gimpel's Diary of an Art Dealer ', The Burlington Magazine, Sept. 2015.
- ↑ René Gimpel, Diary of an Art Dealer, (new edn. Hamish Hamilton), מסת"ב 0-241-11761-5
- ↑ "Style of Rembrandt – Man in a Red Cloak". The Metropolitan Museum of Art. נבדק ב-2025-02-06.
- ↑ "Saint Veronica". The Metropolitan Museum of Art. נבדק ב-2025-02-06.
- ↑ "Armand-Thomas Hue, Marquis de Miromesnil". collections.frick.org. נבדק ב-2025-02-06.
- ↑ Gimpel 1966:98–100.
- ^ 9.0 9.1 Court case over three Derain paintings will test France's promise to speed up Nazi-era claims, The Art Newspaper - International art news and events, 2019-06-03 (באנגלית)
- ↑ Read, "Introduction" 1966.
- ↑ Décision de restituer trois tableaux d’André Derain à la famille de René Gimpel | Ministère de la Culture, www.culture.gouv.fr (ב־)
- ↑ Claire Selvin, French Judge Orders Restitution of Nazi-Looted André Derain Paintings to Family of Jewish Art Dealer, ARTnews.com, 2020-10-01 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Marseille : un tableau du peintre fauviste Derain, butin des nazis, restitué à ses propriétaires, France 3 Provence-Alpes-Côte d'Azur, 2021-01-28 (ב־)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "רנה גימפל".
רנה גימפל41061073Q3426274