רמזים לסיבתיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רמזים לסיבתיות[1][2] (באנגלית: cues to causality) הם אינדיקטורים המשמשים עבור בני האדם כסמנים לקיומו של קשר סיבתי בין מאורעות. חוקרי חשיבה סיבתית זיהו ארבעה רמזים. הרמז הראשון, סדר התרחשות המאורעות בזמן (Temporal order)[1][3], הוא רמז הגורם לבני האדם להסיק באופן כמעט אוטומטי שהסיבה להתרחשות מאורע (נפילת מחשב) היא מאורע שקדם לו בזמן (פתיחת מייל חשוד). על פי הרמז השני, צמידות המאורעות בזמן ובמרחב[4][1] (Contiguity in time and space), בני האדם יתפסו את המאורע שקדם בזמן ובמרחב כסיבה (פתיחת המייל החשוד), רק אם הוא התרחש ממש בסמוך לתוצאה (נפילת המחשב) בזמן ובמקום. ככל שהפער בזמן בין שני המאורעות יגדל, המאורע שקדם בזמן (פתיחת המייל החשוד) לא ייתפס כסיבה להתרחשות המאורע (נפילת מהמחשב). הרמז השלישי – קיום מתאם בין המאורעות (cause-effect covariation), פירושו שיש קשר בין המאורעות. פתיחת מייל חשוד לוותה לעיתים קרובות בנפילת המחשב, ואי פתיחתו בדרך כלל לא לוותה בנפילת המחשב. הרמז האחרון נוגע לדמיון בין המאורעות (Cause-effect congruency/similarity) במשך אורך או עוצמה. הציפייה היא שתוצאה קשה (מוות) תגרם על ידי סיבה בעלת עוצמה חזקה (תאונת דרכים קשה), ולא על ידי סיבה חלשה (קבלת מכה קלה).

סדר התרחשות המאורעות בזמן

האינדיקציה החזקה ביותר המרמזת על קיומו של קשר סיבתי מתייחסת לסדר התרחשות המאורעות בזמן[4]. חשיבות סדר ההתרחשות היא מובנת מאליה שכן הוא הכרחית לקביעת מי משני המשתנים בקשר הוא הסיבה ומיהו התוצאה. אפיון חשוב של רמז זה היא המהירות והקלות שבני האדם משתמשים בו בהיסקי סיבתיות – לעיתים קרובות ללא מודעות ובאופן אוטומטי.[1][5][3] האנקדוטה על זמרת אופרה ששרה בקול סופרן גבוה, כשבצליל המקסימלי גביע היין שמחזיק מאזין מתנפצת לרסיסים, היא דוגמה משעשעת קלאסית של הנטייה של בני האדם להסיק אוטומטית שהסיבה להתנפצות הגביע הוא הצליל הגבוה, למרות שזה לא ממש הגיוני.

לעיתים קרובות סדר ההתרחשות של המאורעות בזמן ברור, ולפיכך המאורע הראשון שהתרחש ייתפס ואכן יהווה סיבה. קריסת עץ בעקבות ברק עוצמתי, הפגת כאב ראש לאחר נטילת אקמול, כלים מבריקים לאחר רחיצתם בסבון וסחרחורת לאחר חשיפה ממושכת לשמש, הם דוגמאות בהם סדר ההתרחשות בזמן ברור ולכן ההיסק לגבי מהו הסיבה תקף.

עם זאת לעיתים, למרות סדר התרחשות המאורעות הברור, רמז זה יכול להוביל לשיפוטים סיבתיים שגויים. למרות שהברק נראה לעין לפני שמיעת הרעם, ומד הדלק המעיד על העדר דלק נראה לעין לפני שהמכונית מפסיקה לנסוע, הברק אינו הסיבה לרעם והמדיד אינו מה שגרם לכך שהמכונית הפסיקה לנוע. בדוגמאות האלה התרחשות שתי המאורעות הללו יחדיו היא תוצאה של השפעת משתנה שלישי על שניהם. בגלל שמאורע אחד התרחש לפני המאורע השני הוא נשפט כסיבה כשלמעשה משתנה שלישי (התנגשות עננים, העדר דלק) השפיע על ההתרחשות של שתי המאורעות.

מושג שקשור לרמז הקדימות בזמן הוא מושג הכיוונית הסיבתית (באנגלית: causal directionality)[6]. חוקרי חשיבה סיבתית מדגישים את המעמד השונה של הסיבה והתוצאה בחשיבה האנושית, לא רק שהסיבה קודמת לתוצאה אלא גם מחוללת אותה. בני אדם רגישים מאוד לכיווניות זו[6].

למרות שרמז הקדימות בזמן הוא בעל פוטנציאל גדול לספק מידע, מחד, ולהטעות, מאידך, בעשיית היסקים סיבתיים, התפקיד שלו יותר הונח מאשר נחקר[5]. זאת מכיוון שהאינטואיציה לפיה הנטייה האוטומטית לייחס את הסיבה להתרחשות מאורע למאורע שקדם לו בזמן היא חזקה. מכאן לא "עלה" צורך להביא לכך ראיות מחקריות. אמנם אנשים ייחסו במידה רבה של צדק את שבירתו של מסך הטלפון הנייד לנפילתו, אך לא הגיוני יהיה ליחס את הסיבה לפיצוץ צינור לעובדה שבדיוק שנייה לפני כן האדם פתח את המים בניאגרה. למרות זאת, כאמור הנטייה המיידית תהיה לעשות זאת ורק לאחר מכן לבטל את הייחוס הסיבתי, כתוצאה מההבנה שזה לחלוטין לא הגיוני. בכל מקרה, התחושה היא שלא צריך לספק להשפעה של רמז הקדימות בזמן ראיות.

עיקר המחקר על השפעת רמז הקדימות בזמן נעשה בהקשר של רמז צמידות בין המאורעות בזמן ובמרחב.

צמידות בין המאורעות בזמן ובמרחב

מחקרים מראים כי הצמידות בין מאורעות בזמן ובמרחב היא רמז חזק לסיבתיות. הפסיכולוג הניסויי הבלגי אלברט מישו (אנ'), הדגים כי מאורעות נתפסים כבעלי יחסים של גרימה כשהם צמודים בזמן ובמרחב, אך ככל שפער הזמן בן המאורעות גדל כך היחסים בין המאורעות לא נתפסים כיחסי גרימה[4]. באחד הניסויים הציג מישו לנחקרים על כעין "מסך" (טרום עידן המחשב) שני עגולים, כחול ואדום במרחק מה זה מזה. העיגול האדום החל את התנועה ונגע בעיגול הכחול שלאחר מכן החל לנוע. העיגול האדום נתפס כסיבה לתנועה של העיגול הכחול. תופעה זו נקראת "שיגור" (באנגלית: Launching effect), כיוון שהמגע של הכדור האדום נתפס כ"משגר" את הכדור הכחול. עם זאת, ככל שהפער בזמן בין התנועה של העיגול הכחול לבין הנגיעה של העיגול האדום היה גדול יותר כך המגע של הכדור האדום לא נתפס כגורם לתנועה של הכדור הכחול.[7]

מחקרים מראים שאפילו לילדים קטנים בני 5-6 צמידות בזמן ובמרחב היא רמז חזק להיסק על קשר סיבתי.[8][9]

מספר חוקרים הראו כי אנשים לא תופסים קשר בין מאורעות כסיבתי אם פער הזמן בניהם עולה על שתי שניות.[10] עם זאת הרבה היסקים סיבתיים ביומיום נעשים גם כשיש פער זמן גדול בין המאורעות[11]. אנשים יתפסו קשרים שיש בניהם פער זמן כסיבתיים אם הם יכולים להסביר את פער הזמן[1][11]. למשל, ברור לבני האדם שקרם להסרת קמטים, משחה המטפלת באקנה ולייזר להסרת פטרת ציפורניים, לא יביאו מיידית לאפקט כי בני האדם יודעים שהשפעות של גורמים חיצוניים מסוג זה על הגוף הן יותר איטיות ולכן צפוי פער זמן בין השימוש במוצר לאפקט. למעשה הבטחות לאפקט מידי במקרים כאלה לא נתפסות כאמינות.

רמת הצמידות יכולה להתפרש גם כאיכות המגע. כך ככל שאיכות המגע טובה יותר, כך הציפייה היא לאפקט מידי יותר. למשל, הציפייה היא שההשפעה של זריקת חיסון נגד שפעת למערכת הדם תהיה מהירה יותר מתרסיס לאף, שכן רמת הצמידות בין מרכיבי החיסון לבין האובייקט שעליו הוא אמור לפעול (האיבר בגופו של האדם) במטרה להביא לאפקט (מניעת המחלה) נתפסת כגבוהה יותר בזריקה מאשר בתרסיס.[12]

תאוריית הפרפר לפיה משק כנפי פרפר בסין יכולה לגרום לצונאמי בחופי ארצות הברית היא תאוריה שאיננה משכנעת במיוחד, שכן היא מפירה את הממצאים לפיהם קשר בין מאורעות שפער הזמן בניהם גדול מידי ושלא ניתן להסבירו, לא נתפס כקשר סיבתי.

דמיון בין המאורעות במשך, אורך או עוצמה

דמיון או התאמה (congruency) בין המאורעות מתייחסת לנטייה של האדם לצפות שיהיה דמיון ברמה הפיזית בן הסיבה לתוצאה וכן התאמה במשך, אורך או בעוצמה בין אפיוני הסיבה לבין אפיוני התוצאה[1]. הציפייה היא שמוות, שהוא תוצאה עוצמתית, תיגרם על ידי סיבה חזקה כמו: אכילת רעל, מחלה ממושכת, ירי, ולא על ידי סיבה חלשה כגון סטירת לחי.[13] באופן דומה, הציפייה של אנשים תהיה שקבלת פנים חמה מאוד תתקבל מחבר אך לא ממכר רחוק או מאדם זר.

היסק סיבתי על בסיס דמיון בין אפיוני הסיבה לאפיוני התוצאה נשען על התפיסה הרווחת שיש מעבר של אנרגיה (באנגלית: generative transmission) מהסיבה לתוצאה. כדור רגל שנבעט בחוזקה לשער מעביר אנרגיה ונחבט בשער בעוצמה דומה לזו בה הוא נבעט.[14] היסק על בסיס רמז זה מבוסס על השימוש בהיוריסטיקה "דומה הולך עם דומה".[13]

לעיתים השימוש ברמז הדמיון בין הסיבה לתוצאה עלול להטעות ולהביא להיסקים סיבתיים שגויים או להתנהגות לא הגיונית. בסקר לאומי שנערך ב-2017 על ידי הוושינגטון פוסט הסתבר כי 7% (16.4 מיליון) אמריקאים מאמינים ששוקו מגיע מפרות חומות[15]. במחקר שנערך על סטודנטים אמריקאים נמצא כי רובם העדיפו חתיכת שוקולד עגולה על פני חתיכה בעלת אותו תוכן אך מעוצבת כמו צואה של כלב[16]. נחקרים אמריקאים לתואר ראשון צפו בחוקר שהעביר סוכר ממיכל מסחרי מוכר באופן מקרי לאחד משני בקבוקים שקופים, שעל אחד מהם הודבקה תווית "סוכר" ועל השני הודבקה תווית "ציאניד". הנחקרים נרתעו מלצרוך את הסוכר שנלקח מהבקבוק שסומן כציאניד.[17] נחקרים ישראלים העדיפו לרכוש מוצרים (למשל פלסטר המונע עקיצות יתושים) בהם צבע המוצר התאים לתועלת המובטחת (פלסטר בצבע העור) על פני מוצרים זהים אך שצבעם היה מנוגד לתועלת המובטחת (פלסטר בצבע אדום)[15]. נחקרים ישראלים העדיפו לרכוש מוצרים (למשל משקה אנרגיה לשריפת שומנים) שצורת המיכל שלהם התאימה לתועלת המובטחת (פחית גבוהה וצרה) ממוצרים זהים אך שצורתם הייתה מנוגדת לתועלת המובטחת (מיכל נמוך ורחב)[18]

קיום מתאם בן המאורעות

קיום מתאם הוא רמז חשוב לקיומו של קשר סיבתי. לכן, השאלה עד כמה אנשים מדייקים בשיפוטי המתאם שהם עושים זכתה למחקר רב בפסיכולוגיה.[1] בדרך כלל במחקרים אלה אנשים קבלו נתונים על קשרים בין שני משתנים והם נתבקשו לציין את חוזק הקשר וכיוונו.[19] במרבית המחקרים הנתונים שקבלו הנחקרים התייחסו לקשר בין שני משתנים דיכוטומיים (למשל קשר בין נטילת תרופה להבראה).[20][21][22] במחקרים נמצא שהמשקל שנותן הנחקר לצרופים השונים של קיום/העדר הסיבה (למשל: נטילה/ אי נטילה של תרופה) וקיום/העדר התוצאה (למשל: הבראה/אי הבראה) אינו זהה לזה שמתחייב מהמודל הנורמטיבי. בני אדם נוטים לבצע "הטיית מספיקות" (סוג של הטיית אישוש). הם נוטים להתחשב יותר, או רק, במידע הנוגע להתרחשות האפקט (הבראה) בנוכחות הסיבה (נטילת התרופה), וכמעט ולא למידע המפריך, כלומר להתרחשות האפקט (הבראה) בהיעדר הסיבה (אי נטילת התרופה). עם זאת, בני אדם כן רגישים לגודלו של המתאם, כך שככל שהמתאם גבוה יותר במידע הניתן להם, כך הם שופטים את הקשר כחזק יותר. כמו כן, הטיית המספיקות קטנה כשהתנאים מקלים על עיבוד המידע הנוגע לקשר, כלומר הנתונים שבהם הסיבה נעדרת נלקחים יותר בחשבון כשהנתונים מסוכמים בטבלה או כשיש הסבר לאופן שבו הסיבה גורמת לתוצאה.[20]

בחלק מהמחקרים הנתונים התייחסו לקשר בין שני משתנים רציפים (למשל קשר בין מחיר המוצר להערכת איכותו).[23] גם במחקרים אלה נמצאו עדויות להטיית אישור. הנחקרים עשו הערכת יתר של חוזק המתאם אם הייתה להם אמונה קודמת חזקה לגבי קיום הקשר.[24][25]

יש לציין כי במחקרים אלה לא הייתה הקפדה על ניסוח השאלה לנחקר לגבי חוזק הקשר, כלומר, לעיתים נשאל הנחקר על חוזק הקשר בכלל ולעיתים על חוזק הקשר הסיבתי.

מתאם לעומת סיבתיות

על מנת לבסס טעון על קיום קשר סיבתי קיום מתאם בין המאורעות הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. במילים אחרות, קיום מתאם אין פירושו קיום קשר סיבתי. אחד האתגרים של האדם במדע ואף ביומיום הוא להבחין בין קשרים סיבתיים אמיתיים לבין מתאמים מזויפים (spurious correlation). כלומר להבחין בין מצב בו התרחשות מאורע א היא הגורם להתרחשות מאורע ב, לבין מצב בו הקשר בין מאורע א ל ב התקבל כתוצאה מהשפעה של משתנה שלישי על שניהם. ממחקרים עולה כי האדם עושה זאת במידה רבה של הצלחה, בעיקר במקרים בהם יש לו ידע סיבתי קודם.[26][6] גל קור יגרום לעליה בכמות התנורים הנרכשים ולנזק לגידולי השדה. למרות שיש מתאם בין שתי המאורעות הללו, האדם לא יסיק שהקשר בניהם הוא סיבתי, כלומר, שהעלייה בכמות התנורים הנרכשים היא זו שגרמה לנזק לגידולי השדה, או להפך. אלא האדם יסיק כי שתי התופעות מושפעות מגורם שלישי גל הקור. עם זאת לעיתים, עלול האדם להסיק היסק לא תקף מקיום מתאם בין מאורעות לקיום קשר סיבתי. בעיתונות בני האדם נחשפים לעיתים לממצאים לגבי קשר בין תופעות ומפרשים אותו בטעות כסיבתי כשלמעשה מדובר במתאם מזויף. למשל באחד האתרים פורסמו תוצאות של מחקר שנעשה על צעירים אמריקאים בו נמצא קשר בין אובדנות ועשון קנאביס.[27] אנשים עלולים להסיק בטעות שהקשר הוא סיבתי, כלומר שצריכת הקנביס היא שגרמה להתאבדות. אך בקלות ניתן לחשוב על מספר משתנים שהם הגורמים לקבלת הקשר בין המשתנים. למשל משבר קשה עלול להוביל הן לעישון קנביס והן להתאבדות. גם הפרעות אישיות מסוימות (כגון העדר חוסן נפשי) עלולות לגרום הן לעישון והן להתאבדות. מושג אחר שרווח בקרב חוקרים במדעי החברה ומבטא את אותו רעיון כמו המתאם המזויף הוא מושג ההסבר החלופי (alternative explanation). דוגמא נוספת מחיי היומיום. אנשים נוהגים לשים במלחייה גרגרי אורז, במטרה ליבש את הרטיבות שנוצרת בגרגירי המלח. הטענה הרווחת היא שלאורז יש תכונה ייחודית לספוח את הרטיבות. למעשה כל סוג של גרגרים (פולי קפה, עדשים) יביא לאותה תוצאה. שכן מה שמונע את הרטיבות הוא קיום של גרגרים יבשים אחרים שמסייעים להפרדה בין גרגירי המלח ובכך מאפשרים את ייבושם.

היסטורית המחקר בחשיבה סיבתית אנושית

השאלה לגבי ההגדרה והמשמעות של סיבה נדונה בפילוסופיה במשך מאות שנים.[1] עם זאת לא נמצאה הסכמה בין פילוסופים לגבי הגדרת המושג. כלומר, הפילוסופים לא סיפקו מודל נורמטיבי שיגדיר מהו סט התנאים שצריכים להתקיים על מנת שתופעה תחשב לסיבה להתרחשות של מאורע כלשהו. ולכן לא ניתן היה לבחון האם ההיסקים הסיבתיים של האדם בפועל חורגים או לא ממה ש"נכון". עם זאת, חוקרים בפסיכולוגיה הבינו שלבני אדם יש אינטואיציות חזקות לגבי זיהוי סיבות, ומכאן הניחו שהם משתמשים בחוקים ובאסטרטגיות שיטתיות להיסק סיבתי הן במדע והן ביומיום. בהיעדר מודל כולל, התמקדו החוקרים בהיבטים ספציפיים של סיבתיות שהודגשו על ידי פילוסופים שונים. כאלה הם ארבעת הרמזים לסיבתיות.

המחקר בחשיבה סיבתית בפסיכולוגיה הוא צעיר יחסית והחל מאמצע שנות הארבעים של המאה העשרים עם מחקריו של מישו[4]. מרבית המחקר בחשיבה סיבתית שהתמקד בהשפעת ארבעת הרמזים לסיבתיות על שיפוטי הסיבתיות נעשה עד תחילת המאה ה-21.

במהלך העשור האחרון, חל שינוי בפרדיגמת המחקר בנושא החשיבה הסיבתיות[28][26][29]עקב הופעת מודל נורמטיבי. מתמטיקאים ותאורטיקנים ממדעי המחשב ניסחו מודלים הסתברותיים נורמטיביים הנוגעים להיסקים סיבתיים - הרשתות הבייזיאניות (אנ').[30] בעקבותיהם, חוקרים בפסיכולוגיה ניסחו את תיאורית המודל הסיבתי (Causal Model Theory)[31][32]. על פי התאוריה אנשים מייצגים ידע סיבתי שיש להם במודלים (מבנים), המיצגים את המשתנים המעורבים ומבנה הקשרים בניהם. לשם המחשה, שלושת המשתנים: תת-תזונה מחלות פיזיות ופגיעה בתפקוד הקוגניטיבי סביר שיאורגנו במודל הבא (מודל הסיבה המשותפת): מחלות פיזיות → תת תזונה ← פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי. הנקודה החשובה היא שהמבנה לפיו מיוצג הידע הסיבתי קובע את טבע ההיסקים הסיבתיים והמתאמים הצפויים בין המשתנים. אם אכן הידע הסיבתי של האדם מאורגן כמודל הסיבה המשותפת שבדוגמה, מצופה לא רק שיהיו מתאמים בין שלושת המשתנים אלא שההיסק לפיו ניתן לטפל במחלות פזיות על ידי אמון המערכת הקוגניטיבית הוא אבסורדי.

כיום עיקר המחקר בחשיבה סיבתית אנושית מתמקד בבדיקה האם ההיסקים הסיבתיים האנושיים תואמים או חורגים ממרכיבים שונים של תיאורית המודלים הסיבתיים.[32][31][15][6][5][2]. כללית, למעט חריגות ספציפיות, מחקרים מעלים כי בני אדם די טובים בהיסקים סיבתיים.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 Hillel J. Einhorn, Robin M. Hogarth, Judging probable cause., Psychological Bulletin 99, 1986-01, עמ' 3–19 doi: 10.1037/0033-2909.99.1.3
  2. ^ 2.0 2.1 A. Gopnik, L. Schultz (Eds.), Causal Learning: Psychology, Philosophy and Computation, New York: Oxford university press, 2007, עמ' 154-172
  3. ^ 3.0 3.1 Tversky, A., & Kahneman, D. (2015).., Causal schemas in judgments under uncertainty. Progress in social psychology, 2015, עמ' 49-72
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Michotte, A. (2017). The perception of causality (Vol. 21).., Routledge, 2017
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 David A. Lagnado, Steven A. Sloman, Time as a guide to cause., Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 32, 2006, עמ' 451–460 doi: 10.1037/0278-7393.32.3.451
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Michael R. Waldmann, York Hagmayer, Aaron P. Blaisdell, Beyond the Information Given: Causal Models in Learning and Reasoning, Current Directions in Psychological Science 15, 2006-12, עמ' 307–311 doi: 10.1111/j.1467-8721.2006.00458.x
  7. ^ carverkowalski, הדגמה של יחסי גרימה בין מאורעות, באתר causality, ‏13/7/2010
  8. ^ Robert S. Siegler, The Effects of Simple Necessity and Sufficiency Relationships on Children's Causal Inferences, Child Development 47, 1976, עמ' 1058–1063 doi: 10.2307/1128443
  9. ^ Robert S. Siegler, Robert M. Liebert, Effects of contiguity, regularity, and age on children's causal inferences., Developmental Psychology 10, 1974-07, עמ' 574–579 doi: 10.1037/h0036594
  10. ^ Shanks, D. R., Pearson, S. M., & Dickinson, A.., Temporal contiguity and the judgement of causality by human subjects., The Quarterly Journal of Experimental Psychology, 41(2),, 1989, עמ' 139-159
  11. ^ 11.0 11.1 Marc J. Buehner, Jon May, Rethinking Temporal Contiguity and the Judgement of Causality: Effects of Prior Knowledge, Experience, and Reinforcement Procedure, The Quarterly Journal of Experimental Psychology Section A 56, 2003-07, עמ' 865–890 doi: 10.1080/02724980244000675
  12. ^ Kelly Saporta-Sorozon, Michael Bar-Eli, The effect of previous causal knowledge on the persuasive strength of confirming covariation data, Journal of Consumer Behaviour 17, 2017-10-24, עמ' e90–e100 doi: 10.1002/cb.1688
  13. ^ 13.0 13.1 Thomas Gilovich, Kenneth Savitsky, Like Goes with Like: The Role of Representativeness in Erroneous and Pseudo-Scientific Beliefs, Cambridge: Cambridge University Press, 2002, עמ' 617–624, מסת"ב 978-0-521-79260-8
  14. ^ Peter A. White, Property transmission: An explanatory account of the role of similarity information in causal inference., Psychological Bulletin 135, 2009, עמ' 774–793 doi: 10.1037/a0016970
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 Keli Saporta-Sorozon, The Effect of Similarity Between A Product's Packaging Color and the Benefit Offered on Judgments and Preferences, Business and Management Studies 4, 2018-11-06, עמ' 27–37 doi: 10.11114/bms.v4i4.3750
  16. ^ Paul Rozin, Linda Millman, Carol Nemeroff, Operation of the laws of sympathetic magic in disgust and other domains., Journal of Personality and Social Psychology 50, 1986-04, עמ' 703–712 doi: 10.1037/0022-3514.50.4.703
  17. ^ Paul Rozin, Maureen Markwith, Bonnie Ross, The Sympathetic Magical Law of Similarity, Nominal Realism and Neglect of Negatives in Response to Negative Labels, Psychological Science 1, 1990-11, עמ' 383–384 doi: 10.1111/j.1467-9280.1990.tb00246.x
  18. ^ Kelly Saporta Sorozon, The Effect of Similarity Between a Product’s Shape Properties and the Benefit Offered on Judgments and Preferences, Business and Management Studies 5, 2019-04-28, עמ' 64–75 doi: 10.11114/bms.v5i2.4239
  19. ^ Patricia W. Cheng, Laura R. Novick, Covariation in natural causal induction., Psychological Review 99, 1992, עמ' 365–382 doi: 10.1037/0033-295X.99.2.365
  20. ^ 20.0 20.1 Shu-Fang Kao, Edward A. Wasserman, Assessment of an information integration account of contingency judgment with examination of subjective cell importance and method of information presentation., Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 19, 1993-11, עמ' 1363–1386 doi: 10.1037/0278-7393.19.6.1363
  21. ^ Peter A. White, Causal judgment from contingency information: The interpretation of factors common to all instances., Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition 26, 2000, עמ' 1083–1102 doi: 10.1037/0278-7393.26.5.1083
  22. ^ Jonathan A. Fugelsang, Valerie A. Thompson, Strategy selection in causal reasoning: When beliefs and covariation collide., Canadian Journal of Experimental Psychology / Revue canadienne de psychologie expérimentale 54, 2000-03, עמ' 15–32 doi: 10.1037/h0087327
  23. ^ John Deighton, The Interaction of Advertising and Evidence, Journal of Consumer Research 11, 1984-12, עמ' 763 doi: 10.1086/209012
  24. ^ Maria L. Cronley, Steven S. Posavac, Tracy Meyer, Frank R. Kardes, James J. Kellaris, A Selective Hypothesis Testing Perspective on Price-Quality Inference and Inference-Based Choice, Journal of Consumer Psychology 15, 2005-01, עמ' 159–169 doi: 10.1207/s15327663jcp1502_8
  25. ^ Frank R. Kardes, Maria L. Cronley, James J. Kellaris, Steven S. Posavac, The Role of Selective Information Processing in Price-Quality Inference: Table 1, Journal of Consumer Research 31, 2004-09, עמ' 368–374 doi: 10.1086/422115
  26. ^ 26.0 26.1 Benjamin Margolin Rottman, Reid Hastie, Reasoning about causal relationships: Inferences on causal networks., Psychological Bulletin 140, 2014, עמ' 109–139 doi: 10.1037/a0031903
  27. ^ מערכת medpage, נמצא קשר בין אובדנות לעישון קנאביס בצעירים, באתר medpage אתר הרפואה של ישראל מבית ויקירפואה, ‏27.06.2021
  28. ^ Steven A. Sloman, David Lagnado, Causality in Thought, Annual Review of Psychology 66, 2015-01-03, עמ' 223–247 doi: 10.1146/annurev-psych-010814-015135
  29. ^ Benjamin Margolin Rottman, Reid Hastie, Reasoning about causal relationships: Inferences on causal networks., Psychological Bulletin 140, 2014, עמ' 109–139 doi: 10.1037/a0031903
  30. ^ Leland Gerson Neuberg, CAUSALITY: MODELS, REASONING, AND INFERENCE, by Judea Pearl, Cambridge University Press, 2000, Econometric Theory 19, 2003-08, עמ' 675–685 doi: 10.1017/S0266466603004109
  31. ^ 31.0 31.1 .Sloman, S. A, Causal models: How people think about the world and its alternative., Oxford, England: Oxford University Press, 2009
  32. ^ 32.0 32.1 Michael R Waldmann, York Hagmayer, Estimating causal strength: the role of structural knowledge and processing effort, Cognition 82, 2001-11-01, עמ' 27–58 doi: 10.1016/S0010-0277(01)00141-X
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38718764רמזים לסיבתיות

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רמזים_לסיבתיות&oldid=2590652"