רמות נפתלי במלחמת העצמאות

רמות נפתלי הוא מושב באזור הצפון ליד הגבול בין ישראל ללבנון. במהלך מלחמת העצמאות היה היישוב תחת אש למשך זמן רב, המושב הותקף על ידי צבא ההצלה בתחילת מאי 1948, והוא וסביבתו הקרובה שימשו מוקד לקרבות חשובים נוספים באותה מלחמה.

רקע

היישוב הוקם בשנת 1945 על ידי פלוגת פועלים חקלאיים, יוצאי פלוגה ד' של הפלמ"ח, בוגרי מקווה ישראל, אשר נקראו 'בני פלד'. אלה נשלחו על ידי המוסדות הלאומיים לשם שמירה על הקרקע והכשרה לעיבוד חקלאי. עם תום מלחמת העולם השנייה עלתה למקום זה קבוצה ראשונה של חיילים משוחררים משני ארגונים, 'וינגייט' ו'המתנדב', אשר התארגנו להתיישבות עוד בטרם התגייסותם לשורות הצבא הבריטי, ואשר התאחדו לארגון אחד.

היישוב קם סביב מצודת רמות נפתלי, שהוקמה יחד עם מצודות ביריה וחוקוק בשנת 1945 כחלק ממערך ההגנה של הבריטים בצפון, ובתיאום עם הסוכנות היהודית.

במלחמת העצמאות

חודשי המלחמה הראשונים

כבר בתחילת 1948 סבל המושב, כמו גם היישובים היהודיים שבסביבה, מהתקפות, ובעיקר הותקפו דרכי התחבורה, ולפיכך הוחלט לתגברם בחיילים. כיתת פלמ"ח התמקמה במשלט 'מענית' שמצפון למשק, ועסקה בעיקר באבטחה ובליווי שיירות. ב-27 בפברואר הותקפה כיתת הפלמ"ח שהתאמנה בסביבת רמות נפתלי וחייל אחד נהרג. ב-3 במרץ הותקפו חמישה רועים מן המושב בעת ניסיון לשדוד את עדר הצאן, ובחילופי האש נהרג חבר מושב אחד ושני נפצע קשה. לערבים היו הרוג אחד ומספר פצועים. באמצע אפריל פינו הבריטים את הגליל העליון. הבריטים המתפנים מסרו את משטרת נבי יושע ואת מחנה חיל הספר במלכיה לידי הערבים, ובכך נתקו כמעט את רמות נפתלי (כמו גם משגב עם ומנרה) מיתר יישובי הגליל היהודיים. לאחר דיונים לא קלים, הוחלט בסוף אפריל 1948, לפנות מן היישוב את הילדים והבלתי לוחמים, ואלה פונו ב-22 לחודש ליסוד המעלה. במושב נמצאו, לאחר פינוי הבלתי לוחמים, כ-25 חברים ועוד כ-25 חיילי חי"ש מגדוד 11 של חטיבת גולני. הנשארים עסקו בהתבצרות ובגידור המקום.

התקפת 'צבא ההצלה'

בסוף אפריל נצפתה תנועה קדחתנית באופן בלתי רגיל בקרב הערבים בסביבות המושב, בעיקר מצידו הלבנוני של הגבול. מפי מודיע ערבי נודע לחברי המושב כי מתוכננת התקפה על המקום. כיוון שכך, שמונה לוחמים תפסו את ג'בל אל-בילאווי, הר החולש על רמות נפתלי מדרום. כתה מחיילי התגבורת תפסה את משלט 'מענית'. ב-1 במאי, החל משעה 4:00 בקירוב, נערכה על היישוב התקפה כבדה, תוך הסתייעות בתותחים ובשריוניות, על ידי גדוד הירמוכ השני של צבא ההצלה, בפיקודו של אדיב שישקלי. המשוריינים תקפו את היישוב מצפון, ואילו כוח רגלים תקף את ג'בל אל-בילאווי. לנוכח התקפת הרגלים, נעזב משלט ג'בל אל-בילאווי, בחיפוי אש מן המושב, כאשר אחד ממגיניו נהרג והושאר במקום. כן נעזב משלט 'מענית'. על המושב עצמו נערכו במשך היום שלוש הסתערויות, כאשר באחרונה שבהן, כבר נראה היה כי עוצמת ההתקפה פחתה. הסתערויות אלה נהדפו, ולמגינים היו ארבעה הרוגים ו-25 פצועים. כמו כן, נפסק במהלך הקרב הקשר האלחוטי, כיוון שהקשר נפצע קשה. טייסת הגליל של שרות האוויר, אשר הצניחה תחמושת ואספקה, ואף הטילה מספר פצצות, סייעה משמעותית להגנת המושב. לפנות ערב פסקה ההתקפה, והתוקפים נסוגו לנבי יושע. כמו כן הגיעה למושב תגבורת בגודל מחלקה מוגברת, אשר כללה לוחמים מהקיבוצים בסביבה. זו הוזעקה על ידי שלושה שליחים מן המושב שהגיעו רגלית, לאחר שפסק הקשר. התגבורת נשאה איתה תחמושת נוספת וחומרי רפואה. מיום המחרת, 2 במאי, ואילך, לא נערכה הסתערות, אולם נמשכו יריות והפגזות. ב-5 במאי הגיעה תגבורת נוספת, וכן פונו מהמקום הפצועים. כיוון שכוחות ההגנה נערכו בעת ההתקפה למבצע יפתח, סירב מפקד המבצע, יגאל אלון, לפצל את כוחותיו על מנת לתגבר את היישוב מעבר לתגבורות שנשלחו כאמור, וזאת למרות בקשות בהולות לסיוע, אשר שוגרו מן המושב. הוא טען כי הצלחת המבצע תשפר ממילא את מצב היישוב, ותביא להפסקת ההתקפה. ואכן, הנחה זו התאמתה במלואה, אלא שהדיפת ההתקפה הושגה בעמל רב. בפועל, סביר שהקרב על רמות נפתלי סייע להצלחת מבצע 'יפתח', בכך שריתק ושחק כוחות רבים של 'צבא ההצלה'. אבדות הערבים היו שמונה הרוגים וכארבעים פצועים.

אדיב שישכלי

המשך מלחמת העצמאות

כיבוש נבי יושע ומלכיה, באמצע ובסוף מאי, על ידי הפלמ"ח, שיפר את מצבו הביטחוני של המושב. בתחילת יוני כבשו הערבים מחדש את מלכיה מידי פלוגה מגדוד 11 של חטיבת עודד שזה עתה הוקמה (גדוד 11 עבר מ'גולני' ל'עודד', עם הקמת החטיבה ב-1 ביוני). אותה פלוגה נסוגה לרמות נפתלי ובמשך זמן קצר תגברה את הכוחות המגינים על המקום. חייל אחד מן הפלוגה נהרג כאשר עלה על מוקש ישראלי. הפלוגה הוחלפה על ידי מחלקה מגדוד 23 של חטיבת כרמלי, אשר הוכפף זמנית לחטיבת 'עודד'. ב-10 ביוני, אותה מחלקה הותקפה על ידי כוח פשיטה של 'צבא ההצלה' וסבלה אבדות כבדות, כולל 12 הרוגים. כיבושה מחדש של מלכיה על ידי הערבים היווה איום מתמיד על המושב, עד לסוף אוקטובר, עת ערך צה"ל את מבצע חירם, וכבש את כל שטח הגליל.

לקריאה נוספת

• ישראל גרנית ודן יהב, התיישבות במלחמה - יישובים שעמדו, פונו, או נפלו במלחמת העצמאות 1948, 2015.
• ורדה שולמן, רמות נפתלי במערכה, תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1984.

קישורים חיצוניים

• רמות נפתלי מתוך אתר בית יגאל אלון.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22645586רמות נפתלי במלחמת העצמאות