ריקוד המתים (בלדה)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יוהאן וולפגנג פון גתה |
| שפת המקור | גרמנית |
| סוגה | שירה לירית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1815 |
ריקוד המתים (בגרמנית: Der Totentanz) היא בלדה בת שבעה בתים מאת גתה שנכתבה בשנת 1813.
הבלדה עוסקת בנושאים של פחד, חטא וחרטה. היא מתארת את הקשר בין החיים למוות, ואת הרגע שבו אדם עובר את הגבול המוסרי כאשר הוא גונב את תכריך המתים. השומר, שמבצע את המעשה מתוך זלזול, מוצא את עצמו מתמודד עם תוצאות המעשה כאשר אחד מהשלדים יוצא לחפש את התכריך הגנוב. הבלדה מציגה את המתח בין החיים והמתים, ואת תחושת הפחד והחרטה שבאה בעקבות חטא, כשהשלד כמעט תופס את השומר אך בסופו של דבר המעשה מסתיים בצורה טרגית.
גתה כתב את הבלדה הזו בסביבות 1813, כשהוא נסע לטפליצה שבצ'כיה מכדי להימלט ממלחמות נפוליאון. משם שלח את הבלדה לבנו, אוגוסט (אנ'), בדואר. ב-1815 הוא דאג להדפיס ולפרסם אותה.[1]
הערות שוליים
- ↑ Das Goethezeitportal: Der Totentanz, www.goethezeitportal.de
ריקוד המתים (בלדה)40294607Q1197578