ריצ'רד סנדר
| לידה |
26 במאי 1956 (גיל: 68) וושינגטון די. סי. |
|---|---|
| מקום לימודים | אוניברסיטת הרווארד, בית הספר למשפט אוניברסיטת נורת'ווסטרן |
ריצ'רד הנרי סנדר (באנגלית: Richard Henry Sander; נולד ב-26 במאי 1956) הוא חוקר משפטי אמריקאי ופרופסור למשפטים באוניברסיטת קליפורניה ומבקר בולט של תופעת האפליה המתקנת סנדר ידוע עקב תאוריית חוסר ההתאמה.
ראשית חייו
ריצ'רד סנדר נולד ב-26 במאי 1956 בוושינגטון הבירה[1][2] הוא גדל בצפון אינדיאנה.[3]
סנדרס סיים לימודי תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת הרווארד ב-1978, לימודי תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ב-1985,וגם דוקטורט בכלכלה מאותה האוניברסיטה.[3]
קריירה
לאחר התואר הראשון שלו בלימודים חברתיים, סנדר נכנס לתוכנית הפדרלית של ויסטה בעבודה עם קבוצת דיור בצד הדרומי של שיקגו.
במהלך לימודיו לתואר שני בנורת'ווסטרן, כיהן סנדר במועצת המנהלים של ועדת הדיירים של רוג'רס פארק והיה מעורב בקמפיין הבחירות של הרולד וושינגטון, ראש העיר האפרו-אמריקאי הראשון של שיקגו.[4]
סנדר הצטרף לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה ב-1989, והפך שם לפרופסור מן המניין חמש שנים מאוחר יותר.[1][3] כמו בשיקגו, גם שם היה סנדר מעורב במאבק לתנאי דיור הוגנים. הוא היה נשיא קונגרס הדיור ההוגן של דרום קליפורניה, ובשנת 1996 ייסד את מכון הדיור ההוגן, וסייע לעיריית לוס אנג'לס לעצב וליישם את "חוק המחייה" שלה.[4]
עבודה על אפליה מתקנת
לימודים
סנדר ידוע במחקר שלו על אפליה מתקנת. לפי מחקריו עולה כי אפליה מתקנת מובילה לתוצאות אף יותר שליליות מאשר ההטבות להן זוכים סטודנטים למשפטים אפרו-אמריקאים, הדבר פוגע בהם עקב הסביבות התחרותיות מדי בבתי הספר היוקרתיים להם הם מתקבלים בזכות האפליה המתקנת. באמצעות מה שסנדר מכנה "אפקט אי ההתאמה". מחקר זה פורסם במאמר מ-2004 ב־Stanford Law Review, שם טען סנדר שאם תלמידים בני מיעוטים היו מתקבלים לבתי ספר פחות תחרותיים להם הם היו זכאים ללא אפליה מתקנת, הם היו מצליחים יותר.[5][6][7]
סנדר פרסם גם מחקרים המצביעים על כך שהמאמצים של משרדי עורכי דין לקדם "גיוון" הובילו לפעמים להעסקת עורכי דין שחורים שאינם מוכשרים מספיק, מה שהוביל לכך שעורכי דין אלה נוטים יותר מאשר עמיתיהם הלבנים בעלי הסמכה הטובה יותר לעזוב את המשרדים אליהם התקבלו [8]
מחקר של סנדר שנוי במחלוקת וזוכה לביקורת רבה, כולל ביקורתיהם של איאן איירס ושל ריצ'רד ברוקס. איירס וברוקס פרסמו מחקר ב-2005 [9] שמצא שביטול אפליה מתקנת לא יגדיל את מספר עורכי הדין השחורים ב-7.9 אחוזים, כפי שטען המחקר של סנדר, אלא שבמקום זאת יקטין את מספר עורכי הדין בכ-12.7 אחוזים.[7]
מחקר משנת 2008 של ג'סי רוטשטיין ואלברט ה' יון אישר את ממצאי חוסר ההתאמה של סנדר, אך גם מצא שביטול ההעדפה המתקנת "תוביל לירידה של 63 אחוזים בזכאות לתואר של שחורים בכל בתי הספר למשפטים ולירידה של 90 אחוז בבתי ספר עילית למשפטים".[10][11]
תחזיות המספרים הגבוהות הללו הוטלו בספק במאמר של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי מאת פיטר ארקידיאקונו ומייקל לוונהיים; ירידה נמוכה יותר של 32.5 אחוזים הייתה ירידה נוספת שצוטטה ונחשבת במאמר. המאמר שלהם משנת 2016 מצא אינדיקציה חזקה לכך שהעדפה גזעית גורמת לאפקט של אי התאמה. הם טענו שהנוכחות של כמה סטודנטים אפרו-אמריקאים בבתי ספר פחות סלקטיביים תשפר משמעותית את שיעור הנמוך בניסיון הראשון לעבור את רף הלשכה הממלכתי, אך הם הזהירו ששיפורים כאלה עלולים להתגבר על ירידה בשיעור הנוכחות בבתי ספר למשפטים.[11]
בשנת 2006, וכדי להשיג מידע מחקרי נוסף בנוגע לתאוריית חוסר ההתאמה שלו, למעט מידע פרטיות של יחידים, סנדר ביקש מלשכת עורכי הדין בקליפורניה לשחרר את הנתונים המאוחסנים שלו של ציוני בחינות לשכת עורכי הדין, ממוצעי ציונים וציוני LSAT, כולל מידע על גזע ומגדר של כולם. שפנו ללשכת עורכי הדין. הלשכה דחה בקשה זו על רקע שיקולי פרטיות. בשנת 2008, ויחד עם קואליציית התיקון הראשון, הגיש סנדר תביעה לבית המשפט העליון בקליפורניה בדרישה לשחרר את המידע הזה.
ב-12 באפריל 2016 קבע בית המשפט כי לשכת עורכי הדין בקליפורניה נדרשת להיענות לבקשתו של סנדר.
בשנת 2018, לעומת זאת, בית המשפט לערעורים בקליפורניה אישר כי ללשכת עורכי הדין אין חובה לפרסם את הרשומות.[12][13][14]
בשנת 2022, עודד סנדר את בית המשפט העליון של ארצות הברית להרחיב את החלת חוק זכויות האזרח משנת 1964, ולא התיקון הארבעה עשר לחוקת ארצות הברית, לאוניברסיטאות כדי להגביל את השימוש שלהן בהעדפות גזעיות, תוך השארת הנושא בתחום החוקי. החוק כדי שהקונגרס של ארצות הברית יוכל לטפל בנושא כראות עיניו. [15]
ספרו
בספר שכתב סנדר, יחד עם סטיוארט טיילור ג'וניור, שכותרתו "חוסר התאמה: כיצד אפליה מתקנת פוגעת בסטודנטים שהיא נועדה לעזור, ומדוע אוניברסיטאות לא יודו בכך." המביע דעות דומות לגבי אפליה מתקנת כמו שהוצגו במחקר שלו.[16]
הספר זכה לביקורת חיובית בניו-ריפבליק על ידי ריצ'רד קהלנברג, שכינה אותו "תפיסתי" ואמר כי הוא "מציג התייחסות ניואנסית לנושא". [17]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Richard Sander Biography". SEAPHE. נבדק ב-26 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Richard Sander". Library of Congress. נבדק ב-27 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 "Richard H. Sander". UCLA School of Law. נבדק ב-26 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "Richard H. Sander Biography Page". law.ucla.edu. אורכב מ-המקור ב-2016-05-06. נבדק ב-2016-05-21.
- ^ Sander, Richard (בנובמבר 2004). "A Systemic Analysis of Affirmative Action in American Law Schools". Stanford Law Review. 57 (2): 367–483. JSTOR 40040209.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "A legitimate reason for disputes over mismatch". Washington Post. נבדק ב-2016-05-24.
- ^ 7.0 7.1 Bazelon, Emily (29 באפריל 2005). "Sanding Down Sander". Slate. נבדק ב-26 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Williams, Carol J. (8 בספטמבר 2008). "Does affirmative action help or hurt lawyers?". Los Angeles Times. נבדק ב-26 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ayres, Ian (בינואר 2005). "Does Affirmative Action Reduce the Number of Black Lawyers?". Stanford Law Review. 57.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Jaschik, Scott (3 בספטמבר 2008). "Attacking the 'Mismatch' Critique of Affirmative Action". Inside Higher Education. נבדק ב-27 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 11.0 11.1 Arcidiacono, Peter; Lovenheim, Michael (במרץ 2016). "Affirmative Action and the Quality-Fit Tradeoff". Journal of Economic Literature. 54: 30, 31 and 69. doi:10.1257/jel.54.1.3. נבדק ב-25 במאי 2016.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Gershman, Jacob. "Long Legal Fight Over Access to California Bar Admissions Data Headed for Trial". WSJ. אורכב מ-המקור ב-2016-05-26. נבדק ב-2016-05-26.
- ^ "STATE BAR ISSUES STATEMENT ON SANDER RULING". www.calbar.ca.gov. אורכב מ-המקור ב-2016-05-26. נבדק ב-2016-05-26.
- ^ "Sander v. State Bar of California". Justia Law (באנגלית). נבדק ב-2023-02-04.
- ^ S, Richard; er. "Opinion | The Supreme Court Has a Chance to Show Strategic Restraint". POLITICO (באנגלית). נבדק ב-2022-11-05.
- ^ Heriot, Gail (Winter 2013). "The Sad Irony of Affirmative Action". National Affairs. נבדק ב-27 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kahlenberg, Richard (10 באוקטובר 2012). "Race to the Flop—The Problem with Affirmative Action". New Republic. נבדק ב-27 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
ריצ'רד סנדר40100145Q23137709