ריצ'רד בלנד לי
| לידה |
מחוז פרינס ויליאם, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית .svg){kind=small} | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
וושינגטון די. סי., ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ריצ'רד בלנד לי הראשון (באנגלית: Richard Bland Lee I; 20 בינואר 1761 – 12 במרץ 1827) היה בעל מטעים, משפטן ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה. הוא היה בנם של הנרי לי השני (1730–1787), בעל אחוזת 'Leesylvania', ולוסי גריימס (1734–1792), ואחיהם הצעיר של מייג'ור גנרל הנרי לי ('Light Horse Harry') ושל צ'ארלס לי (1758–1815), שכיהן בתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית בשנים 1795–1801 בתקופות כהונתם של ג'ורג' וושינגטון וג'ון אדמס.
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
ריצ'רד בלנד לי, הבן השלישי של הנרי לי השני ולוסי גריימס, נולד ב־20 בינואר 1761 באחוזת 'Leesylvania', שנבנתה בידי אביו על אדמות הצופות אל נהר הפוטומק במחוז פרינס ויליאם שבמושבת וירג'יניה. הוא נקרא על שם שני קרובי משפחה בולטים: רב־סבו ריצ'רד בלנד מאחוזת 'Jordan's Point', ודודו־רבו, המשפטן ואיש המדינה ריצ'רד בלנד, אשר תומאס ג'פרסון כינה אותו 'האדם החכם ביותר מדרום לנהר ג'יימס'. לי השתייך למשפחת לי רבת־ההשפעה, שמקורה בקולוניסטים האנגלים הראשונים של וירג'יניה, וייחוסו המשפחתי כלל שושלת ארוכה של אנשי צבא, משפט וממשל, בהם ריצ'רד לי הראשון, 'המהגר', וצאצאיו.
ייתכן כי בצעירותו התחנך בידי מורים פרטיים באחוזת 'Chantilly', ביתו של בן דודו הנערץ ריצ'רד הנרי לי במחוז וסטמורלנד. בשנת 1779 נרשם ללימודים במכללת ויליאם ומרי. אף שלא השתתף ישירות במלחמת העצמאות האמריקאית כפי שעשה אחיו הנרי לי השלישי, גילה עניין פעיל במאבק לעצמאות. ביוני 1779 הציג דודו, ריצ'רד לי המכונה 'Squire', הצעה בבית הצירים של וירג'יניה לאישור בניית בניין ממשל חדש. לי הצעיר, אז בן שמונה עשרה בלבד, נזף בדודו במכתב שבו תיאר את היוזמה כ'נתעבת' בתקופה של סכנה ציבורית והוצאות בלתי נסבלות.
ב־17 ביוני 1780 התקבל כחבר באגודת 'Phi Beta Kappa', ששימשה אז כחוג ויכוחים בקולג', ובמסגרתה שיכלל את כישורי הנאום שלו. בדצמבר אותה שנה הופיעה מול ג'יימסטאון שייטת פלישה בריטית בראשות הגנרל בנדיקט ארנולד. חברי האגודה דאגו לאבטחת מסמכיהם, ורבים מהם הצטרפו למיליציה מקומית מאולתרת שנועדה להגן מפני הפלישה הצפויה.
ייתכן שלי עצמו היה חלק ממיליציה זו, או ששב מוקדם יותר ל־'Leesylvania' כדי לדון עם אביו בעתידו. אביו ייעד לו חלק מנחלות המשפחה באזור Cub Run, ולי החל לנהל נכסים אלו מטעמו של אביו בשנים 1780–1781. בשנת 1787 ירש 1,500 אקר מאדמות אלו, שהיוו את הבסיס לאחוזה שיקרא לימים 'Sully'.
בית הצירים של וירג'יניה
בוחרי מחוז לודון בחרו מספר פעמים בריצ'רד בלנד לי כנציגם בבית הצירים של וירג'יניה בשנים 1784–1788 וב־1796. במהלך כהונתו השנייה השתתף בדיונים סביב אשרור חוקת ארצות הברית ותמך בה בכל ליבו. לאחר האשרור התנגד ליוזמות של פטריק הנרי ואחרים לכינוס ועידה חוקתית שנייה לצורך הוספת מגילת זכויות, מתוך אמונה שיש לאפשר למערכת החדשה לפעול תחילה, וכי הקונגרס יוכל להוסיף תיקונים נדרשים בהמשך.
בתקופה זו התקיימו גם הבחירות לשני הסנאטורים הראשונים של וירג'יניה. לי היה מתומכיו הנלהבים של ג'יימס מדיסון, אך בית הצירים, בהובלת הנרי, דחה את מועמדותו בטענה שמדיסון לא יתמוך בהוספת מגילת זכויות. לי פעל נמרצות נגד טענה זו ואף הציע לפרסם מכתבים שיפריכו אותה, אך מדיסון דחה את ההצעה. למרות זאת, מדיסון ניצח בהמשך את ג'יימס מונרו בהתמודדות קשה על מושב בקונגרס.
במכתב למדיסון התלונן לי על חולשת תומכי החוקה מול כוח נאומו של פטריק הנרי, וציין כי הנרי הוא הנואם היחיד החזק במחנה היריב. אף שהנרי הצליח להעביר בבית המחוקקים של וירג'יניה קריאה לכינוס ועידה חוקתית חדשה, הקונגרס סירב לכך והעדיף לאשר את עשרת התיקונים הראשונים לחוקה, הידועים כמגילת הזכויות.
בית הנבחרים של ארצות הברית
בשנת 1788, לאחר שלוש שנות כהונה בבית הצירים של וירג'יניה, החליט לי להתמודד על מושב בקונגרס הפדרלי החדש. אף שמפלגות פוליטיות טרם התגבשו, כבר ניכרו קווי מחלוקת אידאולוגיים. תומכי החוקה בנוסחה המקורי, ובכלל זה חיזוק הרשות המבצעת והשלטון הפדרלי, זוהו כפדרליסטים, בעוד מתנגדיהם כונו אנטי־פדרליסטים. לי נמנה עם המחנה הפדרליסטי, תמך באשרור החוקה, התנגד לוועידה חוקתית נוספת והיה מתומכיו של ג'ורג' וושינגטון.
מחוז הבחירה שלו כלל את אחוזת 'Sully', אז חלק ממחוז לודון (וכיום מחוז פיירפקס), והיה גם מקום מגוריהם של וושינגטון ושל מנהיג האנטי־פדרליסטים ג'ורג' מייסון. לי גבר על מועמדים פדרליסטים אחרים והפך למועמד הקונצנזוס של המחנה. יריבו האנטי־פדרליסטי היה הסנאטור המדינתי ג'ון פופ. מערכת הבחירות הייתה קשה ולעיתים גם מכוערת, אך לי ניצח ניצחון מוחץ, בין היתר בזכות קולותיו של וושינגטון.
ב־3 במרץ 1789 החל לי לכהן כנציג הראשון של צפון וירג'יניה בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא כיהן שלוש כהונות רצופות בשנים 1789–1795 כחבר פדרליסטי תומך ממשל. הוא היה שותף לפשרת 1790, שבמסגרתה תמכו נציגי הדרום בנטילת חובות המדינות בידי הממשל הפדרלי, ובתמורה הועבר מיקומה של הבירה הפדרלית לדרום. תמיכתו בפשרה ובעקרונות הפדרליסטיים הביאה בסופו של דבר להפסדו הפוליטי: לאחר שהתמודד בהצלחה מול קרובו ארתור לי ב־1792, הפסיד את מושבו לריצ'רד ברנט בבחירות 1794.
לאחר ההפסד חזר לי לבית הצירים של וירג'יניה, תחילה כנציג מחוז לודון ב־1796 ולאחר מכן כנציג מחוז פיירפקס ב־1799.
תפקידים ציבוריים נוספים
בשנת 1815 עבר לי מאחוזת 'Sully' לוושינגטון הבירה. יחד עם ג'ון פיטר ואן נס וטנץ' רינגולד מינה אותו הנשיא ג'יימס מדיסון לנציב לשיקום מבני הממשל הפדרלי שניזוקו בפלישה הבריטית לוושינגטון בשנת 1814, במהלך מלחמת 1812. לאחר תום כהונה זו תכנן מדיסון למנותו לנציב מבני הציבור, אך לנוכח התנגדות הסנאט, מינה אותו במקום זאת לנציב לבירור תביעות בגין נזקים ואובדן רכוש במלחמה. כהונתו בתפקיד זה עוררה ביקורת חריפה בקונגרס, אם כי לבסוף זוכה מחשדות לשחיתות. בשנת 1819 מינה אותו הנשיא ג'יימס מונרו לשופט בית היתומים של מחוז קולומביה, תפקיד שבו כיהן עד מותו.
בשנות ה-20 של המאה ה-19 היה לי חבר ב'המכון הקולומביאני לקידום האמנויות והמדעים', אגודה יוקרתית שכללה בין חבריה נשיאים לשעבר כמו אנדרו ג'קסון וג'ון קווינסי אדמס, וכן אנשי צבא, ממשל ומדע בולטים.
בעל מטעים ואחוזת 'Sully'
עם מותו של אביו ב־1787 ירש לי, יחד עם אחיו תאודוריק, 3,000 אקר מאדמות Cub Run. בהיותו הבכור קיבל את החלק הצפוני והפורה יותר, שבו התגורר כבר משנת 1781 כמנהל האחוזה. בתקופת כהונתו בקונגרס הפקיד את ניהול האחוזה בידי אחיו. הוא בחר לאחוזתו את השם 'Sully', שמקורו אינו ודאי, אך ייתכן שנקשר לארמון 'Chateau de Sully' שבעמק הלואר בצרפת.
לאחר שובו ל־'Sully' ניהל את האחוזה תוך אימוץ שיטות חקלאיות מודרניות שנועדו לגוון את הגידולים ולמנוע דלדול קרקע, בדומה לג'ורג' וושינגטון שאותו העריץ. הוא צמצם משמעותית את גידול הטבק והעדיף חיטה, שיפון, שעורה, תירס, תלתן ועצי פרי. בשנת 1801 בנה מבנה חליבה מאבן סנקה אדומה.
בניית הבית המרכזי באחוזה החלה ב־1794 והושלמה ב־1795. זהו בית בסגנון פדרלי־ג'ורג'יאני בן שתי קומות וחצי. בשל חובות כבדים שנגרמו בין היתר מסיוע לאחיו, מכר לי את 'Sully' בשנת 1811 לקרוב משפחתו פרנסיס לייטפוט לי. בהמשך עבר עם משפחתו לאלכסנדריה, אחר כך ל־'Strawberry Vale' ולבסוף לבית תומאס לואו ההיסטורי בוושינגטון.
כיום אחוזת 'Sully' ממוקמת ליד שאנטילי, סמוך לנתיב 50 של ארצות הברית, והיא בבעלות מחוז פיירפקס ומופעלת כמוזיאון.
משפחתו
בשנת 1794 נישא לי לאליזבת קולינס (בערך 1768–1858), בתו של הסוחר הקווייקר סטיבן קולינס מפילדלפיה ואחותו של הבוטנאי זקכיאוס קולינס. לזוג נולדו ילדים רבים, וכן מספר ילדים שנפטרו בלידה או בינקות.
מותו
ריצ'רד בלנד לי נפטר בוושינגטון הבירה ב־12 במרץ 1827 ונקבר בבית הקברות של הקונגרס. בשנת 1975 הועבר קברו לאחוזת 'Sully' שבווירג'יניה, המשמשת כיום כפארק ומוזיאון פתוח לציבור.
קישורים חיצוניים
- ריצ'רד בלנד לי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ריצ'רד בלנד לי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ריצ'רד בלנד לי42451355Q2149095