ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה
 | |||||
| לידה |
2 באוקטובר 1452 פות'רינגיי (אנ'), ממלכת אנגליה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 1485 (בגיל 32) בוסוורת', ממלכת אנגליה | ||||
| מדינה |
 ממלכת אנגליה | ||||
| מקום קבורה |
 לסטר, הממלכה המאוחדת | ||||
| בת זוג | אן נוויל | ||||
| שושלת יורק | |||||
| |||||
| |||||
ריצ'רד השלישי (באנגלית: Richard III of England; 2 באוקטובר 1452 – 22 באוגוסט 1485) היה מלך אנגליה מ-1483 ועד מותו בקרב בוזוורת' אשר סיים את מלחמות השושנים.
ריצ'רד, בנו של ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק, היה אחיו הצעיר של אדוארד הרביעי, מלך אנגליה. ב-1461, בעודו בן תשע, קיבל את התואר דוכס גלוסטר. ב-1472 מינהו אחיו למושל צפון הממלכה. ב-1483, עם מות אדוארד, מונה ריצ'רד לעוצר ולאפוטרופוס בשם היורש המיועד אדוארד החמישי, אחיינו. כמעט מיד הוכרזו נישואיו של המלך הקודם כלא-תקפים, ושני בניו הוצאו מסדר הירושה בתור ממזרים. ריצ'רד הוכתר למלך אנגליה, ושני אחייניו נעלמו. שאלת מעורבותו במותם שנויה במחלוקת. באותה שנה דיכא המלך החדש מרד בהנהגת הדוכס מבקינגהאם. באוגוסט 1485 הוביל הנרי טיודור מרד נוסף, וריצ'רד נקטל בקרב בוזוורת'. הוא היה מלך אנגליה האחרון מבית יורק והאחרון למות בקרב. המוניטין ההיסטוריים של ריצ'רד עוצבו על ידי מתנגדיו, בייחוד במחזה "ריצ'רד השלישי" מאת שייקספיר, והוא נזכר כאחד המלכים בעלי התדמית השלילית ביותר בתולדות אנגליה.
רקע היסטורי - בית יורק, אנגליה במלחמות השושנים
ריצ'רד נולד בשנת 1452 כבנו הרביעי של ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק, אחד מראשי השושלות המתחרות על השלטון באנגליה במלחמות השושנים. בית יורק, אשר אביו של ריצ'רד עמד בראשו, היה בעל תביעה חזקה לכתר, שהתחרתה בתביעת המלך המכהן הנרי השישי שעמד בראש המחנה היריב, בית לנקסטר.
לדוכס מיורק היו ארבעה בנים: הבכור - אדוארד, לימים אדוארד הרביעי, מלך אנגליה. השני - אדמונד רוזן ראטלנד. השלישי - ג'ורג' דוכס קלרנס. והרביעי - ריצ'רד.
בשנת 1460 נחל בית יורק תבוסה קשה בקרב וייקפילד. בקרב נהרגו דוכס יורק, אביו של ריצ'רד, ורוזן ראטלנד, אחיו, שהיה אז בן 18. ראשיהם של יורק וראטלנד נכרתו והוקעו על גבי עמודים בחומת העיר יורק כאשר את ראשו של הדוכס מיורק עוטה כתר מנייר לאות לעג ליומרתו לשאת את הכתר האנגלי. אין להפחית בהשפעת אירוע זה על ריצ'רד הצעיר. גם לשאר המעורבים במלחמה הייתה וייקפילד נקודת מפנה. עד לקרב וייקפילד ניתן היה לראות בסכסוך משום ויכוח תאורטי על זכויות ירושה. מוייקפילד הונעו הצדדים על ידי מניע רב כוח - נקמה אישית, להשגתה היו כל האמצעים כשרים.
ריצ'רד הצעיר, הועבר להשגחתו של אחד מנכבדי האצילים, ריצ'רד נוויל, הרוזן מווריק. ווריק היה הציני והתככן בין הדמויות שפעלו במלחמה. בין 1460 עד למותו בשנת 1471 היה ווריק "ממליך המלכים" באנגליה. כאשר הוא מעביר תמיכתו בין בית יורק לבית לנקסטר לפי הנוח לו, ביסס את כוחו האישי, עד שבשלב מסוים שלט בפועל באנגליה והחזיק במעצר הן בטוען לכתר מטעם יורק, אדוארד הרביעי, אחיו של ריצ'רד, והן במלך מטעם לנקסטר, הנרי השישי. לבסוף מת כשהוא נלחם כנגד אדוארד הרביעי לצד בית לנקסטר, כשלצידו קלארנס, אחיהם הנוסף של ריצ'רד ואדוארד.
מלכותו של אדוארד הרביעי
אחיו של ריצ'רד, אדוארד הרביעי, הוכרז לראשונה כמלך אנגליה בשנת 1461, אך מלכותו לא נכונה בידו אל מול בגידות, קשרים ותככים למיניהם עד לשנת 1471. בכל אלו עמד ריצ'רד לצדו כשהוא נאמן ללא סייג. התנהגותו בלטה לעומת התנהגות אחיהם ג'ורג' דוכס קלרנס, אשר עבר למחנה היריב והוצא להורג.
לאחר ניצחונות שנת 1471 נראה כי שלטון בית יורק התבסס באופן סופי. ריצ'רד נישא לאן נוויל, בתו של ווריק המנוח, ואלמנתו של יורש העצר לבית לנקסטר, הנסיך אדוארד. הנישואין, שנערכו ב-12 ביולי 1472 הקנו לריצ'רד את הונו ואחוזותיו הנרחבות של ווריק שהיה האדם העשיר באנגליה כאשר החלה המלחמה, והיוו גם איחוד בין שלוש הסיעות ששפכו דם כה רב במהלך המלחמות האחרונות - בית יורק (מצד החתן), בית לנקסטר (מצד בעלה המנוח של הכלה) וסיעת ווריק (מצד הכלה). בשנת 1473 נולד לזוג בן, אדוארד. בנוסף קיבל ריצ'רד מאחיו נחלות נרחבות בצפון המדינה, ואת התואר "הדוכס מגלוסטר".
אדוארד הרביעי היה אדם קל דעת והולל. אמנם היה בין הנחושים שבמצביאי מלחמת השושנים, ועוז רוחו והצלחותיו הצבאיות זיכו אותו בדין בניצחון, אך בחייו הפרטיים היה הולל, ונהנה מתענוגות השלטון. בעודו צעיר התארס לליידי אלנור טלבוט, אך בעודו מאורס נישא לאישה ממעמד נמוך יחסית בשם אליזבת וודוויל, והיא שהייתה למלכתו.
ב-1483 מת אדוארד לפתע והותיר אחריו שני בנים וחמש בנות. בניו, אדוארד החמישי יורשו לכס המלכות האנגלי, וריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק, היו בני 12 ו-9 שנים בעת מותו.
עלייתו לכס המלוכה
ערך מורחב – הנסיכים שבמצודה
בעת מותו של המלך שהו הנסיכים עם דודם, אנתוני וודוויל, רוזן ריברס. לאחר כמה שבועות, בסוף אפריל 1483 יצאה השיירה המלכותית, בה היו ריברס, ושני הנסיכים, אל לונדון על מנת להכתיר את אדוארד. ריצ'רד הצטרף לשיירה בדרך. בבוקר שלאחר מכן כלא ריצ'רד את ריברס, בטענה שהלה קשר קשר כנגד המלך הצעיר אדוארד. ריצ'רד הכריז נאמנות לאדוארד ומינה עצמו לאפוטרופסו, וליווה את המלך הצעיר למצודת לונדון ("הטאואר"). בניין זה היה אז אחד מארמונות משפחת המלוכה.
לאחר כחודש ימים, ב-22 ביוני 1483, התכנס הפרלמנט והכריז כי נישואיו של אדוארד הרביעי לאליזבת וודוויל לא היו תקפים, ובכך שלל את הלגיטימיות של אדוארד החמישי. ב-25 ביוני הופיע ריצ'רד בפני הפרלמנט, הכריז על ביטול נישואי אחיו, ועל עצמו כמלך אנגליה. ב-6 ביולי 1483 הוכתר ריצ'רד כמלך אנגליה.
מלכותו של ריצ'רד
ריצ'רד החל ברפורמות כלכליות ופוליטיות. הוא החזיר לפרלמנט רבות מן הסמכויות ששלל ממנו המלך אדוארד הראשון.
מרידה שהחלה ב-1483, בהנהגת הנרי סטאפורד, הדוכס השני מבקינגהאם, מוגרה, ובקינגהאם הוצא להורג.
באפריל 1484 מת לפתע יורש העצר אדוארד. אן, אשתו של ריצ'רד, הייתה אישה חולנית, ונראה היה כי לא תהיה מסוגלת עוד ללדת יורש עצר. במהלך שנת 1484 יצאו אליזבת וודוויל ובנותיה ממפלטן בכנסיית וסטמינסטר, והתקבלו בחצר ברוב טקס. במרץ 1485 מתה אשתו של ריצ'רד, אן נוויל החולנית וידועת הצער, נפוצו שמועות, אשר הוכחשו על ידי ריצ'רד, כי ריצ'רד מתעתד להתחתן עם אליזבת, בתם הבכורה של אליזבת וודוויל ואדוארד הרביעי.
קרב בוסוורת'
- ערך מורחב – קרב בוסוורת'
אחד מאצילי בית לנקסטר הגולים בצרפת, הנרי טיודור, הרוזן מריצ'מונד, גייס צבא ושב לאנגליה להתעמת עם ריצ'רד באופן ישיר. ריצ'מונד (שהפך לאחר ניצחונו בקרב להנרי השביעי) היה צאצא לבנו הממזר של ג'ון מגונט, בנו של אדוארד השלישי, וככזה בעל תביעה קלושה לכתר. אביו הוצא להורג כאיש לנקסטר לאחר ניצחון בית יורק, והוא עצמו גלה בצרפת. באנגליה גייס ריצ'מונד תמיכה נוספת.
כשהתעמתו הצדדים בקרב בוזוורת' ב-22 באוגוסט 1485, נהנה בהתחלה ריצ'רד מיתרון מספרי, אך בגידתם של שניים ממקורביו, הלורד סטנלי והרוזן נורת'מבלנד, הביאה את הניצחון אל צדו של ריצ'מונד. ריצ'רד הסתער אל מול ריצ'מונד וכמעט הרגו בטרם נהרג בעצמו. אויביו לא נתנו לו את החסד האחרון לו זכאי חייל. גופתו הושחתה ונגררה על גבי סוס בשדה המערכה, כששערותיו הארוכות גולשות ומתאבקות בעפר הדרך.
ריצ'רד היה אחרון מלכי אנגליה שמתו בשדה הקרב, אם כי מלכי אנגליה המשיכו להוביל את צבאם אל הקרב עד לימי ג'ורג' השני במאה ה-18. כמו כן נחשב ריצ'רד לאחרון מלכי בית פלנטג'נט. על אף קרבת הדם של הנרי השביעי לבית פלנטג'נט, הוא אינו נחשב בעיניי גנאלוגים כשייך לבית מלוכה זה, ועלייתו על כס המלוכה קטעה שושלת רציפה שישבה על כס המלכות באנגליה החל מעלייתו של הנרי השני בשנת 1154.
גילוי גופתו
ריצ'רד נקבר במנזר בעיר לסטר. יש האומרים כי בעת החרמת המנזרים בזמנו של הנרי השמיני הוצאה גופתו מקברה והושלכה אל הנהר סואר. לוח זיכרון בקתדרלה הסמוכה מציין כי בעיר זו נקבר המלך ריצ'רד השלישי. בחפירה ארכאולוגית שבוצעה באוגוסט 2012 במקום, התגלה השלד שלו קבור תחת מגרש חנייה. זהותו אומתה על ידי בדיקות דנ"א שהושווה עם דנ"א של צאצא ישיר של אחותו[1]. ממצאים נוספים מהמחקר על השלד שבוצע לאחר החפירה היו: עדויות לעקמת ממנה סבל, פגיעות קרב בשלד שספג בקרב, ראש חץ אשר היה נעוץ בין צלעותיו[2] וכמות גדולה של ביצי תולעים עגולות מהמין Ascaris lumbricoides באזור האגן, עדות לכך שסבל במהלך חייו מזיהום טפילי במעיים[3]. החוקרים גם פרסמו דיוקן משוער לפניו של ריצ'רד[4]. במרץ 2015 נקבר מחדש בטקס ממלכתי בלסטר.
תדמית
סוכני זיכרון ששירתו את בית טיודור – ביניהם בכירי הספרות האנגלית, כמו תומאס מור (שהושפע כנראה מהארכיבישוף מורטון, אויב המלך) ושייקספיר – הציגו את המלך האחרון מבית פלנטג'נט באופן שלילי ביותר, במגמה להקנות לגיטימציה להנרי השביעי וליורשיו. יצירות כמו "ריצ'רד השלישי" תיארו את ריצ'רד כנכה מעוות, ספק ממזר, רוצחם הנפשע של הנרי השישי, הנסיכים שבמצודה ועוד רבים אחרים ומגלה עריות. חזותו של ריצ'רד, שאמנם סבל מעקמת וכתפו האחת הייתה גבוהה במקצת מרעותה, כוערה והוא צויר כגיבן דוחה[5].
מנגד, כבר במאה ה-17 הופיע אפולוגטיקנים שניסו לטהר את שמו של המלך, והתפתחה מסורת-שכנגד שמחתה על הצגתו כמרושע מבין מלכי אנגליה. המצדדים בה, החל מהסופר ג'ורג' באק שהביוגרפיה שלו אודות ריצ'רד (שהושלמה ב-1619 ויצאה ב-1646) בישרה סוגה זו, טענו בין היתר שהאשמתו ברצח הנסיכים היא כוזבת, ושמגוון נסיבות פוסלות את האפשרות שהורה להורגם. "אגודת ריצ'רד השלישי", שהוקמה על ידי חובבי היסטוריה ב-1924, מוקדשת לשיפור דימויו של המלך. כיום, רוב ההיסטוריונים מאמינים שריצ'רד הוא האשם הסביר ביותר במות הנסיכים.
ספרים רבים נכתבו אודות ריצ'רד, ביניהם בולט סיפרה של ג'וזפין טיי (Josephine Tey) משנת 1951 "בתו של הזמן (The Daughter of Time)" שאף תורגם לעברית.
בסקר שערך ה-BBC בשנת 2002 מופיע ריצ'רד במקום ה-82 ברשימת "מאה הבריטים הגדולים". אנשי ה-BBC שיערו שהכנסת המלך בעל החשיבות ההיסטורית הזניחה למקום גבוה כל כך היא תוצאה של הצבעה מסיבית מצד קבוצת לחץ.
אילן יוחסין
לקריאה נוספת
- Michael Hicks, Richard III: The Self-Made King. הוצאת אוניברסיטת ייל, 2019.
קישורים חיצוניים
- ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ריצ'רד השלישי ב-A Dictionary of British History.
- אגודת המלך ריצ'רד השלישי
- ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מייב קנדי, גרדיאן, נפתרה התעלומה: נמצאו שרידי המלך ריצ'רד השלישי, באתר הארץ, 4 בפברואר 2012; קץ לתעלומה: נמצא המלך ריצ'רד ה-III, באתר ynet
- ^ Bryony Jones Body found under parking lot is King Richard III, scientists prove כתבה באתר CNN
- ^ Buckley R, Appleby J, Yeh H.Y, Mitchell P.D. (2013). The intestinal parasites of King Richard III. The Lancet, Published online September 4, 2013. קישור ישיר למאמר
- ^ אלה הם פניו של המלך האנגלי ריצ'רד השלישי, באתר nrg, 5 בפברואר 2013
- ^ ראו למשל:
| דוכסי גלוסטר | ||
|---|---|---|
| בית פלנטג'נט | תומאס מוודסטוק (1385–1397) • המפרי (1414–1447) • ריצ'רד (1461–1483) | |
| בית סטיוארט | הנרי סטיוארט (1659–1660) | |
| בית הנובר | הנסיך ויליאם הנרי (1764–1805) • הנסיך ויליאם פרדריק (1805–1834) | |
| בית וינדזור | הנסיך הנרי (1928–1974) • הנסיך ריצ'רד (מ-1974) | |
34531120ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה