רייזה פלטניק
תבנית אישיות ריקה
רייזה פלטניק (אנטולייבנה; 23 ביוני 1936 – 2 באוקטובר 1995) הייתה ספרנית יהודייה, אסירת ציון ופעילה ציונית שפעלה למען זכויות יהודי ברית המועצות ולמען עלייה לישראל. היא זכתה להכרה בינלאומית בעקבות מעצרה ומשפטה, שהפכו לסמל של מאבק על חופש וזכויות אדם.[1]
ביוגרפיה
רייזה (רוזה) אנטולייבנה פלטניק נולדה בעיר בלטה שבאזור אודסה, אוקראינה הסובייטית, למשפחה יהודית. לאחר שסיימה לימודים בהתכתבות במכון לספרנות במוסקבה, החלה לעבוד בשנת 1962 כספרנית ראשית בספרייה העירונית של אודסה ברחוב מָלָיָה ארנאוטסקיה. בשלהי שנות ה-60 הצטרפה לקבוצה ציונית בהנהגתו של אברהם שיפרין. פלטניק סיפרה כי מלחמת ששת הימים עוררה בה תחושת זהות לאומית חזקה, שהובילה לרצונה לעלות לישראל.
מעצר ומשפט
ב-1 בדצמבר 1970 נעצרה פלטניק על ידי הקג"ב באשמת הפצת "שקרים משמיצים" שפוגעים במשטר הסובייטי, בעקבות הדפסת יצירות שנחשבו ל"ספרות מחתרתית". בין היצירות שהקלידה והפיצה לחבריה נמצאו "גוף ראשון" מאת אלכסנדר סולז'ניצין ושירים של אנה אחמטובה ובוריס פסטרנק. בתחילת המעצר נערך בביתה חיפוש בתואנה של חיפוש רכוש גנוב, ובמהלכו הוחרמו כתבי יד של משוררים יהודיים, מגזינים וספרים אשר סווגו כ"חומר בלתי חוקי".
משפטה התקיים ביוני 1971 בבית המשפט המחוזי של אודסה. פלטניק נשאה דברים נוקבים במשפטה וטענה כי היא נשפטת בשל היותה יהודייה ובשל רצונה לעלות לישראל. היא נידונה לשנתיים מאסר במחנות עבודה.[2]
המאבק לשחרורה
כליאתה עוררה זעם ציבורי וגל מחאות ברחבי העולם. מידע על תנאי כליאתה הקשים הופץ על ידי פעילי ציונות מחתרתיים לעיתונאים במערב. בבריטניה הוקמה קבוצת מחאה בשם "קבוצת ה-35" – קבוצת נשים בנות 35 שהובילה הפגנות למען שחרורה, בהשראת שליח הסוכנות יצחק רגר. הקבוצה קיימה עצרות מול השגרירות הסובייטית והעלתה את הנושא לסדר היום הבינלאומי.[3]
כליאתה ושחרורה
פלטניק ריצתה את עונשה באזור מבודד במחנה עבודה, בתנאים קשים שכללו עבודה יומית של 12 שעות במפעל שהיה מלא באסירים החולים בשחפת. היא נענשה לעיתים קרובות בבידוד בשל סירובה לשאת תג שם ובשל התנגדותה להשתתף באירועים "פוליטיים" של המפעל. בעקבות תנאי הכליאה, עברה התקף לב במהלך אחת מתקופות הבידוד.
בדצמבר 1973, לאחר סיום תקופת המאסר, עלתה לישראל יחד עם הוריה.
חייה בישראל
עם עלייתה לישראל השתקעה בירושלים והחלה לעבוד במחלקת הקטלוג של הספרייה הלאומית. פלטניק המשיכה לפעול ציבורית, ובין השאר הייתה חברה בוועד למען שיתוף פעולה יהודי-אוקראיני ולקחה חלק במאבקים למען יהודי ברית המועצות שנותרו מאחור.
פטירה והנצחה
רייזה פלטניק נפטרה ב-2 באוקטובר 1995 בירושלים ונקברה בבית העלמין הר המנוחות. זכרה מונצח כחלק מסיפורם של אסירי ציון, והיא מהווה סמל לעמידה איתנה ולמאבק למען חירות.
קישורים חיצוניים
- עקרות הבית שנאבקו למען יהודי ברית המועצות, סיפורה של קבוצת נשים שמחאתן העלתה למודעות העולמית את מצבם של מסורבי העלייה בתקופת המלחמה הקרה וחוללה שינוי
- רייזה פלטניק באתר תולדוט, מט"ח
הערות שוליים
- ↑ נתיב- השפעת הקהילה הבינלאומית, באתר המרכז למורשת המודיעין
- ↑ אירוע הוקרה ל"קבוצת ה-35", קבוצת נשים יהודיות בריטיות, שלחמו למען מסורבות ומסורבי עלייה מברית המועצות
- ↑
הספרייה הלאומית, לשבור את מסך הברזל, ולעלות, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2019
רייזה פלטניק40493869Q97171093