רחה שטרנבוך

רחה שטרנבוך
Recha Rottenberg

לידה	13 במאי 1905 קרקוב, פולין
פטירה	6 בפברואר 1971 (בגיל 65) פריז, צרפת
מדינה	שווייץ
פעילות בולטת	הצלת יהודים בשואה
תקופת הפעילות	1938–1945 (כ־7 שנים)

רעכה שטרנבוך (Recha Sternbuch) לבית רוטנברג (1905–1971) הייתה יהודייה-שווייצרית שהצילה יהודים בתקופת השואה.

ביוגרפיה

נולדה בשנת 1905 בעיר קרקוב שבפולין לרבי מרדכי רוטנברג.

בשנת 1912 עברה משפחתה לאנטוורפן, בשל מינוי אביה למחליפו המיועד של רבי נח צבי אולמן ברבנות העיר. באנטוורפן לא התאפשר לרחה ללמוד בבית ספר אורתודוקסי, והיא למדה בבית ספר מקומי, שם למדה צרפתית. בבית דיברה גרמנית עם משפחתה. בביתה היו מתאספים חכמי הקהילה, ורחה למדה יהדות בהתכנסויות אלו מפי אביה. כבר כנערה השתתפה במספר דיונים^{[דרושה הבהרה]}.

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שהה בביתה הרב אברהם יצחק הכהן קוק. ייתכן וביקור זה השפיע על השקפת המשפחה על הציונות.

נישאה ליצחק שטרנבוך, איש עסקים ממונטרה שבשווייץ. משפחתו היגרה לארצות הברית לאחר פרעות קישינב, אך לא התאקלמו ובילדותו של יצחק עברו לבזל שבשווייץ. אביו נהיה למנהיג הקהילה החרדית הקטנה בעיר. יצחק לא הצליח למצוא שידוך בין יהודי שווייץ, שרובם היו מתבוללים, ופגש את רחה לאחר ששמע שבתו של רב גדול מבקשת להינשא^{[דרושה הבהרה]}. 

בשנת 1928 עברה עמו לסנט גאלן שבשווייץ.

פעילותה בתקופת השואה

שטרנבוך, למרות היותה בתקופת הריון, הבריחה בלילות יהודים שברחו מאוסטריה לשוויץ, חרף הוראת משטרת הגבולות להחזיר פליטים יהודים בני 16-60 בחזרה לאוסטריה. בשנת 1938 הבריחה יחד עם פאול גרינינגר למעלה מ-800 פליטים יהודים מאוסטריה לשוויץ. שטרנבוך נעצרה ונכלאה, שם עוברה נפל. גרינינגר פוטר ממשרתו ואיבד את הפנסיה שלו עקב סיועו ליהודים, ומאוחר יותר נעזר בבני הזוג שטרנבוך.

לאחר שחרורה מהכלא, המשיכה שטרנבוך בפעילותה, בעיקר לבדה, ודאגה לחילוץ למעלה מ-2000 יהודים. תוך סיכון עצמי היא דאגה לאשרות שוויצריות מזויפות ליהודים הנמצאים בגרמניה הנאצית ואוסטריה. בהמשך קיבלה אשרות סיניות, שאיפשרו למחזיקים בהן להיכנס לשוויץ ולאיטליה, ומשם להמשיך לארץ ישראל.

ביום בר המצוה של בנה הודיעו לה כי יהודים נמצאים בסכנה בצרפת של וישי. במקום ללכת לבית הכנסת לקחה רחה רכבת לצרפת בשבת והצילה את היהודים שהיו בסכנה, על אף האיסור על נסיעות בשבת, וזאת מטעמי פיקוח נפש.

הייתה לה גישה לדואר הדיפלומטי הפולני והיא הצליחה לשלוח מכתבים מוצפנים לאנשי הקשר שלה ב"ועד ההצלה בארצות הברית ובטורקיה. בערוץ זה העבירה רחה לסניף ועד הצלה בניו יורק ב-2 בספטמבר 1942 מידע על זוועות השואה, הודעה שחוזקה במברק ריגנר באוגוסט 1942. המידע נשלח כדי להתריע בפני יהדות אמריקה על השואה, והוביל לפגישה של 34 ארגונים יהודיים. הדואר הדיפלומטי הפולני שימש גם להעברת מסרים סודיים, וכסף ליהודים באירופה הכבושה על ידי הנאצים כשוחד להצלה.

רחה שטרנבוך פיתחה גם קשרים טובים עם השליח האפיפיורי לשווייץ, מונסיניור פיליפה ברנדיני (Phillippe Bernadini), דיקן הקהילה הדיפלומטית השווייצרית. הוא נתן לה גישה לשליחויות הוותיקן לשם משלוח כסף ומסרים לארגוני יהודים וארגוני התנגדות באירופה הכבושה בידי הנאצים. רחה שטרנבוך היה בין הראשונים שהשיגו תעודות זהות דרום אמריקאיות והפיצו אותם ליהודים שחייהם היו בסכנה על ידי הנאצים.

בספטמבר 1944 יצרה רחה שטרנבוך קשר עם ז'אן מרי מוזי, נשיא שווייץ לשעבר ומכר של הימלר. לבקשתה של שטרנבוך, ניהל מוזי, בעזרת בנו, בנואה מוזי, משא ומתן עם הימלר, על שחרור יהודים ממחנות ריכוז תמורת כופר של מיליון דולר. ב-7 בפברואר 1945 הועברו לשווייץ בזכות התיווך 1,210 אסירים מטרזינשטט ושחרורם של אסירים נוספים הובטח במרווחים של שבועיים, אך לא היה שחרור נוסף. 

רחה ויצחק שטרנבוך המשיכו לנהל משא ומתן דרך מוזי עד סוף המלחמה. הושג הסכם למסור ארבעה מחנות ריכוז לידי בעלות הברית בתמורה לערבות ארצות הברית לשומרי המחנה שיישפטו במקום להיות מוצאים להורג. כך ניצלו חייהם של אסירים רבים. רחה ויצחק ניהלו משא ומתן לשחרור אלפי נשים ממחנה רוונסברוק ושחרור 15,000 יהודים שהוחזקו באוסטריה.

במסגרת פעילותה הקימה את ארגון היעפס שפעל לרווחתם של פליטי שנחאי ובהמשך הרחיב את פעילותו להצלת יהודים באירופה.

לאחר המלחמה עסקה בשחרור ילדים יהודים שהוחזקו אצל משפחות וכן בבתי חולים ובמנזרים בשווייץ ובפולין.

משפחתה

• בנה הוא הרב אברהם שטרנבוך.

• בתה הייתה נשואה לרבי יהודה גוטרמן שכיהן כמשגיח בישיבת פוניבז' לצעירים.

• אחיה הוא רבי חיים יעקב רוטנברג.

• אחיינה הוא הרב משה שטרנבוך.

מקורות

שיחות מוקלטות

• testimony of Prof David Kranzler: Recha Sternbuch - Heroine of Rescue
• testimony of Prof David Kranzler - Four Jewish Rescuers

מקורות נוספים

•  Wallace, Max (2018). In the Name of Humanity. New York: Penguin. ISBN 978-1-5107-3497-5
• Kranzler, David (1991). "Three who tried to stop the Holocaust". Judaica Book News. 18 (1): 14–16, 70–76. On Rabbi Michael-Ber Weissmandl, Recha Sternbuch and George Mantello* Kranzler, David and Friedson, Joseph, Heroine of Rescue: The Incredible Story of Recha Sternbuch Who Saved Thousands from the Holocaust, Artscroll History Series, Mesorah Publications Ltd, ISBN 978-0-89906-460-4
• Moriah Films, Unlikely Heroes, documentary, includes chapter on Recha Sternbuch (USA)
• The remarkable Recha and Yitzchak Sternbuch: they fought from Switzerland to save Jews in World War II (Moriah Films, Unlikely Heroes. Documentary includes chapter on Recha Sternbuch)

• ערך על רחה ויצחק שטרנבוך באנציקלופדיה של השואה באתר יד ושם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31506402רחה שטרנבוך