רועה העיזים ועזי הבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרועה ועיזי הבר הוא אחד ממשלי איזופוס, העוסק בנאמנות, הכרת תודה, והסכנה שבהעדפת זרים על פני חברים ותיקים. מספר המשל הוא 6 בסיווג פרי[1].

המשל

רועה צאן מוביל את עדרו למחסה בערב חורפי, ומבחין כי עיזי בר הצטרפו לעדרו. הוא מאחסן את כל העזים יחד, כיוון שסופה קשה מונעת מהם לצאת למרעה, הוא מאכיל את עיזי הבר ביד רחבה, בעוד שלעדרו הוא נותן מזון מועט – מתוך תקווה שעיזי הבר יישארו איתו. אך כאשר השלג נמס, עיזי הבר בורחות בחזרה אל ההרים. הרועה נוזף בהן ושואל אם זאת התודה הראויה לו, ואחת מהן משיבה: "אם נהגת בנו טוב יותר מהעדר שלך, אין לנו סיבה לבטוח בך – כי מחר תנהג כך גם עם זרים אחרים"[2]. מוסר ההשכל של המשל הוא: "מי שמזניח את חבריו למען זרים – יאבד את כולם". המשל מזהיר מפני העדפת זרים, הגורמת לאובדן אמון מצד הקרובים והוותיקים.

גרסאות שונות של המשל מופיעות באוספים רבים של משלי איזופוס. בתרגומו של V. S. Vernon-Jones מתוארת גרסה שבה עדרו המקורי של הרועה מת מרעב – דבר שמחדד את האבסורד שבהעדפת עיזי הבר[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רועה העיזים ועזי הבר41530668