לדלג לתוכן

רוני אלוני-סדובניק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רוני אלוני-סדובניק
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק עורכת דין

רוני אלוני-סדובניק (נולדה ב-14 בפברואר 1967) היא עורכת דין ישראלית פמיניסטית העוסקת ב"משפט מגדרי" ובייצוג משפטי בעיקר בתיקי עבירות בעניינים שבצניעות. פעילה חברתית במאבק נגד הטרדות ובסיוע משפטי לנפגעות תקיפה.

ביוגרפיה

אלוני-סדובניק נולדה בשכונת קריית היובל בירושלים. בשנת 1992 למדה לתואר ראשון במדע המדינה ומדיניות ציבורית ולתואר שני בהיסטוריה של האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. למדה גם בבית הספר לחינוך באותה האוניברסיטה. בשנים 1998–2003 הייתה חברת מועצת העיר ירושלים ושימשה כממלאת מקום ראש עיריית ירושלים לקידום מעמד הילד, ובשנים 2004–2009 הייתה ראש המטה למאבק בסחר בנשים. בשנת 2008 למדה משפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. בהמשך כיהנה כיועצת ראש לשכת עורכי הדין לנושא נשים במקצוע עריכת הדין, ויושבת ראש הוועדה למעמד האישה בלשכת העצמאיים ובעלי העסקים בישראל.

ב-2015 הוצבה ברשימת האנשים המשפיעים בתקשורת של העיתון גלובס,[1] וב-2014 הוזכרה ראשונה בכתבה שכותרתה "המשפיעים בפלילים: עורכי דין המסייעים לנפגעי עבירה" בערוץ 10.[2]

מתגוררת בתל אביב, נשואה ולה שני ילדים.

קריירה משפטית

אלוני-סדובניק נודעת כמשפטנית פורצת דרך בתחום המשפט המגדרי וכמה תקדימים משפטים חשובים בתחום מעמד האשה ומעמדם של נפגעי עבירה התקבלו בעקבות עתירות שלה.[3]

אלוני-סדובניק ייצגה נשים וגברים נפגעי תקיפה במשפטים מפורסמים, בהן החיילת מאי פטאל בתביעתה כנגד מפקדה,[4] תביעה שעוררה דיון ציבורי אודות ההתמודדות של צה"ל עם עבירות שבוצעו על ידי מפקדים.[5] במסגרת הפרשייה, כמה קצינים בכירים הביעו תמיכה בנאשם סא"ל חג'בי. בתגובה לכך, ראש אכ"א זימן את פטאל לשיחה אישית שבה התנצל על התנהלות מפקדים בכירים בצה"ל בנוגע לפרשיה.[6] במסגרת המאבק המשפט בתוך הצבא, שיגר הרמטכ"ל איזנקוט איגרת לכל שדרת הפיקוד הצהל"ית האוסרת קיום מערכות יחסים בין מפקד לפקוד. הפרשיה תרמה לשינוי ביחס החברתי והציבורי לתלונות על עבירות צניעות, במיוחד לאור החלטתה של מאי פאטל לצאת בפנים גלויות ולספר את סיפור הטרדתה בידי מפקדה, החלטה שעודדה צעירים רבים לצאת ולהתלונן נגד מפקדים שפגעו בהם.

בשורה של תביעות משפטיות הובילה אלוני-סדובניק מהלך של הכרה של משרד הביטחון ומערכת המשפט בנפגעות תקיפה ופגיעות בעניינים שבצניעות כנפגעות פעולות איבה.[7][8]

פרשיה ציבורית נוספת שהייתה אלוני-סדובניק מעורבת בה היא כאשר פרסמה שעורך הדין מנחם בלום שייצג את ההגנה ביקש ממתלוננת במהלך החקירה הנגדית להדגים כיצד הותקפה, וזאת בהסכמת שלושת השופטים המחוזיים שישבו לדון בתיק. בעקבות הפרסום הוקמה ועדה בראשות נציב הביקורת על השופטים אליעזר גולדברג שתבדוק את הטענות. בדיקת הנציב קבעה כי הדיון בבית המשפט לא חרג מהמקובל, והמתלוננת הדגימה את התקיפה מרצונה לאור בקשת השופטים להבין את אירוע התקיפה, ובאופן שלא היה בו כדי לפגוע בכבודה, ולפיכך פרסומה של אלוני-סדובניק הוא בגדר עלילת שווא. בתחקיר המקור של רביב דרוקר פורסמו ההקלטות המקוריות מבית המשפט, בהן עורך הדין בלום פקפק באפשרות תנוחת התקיפה, והשופט סגל אומר: "תדגימי לנו, תדגימי לנו את מה שאת מדברת".

משפט נוסף בו אלוני-סדובניק הייתה מעורבת עסק בתביעה של ארבע נשים כנגד עורך הדין אורי דניאל בטענה שתקף אותן. בפסק דין של בית המשפט העליון נקבע כי מדובר היה בעלילת שווא שיזמו המתלוננות, אך בפסק דינו של השופט יצחק עמית נאמר שהוא סובר שאין ליחס חוסר תום לאלוני-סדובניק. לצד זאת, בית המשפט מתח ביקורת על אלוני-סדובניק, שלצד ההליך בבית המשפט, הגישה תלונה בוועדת האתיקה של עורכי הדין, וזאת "לא נוסחה בתום לב".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

רוני אלוני-סדובניק41971475Q47488237