רוברט נלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט נלר
לידה 9 בפברואר 1953 (גיל: 71)
קאמפ פולק, לואיזיאנה, ארצות הברית
כינוי בוב
השתייכות ארצות הבריתארצות הברית חיל הנחתים של ארצות הברית
תקופת הפעילות 1975–2019 (כ־44 שנים)
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים בשירות
מפקד מפקד גדוד החי"ר המשוריין ה-3 של הנחתים
מפקד הדיוויזיה ה-3 של הנחתים
מפקד חיל הנחתים של ארצות הברית
פעולות ומבצעים
מבצע מטרה צודקת
מלחמת עיראק
מלחמת אפגניסטן
עיטורים
מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנהמדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות
כוכב הארדכוכב הארד
מדליית השירות הראוי לשבח

רוברט ב. נלראנגלית: Robert B. Neller ; נולד ב-9 בפברואר 1953) הוא גנרל אמריקאי בדימוס שכיהן כמפקד ה-37 של חיל הנחתים של ארצות הברית.[1]

ביוגרפיה

נלר נולד בבסיס הצבאי קאמפ פולק שבלואיזיאנה וגדל באיסט לאנסינג שבמישיגן.[2] הוא בנם של דודי ורוברט. אביו שירת בצבא ארצות הברית.[2]

לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת וירג'יניה התגייס בשנת 1975 לחיל הנחתים למסלול קצונה ישיר. במסגרת מסלול זה עבר נלר הכשרה כלוחם וקורס קציני חי"ר. נלר שימש כמפקד מחלקה בגדוד השלישי שברגימנט הנחתים הרביעי של דיוויזיית הנחתים השלישית. שימש מפקד פלוגה בגדוד הראשון של דיוויזיית הנחתים הראשונה. בשנים 1988–1990 שימש מפקד כוח מאבטחים של הנחתים בפנמה והשתתף במבצע מטרה צודקת.

ביולי 1991 מונה למפקד גדוד החי"ר המשוריין ה-3 של דיוויזיית הנחתים הראשונה, השתתף במבצע "השבת תקווה" בסומליה. ביוני 1993 מונה לסגן מפקד רגימנט הנחתים השביעי. לאחר מספר תפקידי מטה מונה ביוני 1998 למפקד רגימנט הנחתים השישי בדיוויזיית הנחתים השנייה ולאחר מכן מילא תפקידים במטה הדיוויזיה. ביולי 2002 מונה לראש מחלקת מבצעים במטה חיל הנחתים.

ביוני 2007 מונה למפקד דיוויזיית הנחתים השלישית. באוגוסט 2009 מונה לנשיא אוניברסיטת חיל הנחתים. בינואר 2011 קודם לדרגת לוטננט גנרל ומונה לראש אגף מבצעים במטות המשולבים. ביולי 2014 למפקד פיקוד כוחות הנחתים ומפקד כוחות הנחתים בגזרת האוקיינוס האטלנטי ואירופה.

בספטמבר 2015 קודם לדרגת גנרל ומונה למפקד חיל הנחתים. הוא שירת בתפקיד עד יולי 2019.

נלר נשוי לדרסי ואב לשלושה.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט נלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אביתר בן-צדף, המארינס החליפו רשמית את הנשק האישי, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 בנובמבר 2015.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 East Lansing native set to become top U.S. Marine, דטרויט פרי פרס, 25 ביולי 2015
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36702173רוברט נלר