רדוקציה פנומנולוגית
רדוקציה פנומנולוגית (בגרמנית: phänomenologische Reduktion; ולעיתים נקראת גם אֶפּוֹכֶה פנומנולוגית או רדוקציה טרנסצנדנטלית) היא שיטה פילוסופית שמטרתה התבוננות מדויקת ובלתי מוטה בחוויה האנושית.[1] השיטה מבקשת "להשעות את השיפוט" – כלומר, להימנע מהנחות מוקדמות, דעות קדומות וקונוטציות לגבי העולם והאובייקטים שבו, כדי להבין את החוויה כפי שהיא מופיעה לתודעה.[2]
על פי גישה זו, יש להתמקד בתיאור מדויק של התודעה והחוויה, ולא בהנחות על קיומו האובייקטיבי של העולם. השלב המקדים בפנומנולוגיה הוא השעיית השיפוט (אנ') "אֶפּוֹכֶה" (epoché) כלפי העולם הטבעי, תוך הימנעות מהנחות מוקדמות, במטרה להתמקד בניתוח ישיר של החוויה כפי שהיא נחווית בתודעה.
"שימה בסוגריים" (או האפוכה) היא רק שלב אחד בתוך הרדוקציה הפנומנולוגית. היא מהווה את השלב הראשוני בתהליך - שבו משעים שיפוטים על קיומם של אובייקטים, אך הרדוקציה עצמה כוללת שלבים נוספים שעוסקים במבנה החוויה הפנימי.
שורשי הרעיון מצויים בהגותו של עמנואל קאנט, שטען כי האדם יכול להכיר רק את המציאות כפי שהיא מופיעה בתודעתו, ולא את "הדבר כשלעצמו". בהתבסס על רעיונותיו של קאנט, הפילוסוף אדמונד הוסרל, מייסד הפנומנולוגיה, פיתח את המושג בתחילת המאה ה־20, ובשנת 1913 הציע את השימוש ב"שימה בסוגריים", כדי לאפשר להבין טוב יותר את חוויתו של האחר.
סקירה כללית
עמנואל קאנט
למרות שהפנומנולוגיה פותחה באופן שיטתי על ידי הפילוסוף אדמונד הוסרל (1859–1938), ניתן לראות בה המשך לרעיונות שהעלה עמנואל קאנט (1724–1804). במסגרת ניסיונו ליישב מחלוקות אינטלקטואליות מרכזיות של תקופתו, קאנט הבחין בין נואומנה – דברים כשלעצמם, שאינם ניתנים לידיעה ישירה – לבין תופעות (פנומנה) – המציאות כפי שהיא נחווית על ידי התודעה.[3]
קאנט, שלעיתים נתפס בטעות כמי שטען שאין לנו גישה לעולם כשלעצמו, הבהיר כי מה שנחווה בתודעה הוא-הוא המציאות עבורנו. מתוך הבנה זו התפתחה הפנומנולוגיה, שחוקרת את משמעותן של תופעות כפי שהן מופיעות לתודעה, בלא הנחות מוקדמות.
לפי האנציקלופדיה של קולומביה, "פילוסופים מודרניים השתמשו במונח 'תופעה' כדי לציין את מה שנתפש לפני הפעלת שיפוט." עם זאת, ייתכן שלתפישה טהורה כזו אין קיום ממשי, אם כל תצפית מוכתבת מראש על ידי תאוריה.
אדמונד הוסרל
הפילוסוף אדמונד הוסרל שילב את רעיונותיו של קאנט בפיתוח "שימה בסוגריים" (בגרמנית: Einklammerung), המכונה גם "אֶפּוֹכֶה" (epokhē) – מונח שמקורו בפירוניזם היווני. אף על פי שהחל לגבש את הרעיון כבר ב־1906, הוסרל הציג אותו באופן שיטתי רק בשנת 1913, בספרו Ideas.[4] הוא העניק פרשנות מחודשת לרעיון העתיק של האפוכה, וראה בו דרך קבועה לערער על האמונה התמימה במציאות החיצונית – גישה שכינה "הגישה הטבעית" – ולהחליפה ב"גישה התאורטית": נקודת מבט של צופה נטול עניין, שהיא בסיס הכרחי הן למדעים המודרניים והן לפילוסופיה הטרנסצנדנטלית.[5]
הצבת תופעה "בסוגריים" היא שלב ראשוני בניתוח הפנומנולוגי, שבו מפסיקים לשפוט אם הדברים בעולם קיימים באמת, ומתמקדים רק בדרך שבה הם מופיעים לנו בחוויה.[6][7][8] לדוגמה, כאשר אדם רואה סוס – בין אם בחיים האמיתיים, בחלום או בדמיון – החוויה עצמה נחשבת לנתון פנומנולוגי. כאשר מציבים את "הסוס" בסוגריים, נמנעים מלחרוץ דבר על קיומו הממשי של הסוס, ומתמקדים במקום זאת באופן שבו הוא מופיע לתודעה.
שימה בסוגריים מאפשרת ניתוח שיטתי של התופעה עצמה, תוך הסרת המשמעויות התרבותיות, הפסיכולוגיות או הלשוניות שנדבקו בה – כמו קילוף שכבות של בצל – עד שנותר "הדבר כשהוא לעצמו", כפי שהוא נחווה במובהק ובישירות. במובן זה, האפוכה חושפת את הכוונה הסובייקטיבית של האדם כלפי התופעה, ומאפשרת לחקור אותה בטוהר פנומנולוגי.
הוסרל הבחין בין שני סוגים של אפוכה:[4]
- אפוכה אוניברסלית – השעיה של כל ההנחות הנוגעות לקיום בכלל, כולל עולם הטבע, החברה, והאני עצמו.
- אפוכה מקומית – השעיה של הנחות מסוימות בלבד, למשל הנחות תרבותיות, מדעיות או ביוגרפיות הקשורות לנושא מסוים.
בהקשר של הדוגמה על הסוס: אפוכה מקומית תתבטא בהשעיית ההנחות לגבי סוס מסוים – כגון גזעו, מראהו או תכונות האופי המיוחסות לו. אפוכה אוניברסלית, לעומת זאת, תחייב השעיה של כל ההנחות בנוגע לכל הסוסים, או אף לגבי כל היצורים החיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "Phenomenological Reduction". באתר האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Frogstuff, Bracketing and Phenomenological Reduction, Phenomenology Research, 2011-05-07 (באנגלית)
- ↑ Lindsay Crawford, Suspending Judgment is Something You Do, Episteme 19, 2022-12, עמ' 561–577 doi: 10.1017/epi.2022.40
- ↑ Immanuel Kant, Theoretical philosophy, 1755-1770, Cambridge: Cambridge University Press, 2014, The Cambridge edition of the works of Immanuel Kant, מסת"ב 978-0-521-39214-3
- ^ 4.0 4.1 Christian Beyer, Edmund Husserl, Winter 2020, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2020
- ↑ Dermot Moran, Husserl and the Greeks, Journal of the British Society for Phenomenology 52, 2021-04-03, עמ' 98–117 doi: 10.1080/00071773.2020.1821579
- ↑ Crossing Dialogue - Homepage di psichiatri, psicologi, Crossing dialogues
- ↑ Husserl, Edmund | Internet Encyclopedia of Philosophy (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Epochē | Suspension of Judgement, Skepticism & Doubt | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
רדוקציה פנומנולוגית41444553Q4953701