רגינה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רגינה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן
Regina Helene Elisabeth Margarete Prinzessin von Sachsen-Meiningen
לידה 6 בינואר 1925
וירצבורג, רפובליקת וויימאר רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר
פטירה 3 בפברואר 2010 (בגיל 85)
פקינג, גרמניה גרמניהגרמניה
שם מלא רגינה הלנה אליזבתה מרגרטה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן
בן זוג אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה
שושלת בית הבסבורג
אב גאורג, נסיך סקסוניה-מיינינגן
אם קלרה מריה רוזנת קרוף, רוזנת שמיסינג-קרסנברוק
צאצאים ראו בהמשך

רגינה הלנה אליזבתה מרגרטה, נסיכת סקסוניה-מיינינגןגרמנית: Regina Helene Elisabeth Margarete Prinzessin von Sachsen-Meiningen; 6 בינואר 1925 - 3 בפברואר 2010) הייתה אשתו של אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה.

ביוגרפיה

רגינה נולדה ב-6 בינואר 1925 בעיר וירצבורג שברפובליקת וויימאר. אביה היה גאורג, נסיך סקסוניה-מיינינגן ואמה הייתה קלרה מריה, רוזנת קרוף. סבא רבא שלה היה גאורג השני, אביו של הדוכס האחרון של דוכסות סקסוניה-מיינינגן. אחיה אנטון אולריך נהרג בגיל עשרים במלחמת העולם השנייה. אח נוסף פרידריך אלפרד הפך לנזיר במסדר הקרטוזיאנים וויתר על כל תואריו. אחותה היחידה, מארי אליזבת נהרגה ב-1923 בגיל שלושה חודשים. בשל כך, ירשה רגינה את כל תואריהם ורכושם של הוריה. חרף העובדה שבית סקסוניה-מיינינגן היה פרוטסטנטי, רגינה קיבלה מאמה חינוך קתולי. היא גדלה בתורינגיה. ב-1946 מת אביה במחנה שבויים סובייטי, והמשפחה עברה לגרמניה המערבית.

רגינה סייעה לפליטי מלחמה הונגרים במסגרת הארגון הקתולי "קאריטאס", ושם פגשה את בעלה לעתיד, אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה, בנם של קרל הראשון, קיסר אוסטריה וזיטה, נסיכת בורבון-פארמה, וראש בית הבסבורג. הם נישאו ב-1951, בכנסיית סן פרנסואה-דה-קורדלירס בננסי, בירת לורן, לשעבר אדמת בית הבסבורג. החתונה זכתה לברכתו של האפיפיור פיוס השנים עשר. לאחר נישואיה היא נהגה לקרוא לעצמה "רגינה, נסיכת הכתר של אוסטריה" או "רגינה פון הבסבורג". מכיוון שבעלה לא הורשה לחזור לאוסטריה, הם חיו מ-1954 ועד מותם בעיר פקינג שבגרמניה, בווילה שנקרא "וילה אוסטריה" (Villa Austria) או "קייזרווילה" (Kaiservilla) ליד אגם סטרנברג. ב-2 בדצמבר 2005 היא סבלה מפגיעה מוחית, והועברה לבית חולים בננסי. עם זאת, עד 22 בפברואר 2006 היא התאוששה מספיק כדי להשתתף בטקס העברת שרידי אמה ואחיה אנטון אולריך לקבורה בחצר הכנסייה של באד קולברג-הילדבורג. באביב 2007 הועברו לשם גם שרידי אביה.

רגינה מתה בפקינג ב-3 בפברואר 2010 בגיל 85, וב-10 בפברואר נקברה לצד משפחתה. ב-16 ביולי 2011, בעת טקס הלווייתו של בעלה, הועברו שרידיה, פרט לליבה, לקריפטה הקיסרית בווינה.[1][2]

משפחתה

ב-10 במאי 1951 התחתנה רגינה עם אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה, בנם של קרל הראשון, קיסר אוסטריה וזיטה, נסיכת בורבון-פארמה, וילדה לו 7 ילדים:

אילן יוחסין

גאורג השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן
 
פאודורה, נסיכת הוהנלוהה-לנגנבורג
 
ארנסט השני, רוזן ליפה-ביסטרפלד
 
קרולינה פון ורטנסלאבן
 
מקסימיליאן פרידריך, רוזן קרוף, רוזן שמיסינג-קרסנברוק
 
גבריאלה, רוזנת מירבאך-קוסמאנוס
 
הברון פרנץ ריכרד פון הילגרס
 
אגנס זרנצקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרידריך יוהאן, נסיך סקסוניה-מיינינגן
 
 
 
 
 
אדלייד, רוזנת ליפה-ביסטרפלד
 
 
 
 
 
אלפרד, רוזן קרוף, רוזן שמיסינג-קרסנברוק
 
 
 
 
 
הברונית הלנה פון הילגרס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גאורג, נסיך סקסוניה-מיינינגן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קלרה מריה רוזנת קרוף, רוזנת שמיסינג-קרסנברוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רגינה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31137017רגינה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן