רב זוטרא בר טוביה
| תקופת הפעילות | דור שני לאמוראי בבל – דור חמישי לאמוראי בבל |
|---|---|
| רבותיו | רב (אמורא), רב יהודה |
| בני דורו | רב ביבי בר אביי, רב זביד, רב הונא בריה דרב יהושע |
רב זוטרא בר טוביה (נקרא גם מר זוטרא בר טוביה) היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי בבל, והאריך ימים עד הדור החמישי.
היה תלמיד מובהק של רב ומסר הרבה אמרות בשמו - רובם בענייני אגדה. כן היה מלמד תנ"ך בישיבת סורא אצל רב יהודה, פעם אחת שאל רב זוטרא את רב יהודה פירוש פסוק ולא ידע להשיב, כשחזר ושאלו שוב פירוש פסוק זה כעס עליו רב יהודה, ונהג רב זוטרא נידוי על עצמו למשך יום אחד[1].
האריך ימים עד הדור החמישי לאמוראים. כך מסופר בתלמוד שאמו ביקשה להינשא לרב זביד[2], וטרם נישואיה נתנה את נכסיה לבנה רב זוטרא, כדי שבעלה לא יזכה בהן. אך לאחר מכן גירשה רב זביד, וכשבאה לבנה שיחזיר לה את נכסיה, משום שלא עשתה כן אלא כדי שלא יזכה בהן בעלה, סירב רב זוטרא. כשתבעה אותו אצל רב ביבי בר אביי הסכים עם רב זוטרא שמכיון שנישאת - חלה המתנה, אף שהתגרשה[3].
מסיפור זה הסיק רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא בספרו יחוסי תנאים ואמוראים[4] שרב זוטרא בר טוביה האריך ימים כל כך במשך 4 דורות אמוראים, ואכן לפעמים באו אמוראים זקנים וגדולים בחכמה לדון לפני צעירים הרבה מהם. וכן הסיק רבי יעקב צבי יאליש בבית ועד לחכמים[5].
רבי אהרן הימן סירב לזהות את רב זוטרא בן דורו של רב ביבי בר אביי עם רב זוטרא תלמיד רב, ולכן פיצל: רב זוטרא בר טוביה - תלמידו של רב, ורב זוטרא בר טוביא - בן דורו של רב ביבי בר אביי[6]. ויש שהעירו על "ערעורו" על דברי ה"יחוסי תנאים ואמוראים"[7].
מהלכותיו בשם רב
- נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים, ודבר זה נלמד מתמר שהסכימה להישרף ובלבד שלא לבייש את יהודה[8]
- מנין שמברכים על הריח שנאמר[9] כל הנשמה תהלל י-ה, ואיזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? זה הריח[10].
- אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לנסך על המזבח, למעט יין שריחו רע או שהיה מגולה שאין מקדשים עליו[11]
- המותח חוט של תפירה בשבת חייב חטאת, והלומד אפילו דבר אחד מן המגוש[12] חייב מיתה והיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו מחשב אסור לדבר איתו[13].
- המודר הנאה מחבירו מותר לו לומר לו איזה תרופות מותר לו לקחת ואיזה אסורים[14].
- רוצח בשוגג שיצא חוץ לתחום עיר המקלט קודם שעמד בדין, ומצאו גואל הדם והרגו, נהרג עליו[15].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב זוטרא בר טוביה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמוד 384, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז עמוד ב'.
- ^ לא ידוע אם הכוונה לרב זביד סתם, או רב זביד הראשון, בן הדור השלישי, תלמידו של רב נחמן.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"א עמוד א'.
- ^ בסוף ערך זוטרא.
- ^ כלל ה'
- ^ הרב אהרן הימן, "רב זוטרא בר טוביה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמוד 384, באתר היברובוקס
- ^ הרב אהרן מגיד, בית אהרן כללי הש"ס, ניו יורק תשל"א, חלק ז' עמ' רסט.
- ^ ויש אומרים מאמר זה בשם רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ויש אומרים אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי.
- ^ ספר תהלים, פרק ק"נ, פסוק ו'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ג עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"ז עמוד א'.
- ^ פירש רש"י: מין האדוק בעבודה זרה, ומגדף תמיד את השם, ומסית אנשים לע"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ"א עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף י"ב עמוד א'.