רבי שלום דוב שטרן
| לידה | בערך ה'תקצ"ד |
|---|---|
| פטירה | י"ט בתמוז ה'תר"ע |
| מקום קבורה | סערדהאלי |
| מקום מגורים | סערדהאלי |
| חיבוריו | לשד השמן |
| עיסוק | ראש בית הדין בסערדהאלי |
| בת זוג | שרל |
| אב | רבי שלמה |
| חותנים | רבי דוד צבי ארנפלד |
| חתנים | רבי בנימין זיידל, רבי יוסף בוימגרטן |
נוסח מצבת ציון קברו
|
|---|
|
פ"ט
פאר זמננו נזר עדתנו מחמד עינינו רב"ד דקהלתנו הרב גאון עוזנו אשר היה בקי נפלא בכל הש"ס ובפוסקים ובכל חדרי תורה אוצר בלום לא שייר כלום אשכול איש שהכל בו מקרא משנה וגמרא צנא מלא ספרא צדיק בדרכיו ותמים במעשיו דרשן נפלא ומגיד מישרים דולה עמוקות וגולה סתרים באגדות ומדרשים מישר הדורים כקש"ת מו"ה שלום בער שטערן זצ"ל בן הרה"ג מו"ה שלמה זצ"ל שהי' אבד"ק העלישטאבע וחתן הרה"ג מו"ה דוד הרש עהרענפעלד זצ"ל שהי' חתנא דבי נשיאה מרן בעל חתם סופר זצ"ל שם אמו ריזל היה כמה שנים ראש הקהל ומנהיג דקהלתנו ונהג נשיאותו ברמה ואח"כ עלה התעלה לישב על הבמה בין גדולי המורים בתורה ובחכמה רועה נאמן היה לעדתו בכל כחו עבד עבודת הקודש לקהלתו עד אשר לגנזי מרומים עלתה נשמתו ביום ג' י"ט תמוז שנת תר"ע לפ"ק ולקברות הובאה גויתו ביום ה' כ"א תמוז בכבוד גדול ומספד רב אשר עשו לו במותו ת נ צ ב ה |
| קונטרס דובב שפתי ישנים, תשמ"ג, עמ' 14, חלק א' |
רבי שלום דוב (בער) שטרן (בערך ה'תקצ"ד - י"ט בתמוז ה'תר"ע) היה ראש הבית דין בסערדהאלי.
קורות חייו
נולד לרבי שלמה אב"ד אלישטאבע ולרייזל בת רבי שלום פרידמן מתלמידי החת"ם סופר, אב"ד אלישטאבע ופריישטט[1]. למד בישיבת פרשבורג אצל הכתב סופר והוא העניק לו את התואר "מורינו" לפני נישואיו[2]. כן היה תלמידו של רבי יצחק אהרן לנדסברג אב"ד גרוסוורדיין[3].
נשא את שרל בתו של רבי דוד צבי ארנפלד חתנו של החת"ם סופר. זמן קצר אחר נישואיו עבר להתגורר בסערדהאלי ופתח שם חנות למשקאות. היה אמיד ותמך כלכלית בעניים רבים. תחילה מונה לראש הקהל בסערדהאלי וכיהן בתפקיד זה כ-20 שנים. אחר שירד מנכסיו מונה לדיין בבית הדין בעיר יחד עם רבי עזרא צורף ורבי יוסף טשאבע (קליין). אחר פטירתו של רבי יוסף טשאבע בה'תרנ"ז שכיהן עד אז כראש בית הדין מונה לממלא מקומו[3].
היה בקי בתורת הקבלה והיה לומד תורה זו עם המקובל רבי יצחק אהרן פדרוייס שהתגורר בעיר. נודע כדרשן ורבים היו באים לדרשותיו. שימש כבעל תפילה בימים הנוראים וחיבר כמה פיוטים[1].
נפטר בי"ט בתמוז ה'תר"ע ונטמן בכ"א בתמוז בסערדהאלי[4].
כתבי חידושי תורתו
השאיר אחריו כתבי חידושי תורה רבים. חלקן יצאו לאור בספרים:
- קונטרס דובב שפתי ישנים, שני חלקים. (לונדון, תשמ"ג).
- לשד השמן, דרושים (לונדון תשס"ב).
- תורת אבות, (ניו יורק, תשס"ה).
לפריטים נוספים ראו:
רבי שלום דוב שטרן, דף שער בספרייה הלאומית.
צאצאיו
- בתו רייזל, אשת רבי בנימין זיידל, אב"ד גלנטה.
- בתו גיטל, אשת רבי יוסף בוימגרטן, ראב"ד עדת ישראל "שיפשהול" בוינה.
קישורים חיצוניים
- משה חנניא רפאל גלאזיוס, הגה"ק רבי שלום בער שטערן ראב"ד סערדאהעל, דור דור וסופריו, עמ' 148, גליונות תשפ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רבי שלום דוב שטערן זצוק"ל אב"ד סערדאהעל, פליטת בית סופריהם, עמ' 415.
- ↑ ספר קהילה, דונאסרדאהלי, תשל"ה, עמ' 106, הרב מו"ה שלום דב בער שטרן.
- ^ 3.0 3.1 משה חנניא רפאל גלאזיוס, הגה"ק רבי שלום בער שטערן ראב"ד סערדאהעל, דור דור וסופריו, עמ' 148, גליונות תשפ"ב.
- ↑ על פי נוסח מצבת ציון קברו.