רבי רפאל גורדון
| לידה |
3 בפברואר 1847 כ' בשבט ה'תר"ז מאלאט, האימפריה הרוסית (כיום בליטא) |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 1935 (בגיל 88) כ"ז באדר ב' ה'תרצ"ה וסילקוב, פולין |
| מקום קבורה | ביאליסטוק, לצד הרב דוד פאיאנס |
| מדינה | האימפריה הרוסית, לימים פולין |
| מקום פעילות | וסילקוב |
| מקום מגורים | אמדור, וסילקוב |
| כינוי | העלוי ממאלעט |
| תחומי עיסוק | תלמוד, תלמוד ירושלמי, תכונה, קבלה |
| השכלה | תורנית, לימוד עצמאי ולימוד אצל רבני ליטא |
| חיבוריו | נחל עדן, כליא אורב (בתגובה ל"שאלו שלום ירושלים") |
| תקופת פעילות | תרס"א–תרצ"ה |
| מעסיק | קהילת וסילקוב |
| השתייכות | ליטאית, פרשנות מסורתית |
| רבותיו | ר' דובער מאמדור, ר' ישראל דוד היילפרין |
| בני דורו | ר' מאיר דן פלוצקי, ר' שלמה פרידלנדר |
| בן זוג | חיה שרה בת ר' אורי מאמדור |
| אב | ר' שמשון גורדון |
| חותנים | ר' אורי מאמדור |
| מספר ילדים | 1 |
| רב וסילקוב | |
| מחבר נחל עדן | |
| תומך במהדורת פרידלנדר לירושלמי קודשים | |
| תפקידים נוספים | |
| סוחר, פוסק, מחבר | |
רבי רפאל גורדון (או גארדאן; כ' בשבט ה'תר"ז[1], 3 בפברואר 1847 – כ"ז באדר ב' ה'תרצ"ה, 1 באפריל 1935) היה תלמיד חכם, בקי בכל מקצועות התורה, פוסק, וחוקר התלמוד הירושלמי. רב ליטאי, רבה של העיירה היהודית וסילקוב, סמוך לביאליסטוק במשך 33 שנה. נודע כתומך פעיל של שלמה יהודה פרידלנדר במאבק על "אמיתות" ירושלמי על סדר קדשים.
תולדות חייו
נולד בעיר מאלאט, שבהאימפריה הרוסית (כיום בליטא), לאביו רבי שמשון, בעל אחוזות ומבשלת שיכר, איש נכבד בעיר ותלמיד חכם, ולאמו בריינא. המשפחה היה קרוב למשפחת הרב שמשון בן מרדכי (אנ'), בן המאה ה-18, שהיה חתן אחותו של הרב אריה לייב הלוי אפשטיין בעל "הפרדס" ויורשו ברבנות העיר קניגסברג.
עוד בילדותו נודע כעילוי ובעל זיכרון נדיר. בגיל תשע חיבר לוח שנה למאה שנה, ובגיל 11 למד בשוויר אצל סבו הרב דובער גורדון[2], ונודע כ"עלוי ממאלאט". בגיל 14 שב למאלאט ללמוד אצל דודו זקנו הרב ישראל דוד היילפרין, ובמהלך שלוש שנים סיים את כל התלמוד הבבלי והיה בקי בו כמעט בעל פה.
בגיל 16 ביקר אצל הגאון ר' בצלאל הכהן בוילנה, שהתרשם ממנו מאוד.
בשנת ה'תרכ"ו נשא את חיה שרה בת ר' אורי מאמדור, וישב שם שש שנים סמוך על שולחנו, כשהוא שקוע בלימודו.
חרף הצעות למשרות רבנות, סירב תחילה לשאת במשרה ציבורית. פתח בית מסחר באמדור, ובו עסק למחייתו, אשתו התנהלה החנות, תוך שהוא רכון רוב שעות היום על ספרים. עיקר גאונותו ניכרת בספרו "נחל עדן" (ה'תרנ"ח) – חידושים על הש"ס והירושלמי, לוח עבור החודש, והערות מדעיות לספר סדר הדורות מאת ר' יחיאל היילפרין.
עמד בקשרי מכתבים עם גדולי חוקרי הלוח והתכונה, כגון חיים יחיאל בורנשטיין, וצבי הירש יפה, ופרסם הערות רבות על הירושלמי, אשר שולבו במהדורת דפוס ווילנה של התלמוד הירושלמי (ה'תרפ"ו).
כהונה רבנית
בשנת ה'תרס"א, עקב מצוקה כלכלית, קיבל לראשונה משרת רבנות בעיר וסילקוב, סמוך לביאליסטוק, לצד הרב גרשון מאיר בויארסקי.
בשנותיו האחרונות נבצר ממנו לצאת מביתו לעיתים תכופות, ולכן הוקצה עבורו חדר תפילה בחלקו של שכנו, ברוך שלמה ספקטר, בבית המשותף שבו התגוררו. ברוך שלמה, נגר במקצועו, אירח את מניין המתפללים בביתו. לצדו של ר' רפאל הושיבו את רבי ישראל ב"ר נחום היילפרין. ר' רפאל היה אהוד על כל שכבות הציבור ונחשב לאחד מגדולי הגאונים שבדורו.
מאבק על "ירושלמי קודשים"
בעת הפולמוס סביב הזיוף של סדר קודשים בירושלמי שהפיץ שלמה יהודה פרידלנדר, היה ר' רפאל אחד התומכים הגדולים באמיתות הספר. במאמרו החריף במחזיקי הדת (פברואר ה'תר"ע), יצא להגנת הספר. כנגדו יצא הגאון רבי מאיר דן פלוצקי בקונטרסו "שאלו שלום ירושלים", בו הוכיח כי מדובר בזיוף. בתגובה, פרידלנדר הדפיס את חיבורו של ר' רפאל בשם "כליא אורב", בו תקף בחריפות את רמ"ד פלוצקי.
פטירתו והנצחתו
ר' רפאל נפטר ביום שני, כ"ז באדר ב' ה'תרצ"ה (1 באפריל 1935). בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, רק יאמרו שלמד תורה מתוך הדחק, ושלא ייקבר בוסילקוב, בה היו לדבריו מחללי שבת, אלא בביאליסטוק. לאחר מאבק בין אנשי שתי הערים, נפסק כי יש לקיים את צוואתו, והוא נקבר בביאליסטוק סמוך לרב דוד פאיאנס.
הוריש את ספרייתו לספריית שטראשון בוילנה.
מאפייניו וגדולתו
רבי רפאל נודע בבקיאותו העצומה, במיוחד בתלמוד הירושלמי. בעל ה"חשק שלמה" כתב עליו בהסכמתו לספרו נחל עדן: "כולא תלמודא בבלי וירושלמי ומדרשי חז"ל חרותים על לוח לבו ומונחים על זכרונו, ונבהלתי מראות לאיש רך בשנים כמוהו שיהיה אב בחכמה ומלא על כל גדותיו."
משפחתו
- בנו, רבי אורי שרגא, נישא ללאה בתו של הרב לוי חיים הרשוטר-רוקח[3].
חיבוריו
- נחל עדן, חידושים על הש"ס, הירושלמי, לוח עבור החודש, והערות ל"סדר הדורות", וילנה תרנ"ח, 1898, באתר היברובוקס
- הערות חשובות למהדורת וילנא של ירושלמי.
- כליא אורב, חיבור תגובתי לפולמוס על ירושלמי קודשים, סאיני תרע"א, 1911, באתר היברובוקס
- הערות חשובות למהדורת וילנא של ירושלמי.
הערותיו לספרים בכת"י
- תלמוד ירושלמי, בכורות, תרס"ו, 1906, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרים [ חוברת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שרגא אברמסון, מדברי הגאון ר' רפאל גארדאן לירושלמי, המעין כט, תש"מ, עמ' 57–63- יעקב שמואל שפיגל, הגהות ר' רפאל גורדון על ירושלמי סדר נשים ועל ספרו נחל עדן, המעלות לשלמה, תל אביב, תשנו, עמ' 406-415, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הערותיו בכת"י לספר "זית רענן" מרבי אברהם אבלי הלוי גומבינר
לקריאה נוספת
- א"ש הערשבערג, הרב ר' רפאל גארדאן, פנקס ביאליסטאק, ניו-יארק, תש"ט, עמ' 462–463, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- דב ליפץ, גארדאן, ר' רפאל ב"ר שמשון, יהדות ליטא ג, תל-אביב, תשכ"ז, עמ' 38-37, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' דוד שלמה גראדזענסקי, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמוד 13, באתר HebrewBooks
הודעות על פטירתו:
- עיתון "אונזער צייטונג", 2 אפריל 1935 (ביידיש)
- עיתון "היינט", 3 אפריל 1935 (ביידיש)
- עיתון "דער מאמענט", 3 אפריל 1935 (ביידיש)
- עיתון "דער מאמענט", 5 אפריל 1935 (ביידיש)
ביקורת על ספרו:
- צבי הירש יפה, בינה בספרים, המליץ, 26 בנובמבר 1902
ראו גם
הערות שוליים
רפאל גורדון41262919Q134624980