רבי הירש חתן רבי השיל מקראקא
| מקום קבורה | לובלין |
|---|---|
| שם מלא | רבי נפתלי הירש |
| כינוי | רבי הירש חתן רבי השיל מקראקא |
| עיסוק | רבן של פינטשוב ולובלין ומראשי ועד ארבע ארצות |
| רבותיו | רבי השיל מקראקא |
| פטירה |
ט"ו באלול ה'תמ"ב לובלין |
| בת זוג | פייגלא |
| אב | רבי בנימין וולף |
| חותנים | רבי השיל מקראקא |
רבי נפתלי הירש חתן רבי השיל מקראקא (ביידיש: רבי הירש רבי העשל'ס, כונה כן על שם חותנו; נפטר ט"ו באלול ה'תמ"ב) היה רבן של פינטשוב ולובלין ומראשי ועד ארבע ארצות.
קורות חייו
נולד לרבי בנימין וולף חתנו של רבי יעקב מלובלין[1]. היה תלמידו של דודו רבי השיל מקראקא[2] ונשא את בתו פייגלא[1] ועל שמו כונה "רבי הירש רבי העשל'ס" ( = רבי הירש חתן רבי השיל)[2].
סביבות שנות ה'ת"ח כיהן כדיין בלובלין[3]. התקבל תחילה לכהן כאב"ד פינטשוב ואחר פטירתו של רבה של לובלין רבי משה בן יצחק בונמש סביבות שנת ה'ת"ל, מונה כרב העיר על מקומו. כן היה מראשי ועד ארבע ארצות[2]. הוא מסר שיעורים תורניים רבים והיו לו תלמידים רבים[4], ביניהם נמנו, רבי יוסף אב"ד סעניץ[2] ורבי אהרן קולינקר רב בסאמטור[5]. מחידושי תורתו צוטטו בספרי רבנים בני תקופתו ובספרייתו של רבי דוד אופנהיים (כיום באוניברסיטת אוקספורד) מצויים תשובות וחידושים נוספים שלו על ענייני יורה דעה וחושן משפט[2]. היה עשיר ותרם רבות לענייני צדקה[2].
נפטר בלובלין בט"ו באלול ה'תמ"ב ונטמן בעיר. על פי צוואתו נחרטו על מצבת קברו רק מילים אלו: ”פה גגנז הרב ר' הירש חתן הרב הגולה מו"ה העשיל בן הרב הגולה מו"ה יעקב ז"ל אב"ד ור"מ דק' לובלין”[2].
צאצאיו
- בנו רבי בנימין וולף חתנו של רבי אריה לייב חתן רבי משה בן יצחק בונמש[1].
כן היה מחותנו של רבי שמואל קאיידנובר, אך לא ידוע עם מי מצאצאיו[2].
לקריאה נוספת
- רבי שלמה ברוך ניסנבוים, הגאון מו"ה נפתלי הירש, לקורות היהודים בלובלין, תר"ס, עמ' 61, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי העניך הערזון, חנוכת התורה, תר"ס, עמ' 111, קונטרס אחרון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 שמואל אבא הורדוצקי, הגרן, תרנ"ח, עמ' 47, חלק א'.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 רבי שלמה ברוך ניסנבוים, הגאון מו"ה נפתלי הירש, לקורות היהודים בלובלין, תר"ס, עמ' 61.
- ↑ רבי אהרן קולינקר, חידושי הלכות, תרע"א, הקדמתו לספר.
- ↑ רבי העניך הערזון, חנוכת התורה, תר"ס, עמ' 111, קונטרס אחרון.
- ↑ חידושי הלכות, תרע"א, הקדמתו לספר.