רבי נפתלי הירץ לנדא מסטרליסק
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא מסטרעליסק (ה'ת"ר - טבת ה'תרנ"ט 1899 - 1839) היה אדמו''ר ורב בסטרעליסק במחוז לבוב שבמערב אוקראינה.
ביוגרפיה
נולד בעיר זאלקווא לרבי יואל משה מיאברוב בנו של רבי מרדכי זיסקינד מסטריא, ונקרא על שם זקינו רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא אב בית דין זוואלין. נשא את רעכיל בתו של הנגיד רבי ישראל יהודה לייב הויפטמן מבאליחוב, אביה נתן לה נדוניה גדולה שהחזיקה את בעלה וגם מימנה את הדפסת ספרו. שנים אחדות לאחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו[1].קנה את תורתו מאביו וזקנו.בסביבות שנת תרכ"ט החל לכהן ברבנות העיר סטרעליסק עוד בחיי אביו.בתקופה זו כתב קול קורא חריף נגד המשכילים והמתחברים אליהם[2].לאחר הסתלקות אביו מילא את מקומו בהנהגה אבל את הרבנות ביאברוב העביר לגיסו רבי דוד מנחם מאניש באב''ד בעל שו''ת חבצלת השרון שנודע לימים כהרב מטארניפאל.נפטר בטבת תרנ"ט ונטמן בבית החיים העתיק בעיר סטרעליסק,את מקומו בסטרעליסק מילא בתחילה בנו רבי יחזקאל סג"ל לנדא שעבר בהמשך לכהן ברבנות העיר ליזע'נסק.
ספריו
רבי נפתלי הירץ הוציא חיבורים רבים תחת ידיו משך השנים, בנגלה ובנסתר. רוב הכתבים היו תחת ידו של בנו רבי יחזקאל אך רובם אבדו.
הכתבים שאבדו:
- הספר 'חומר בקודש' בו יישב קושיות על הרמב"ם בקדשים, במכתב ששלח לבנו רבי מאיר מסטרעליסק כותב לו כי מי מבניו שידפיס את ספרו זה יעשה לו טובה בעולם הבא, אך בנדודי מלחמת העולם הראשונה אבדו הכתבים.
- הספר 'חיבור למסכת אבות' המכיל ביאור מאמרי התנאים במסכת אבות על דרך עבודת השם, אותו מזכיר כמה פעמים בספרו 'אהבת ציון', כתב יד זה היה אצל בנו רבי יחזקאל מליז'נסק, ואבד גם הוא.
- מאמר בשם 'דרוש לשבת הגדול' שדרש בעיר סטרעליסק בשבת הגדול. מוזכר בספרו 'אהבת ציון'[3], גם כתב יד זה כקודמיו אבד.
- חיבור על הש"ס, אותו מזכיר פעמים רבות בין ערכי ספרו "חקר הלכה". בהם מאה ועשרים תשובות בהלכה.
הספרים הנותרים:
- אהבת ציון[4] - פירוש על דרך פשט, רמז, דרש וסוד על מגילת איכה ושבעה דנחמתא.בו גם מביא הוא רמזים שנתגלו לו בחלום הלילה על זמן הקץ בו יבוא המשיח לגאול את ישראל.כמו''כ מודפס שם הספדים שנשא על פטירת אביו רבי יואל משה מיאברוב ועל פטירת רבי יהושוע רוקח מבעלזא ורבי שמעון סופר מקראקא. מביא בספריו גם הרבה חידושים ותורות מאביו וזקנו שלא נדפסו עד אז .ראה אור לראשונה בלעמבערג דפוס חיים ראהאטין בשנת תרס"א על ידי בניו רבי מרדכי זיסקינד ורבי שלמה ונדפס שוב בשנת תשס"א על ידי נכדו רבי אשר סג"ל לנדא בברוקלין.
- שו''ת חקר הלכה (ב' חלקים)[5][6] - בירור עומק ההלכה לפי הראשונים על מאה ועשר הלכות על פי סדר הא"ב, ראה אור לראשונה בלעמבערג על ידי רבי יעקב משולם ניק בשנת תרמ"ח בחיי המחבר, מהדורה שנייה יצאה לאור בשנת תשל"א על ידי נכד המחבר הרב נפתלי הירץ פרענקל, מהדורה שלישית יצאה לאור בשנת תשס"א אף היא על ידי הרב פרענקל, מפעל חקר הלכה שעל ידי מכון באר התורה, בתוספת מפתחות ומראי מקומות, וקיצור תולדות המחבר.
בניו-
- רבי מאיר סג"ל לנדא מסטרעליסק. אביו מביא משמו כמה חידושים בספרו חקר הלכה. היה חתן רבי יהודה ליבר מבלאז'וב, נפטר בי"ח אייר.
- רבי יחזקאל סג"ל לנדא אב"ד סטרעליסק וליז'נסק, מחבר הספר דברי יחזקאל דרשות על התורה והמועדים. נולד בשנת תרל"ו, נפטר בכ"ט סיון תרצ"ז.
- רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא, מוציא לאור ספרו של אביו "אהבת ציון".
הערות שוליים
- ↑ אנציקלופדיה לחכמי גליציה
- ↑ עיתון מחזיקי הדת.
- ↑ בדף ס"ח ובדף צ"ו
- ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: אהבת ציון -- לנדא, נפתלי הירץ בן יואל משה, באתר www.hebrewbooks.org
- ↑ חקר הלכה - חלק א.
- ↑ חקר הלכה - חלק ב.
נפתלי הירץ לנדא מסטרליסק36410665Q65251217