רבי משה קרנר
רבי משה קרנר (קערנער, נקרא גם רבי משה מזלאטווי; כ"ו באב ה'תקכ"ב, 15 באוגוסט 1762 – י"ד בכסלו ה'תקצ"ז, 23 בנובמבר 1836), היה דרשן ומחבר ספרים.
קורות חייו
נולד לרבי אליעזר פייבוש ולמרת יטאב בזלוטובה (אנ')[1] במערב פולין, סמוכה לפוזנן. כשהיה בן שבע עבר לפוזנא לזקנו רבי יצחק איצק סג"ל, ושם למד אצל מלמד רבי לייבש מחלם, ואחר כך חזר לזלוטובה, ולמד אצל ר' מרדכי ב"ר מאיר מרגלית מזלאטווי, וכאשר הלך ר' מרדכי לכהן בצעמפלבורג (אנ'), הלך לפיורדא, ללמוד אצל רבי צבי הירש חריף.
בשנת תקמ"ו כשהיה עוד בחור, בן 24[2], שהה אצל ר' אריה לייב קרא, אב"ד מרגלין (אנ'), לימים אב"ד קרוטושין, ונתן לו הסכמה על ספרו. במרגלין התחתן, ושימש בה כדרשן מדי שבת בשבתו. דרש בכמה עיירות, וביניהן לובלין.
תקופה מסויימת היה רב ומו"ץ בעיר רנזיבורג בדנמרק.
הואשם בגניבה ספרותית ובכך שדרשותיו לקוחות מדברי דרשנים אחרים[דרוש מקור]. בנוסף, הואשם גם בכך שהצטרף לבונים החופשיים, אך הוא הכחיש זאת[3].
הוא נסע רבות באירופה ואסף פרענומעראנטן כדי למצוא מימון לפרסום חיבוריו.
הוא העתיק את ספר התשבי עם הגהות רבי ישעיה פיק והכינן לדפוס, אך לבסוף לא נדפס עד שנת תשס"ה[4].
משנת תקס"ב היה גר בהרודנה. נדד בכמה עיירות בשלעזיה ובין השאר התגורר שנה בפראג[5]. בתשרי תקע"ה הגיע לברסלוי[6] והתקבל בבית הגביר יאקב שרייבר[7], שם שהה כעשרים שנה עד מותו.
היה מצאצאי ר' יום-טוב ליפמן הלר[8], והיה ברשותו ה"מגלת איבה" שלו בכתב יד. בשנים תקצ"ו - תקצ"ז שקד על הדפסתו בברעסלויא, עם הגהותיו ועם תרגום גרמני שכתב רבי יהושע העשל מירא. רבי משה נפטר שם בסוף ההדפסה ביום י"ד בכסלו ה'תקצ"ז.
משה שטיינשניידר כותב שפגש אותו כשהיה עוד צעיר בפרוסניץ שבמוראביה, ותיאר את דמותו של קרנר במילים אלו:
דרשן מצוין שידע לעורר את שומעיו וגם לבדח אותם בבת אחת, כל הקהל רץ לשמוע אותו
חיבוריו
- תורת משה, נאווי דוואהר, תקמ"ו.
- זרע קודש, ברלין, תקנ"ח.
- כאור נגה, ברעסלויא, תקע"ו. 524 (כמספר 'כאור נגה') השגות על ספר הברית.
- אגרת רשפי קשת, הנובר, תקצ"ב.
- ברכת משה, ברלין, תקצ"ד. כולו על ברכת שהחיינו.
- כתבי רמ"ז[9]
ספרים שערך:
- ספר התשבי, הוראדנא תקס"ה, באתר גוגל ספרים
- מגלת איבה, ברעסלויא, תקצ"ז, באתר הספרייה הלאומית
- סדר הושענות, הנובר, תקצ"ד, עם הקדמה מרבי משה
לקריאה נוספת
- אברהם הלוי שישא, "בריך רחמנא", צפונות, יט (תשנ"ג), עמ' פז-פט.
- משה קרנר, הקדמת המחבר לספרו תורת משה, נאווי דוואהר תקמ"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ "זלאטווי" היא העיר זלאטוב, שהיתה אז בממשלת פרוסיה המערבית, ונקראה בלועזית פלאטוב (Flatow). ואכן רבי משה חותם במגילת איבה (עמ' 44) "מק"ק זלאטאווי במדינת פרייסען מערבית" (וראה בכתבי הגאונים עמ' 133: "זלאטווי היא פלאטוב"). אבל כמה טעו בזה, וביניהם האדר"ת ב"זכור לדוד", וסברו שהוא העיר זלוטשוב.
- ↑ הגם שכתב המחבר שהיה אז בן עשרים, אבל בסוף "מגלת איבה", ברעסלויא, תקצ"ז, כתב המהדיר יהושע העשיל מירא: "ימים מספר קודם מותו אמר אלי: מטעם כמוס הסתרתי כמה ימי שני חיי, אבל... נולדתי שנת... תקכ"ב”.
- ↑ אגרת רשפי קשת, עמ' כח.
- ↑ ספר התשבי - מהדורת מכון הרב מצליח, בני ברק, תשס"ה, מבוא עמ' 39
- ↑ הקדמתו למגילת איבה עמ' 5
- ↑ הקדמתו למגילת איבה עמ' 5
- ↑ הקדשתו בראש מגלת איבה עמ' 3
- ↑ אביו רבי אליעזר פייביש היה בן מרת חיה בת רבי משה בן התוספות יום טוב (חתימת הקדמתו למגילת איבה עמ' 7).
- ↑ מזכירו בסוף מגלת איבה עמ' 44 בהערה
משה קרנר37945415