רבי משה ישראל (רב ראשי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי משה ישראל (נפטר ב-1802)[1] כיהן כרבה הראשי של אלכסנדריה בשנים 1784–1802, וב-1801 מונה לרב הראשי של קהיר.[2]

היה בן למשפחת ישראל, שממנה יצאו רבנים ראשיים במשך קרוב למאה שנים, מ-1730 לערך עד 1830.[1][3] אביו רבי חיים אברהם ישראל ודודו רבי ראובן אליהו ישראל עמדו גם הם בראש רבנות קהיר ואלכסנדריה מספר שנים קודם לכן.[2]

ליהודי מצרים לא היה אז ארגון כלל ארצי. סמכותה של הרבנות הראשית של קהיר השתרעה על הקהילות היהודיות פורט סעיד, אל-מנסורה, בנהא ומית-ע'מר, בעוד שטנטא, דמנהור וכפר אל-זיאת היו בסמכות השיפוט של הרבנות הראשית של אלכסנדריה.[4]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Jacob M. Landau, Jews in Nineteenth-century Egypt, New York University Press, 1969. (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 La Lettre Sépharade, La Lettre Sépharade, 2005. (באנגלית)
  3. ^ MOSES ISRAEL - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
  4. ^ Gudrun Krämer, The Jews in Modern Egypt, 1914-1952, I.B. Tauris, 1989. (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא מצרים ובנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33311709משה ישראל (רב ראשי)