רבי משה טולידנו (אהל משה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| לידה |
ניסן תפ"ח מקנס, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
י"ג באלול תקל"ח (בגיל 50) מקנס, מרוקו |
| מקום פעילות | מקנס, מרוקו |
| רבותיו | דודו רבי חיים טולידנו (מהרח"ט), אביו רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט) |
| תלמידיו | רבי יעקב בן לחסין |
| בני דורו | אחיו רבי ברוך טולידנו (השני), אחיו רבי יעקב טולידנו, גיסו רבי משה טולידנו (מלאכת הקדש) |
| חיבוריו | אהל משה |
| אב | רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט) |
| צאצאים | רבי יוסף טולידנו |
רבי משה טולידנו (ניסן תפ"ח - י"ג באלול תקל"ח) היה מחכמי מקנס שבמרוקו ומחבר הספר אהל משה על פירוש רש"י לתורה.
ביוגרפיה
נולד במקנס שבמרוקו בחודש ניסן תפ"ח[1] כבנו הבכור של רבי יעקב טולידנו, לימים רבה של מקנס.
למד אצל דודו רבי חיים טולידנו (מהרח"ט) עד לפטירתו במגפה בשנת תק"י[2]. לאחר פטירת רבי חיים, עבר ללמוד אצל אביו רבי יעקב[3].
נשא את בתו של רבי דניאל טולידנו בן-דודו של אביו (בנו של רבי יהודה טולידנו, בן רבי חיים טולידנו (השני)).
עסק רבות בש"ס ובמקרא, ובייחוד בפירוש רש"י לתורה. הרביץ תורה לתלמידים בישיבה במקנס. אחד מגדולי תלמידיו היה רבי יעקב בן לחסין, מחכמי מקנס[4].
חיבוריו
- אהל משה - על פירוש רש"י לתורה, יצא לאור על ידי מכון אהבת שלום.
- ספר דרושים בכתב יד, הכולל חידושים מדודו רבי חיים טולידנו (מהרח"ט), דרושים מאביו רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט) ודרושים ופירושים באגדות חז"ל שלו עצמו, נמצאים בספריית הרב יעקב הלל.
- ספר על הש"ס, אבד עם השנים[5].
משפחתו
- אחיו, רבי ברוך טולידנו (השני), דיין בבית הדין הגדול במקנס.
- אחיו, רבי יהודה טולידנו (תקט"ו - תקס"ד), הרביץ תורה לתלמידים במקנס.
- גיסו ומחותנו היה רבי משה טולידנו (מלאכת הקדש), מחבר הספר מלאכת הקודש ודיין בבית הדין הגדול במקנס.
- בנו, רבי יוסף טולידנו (תק"ח - תקמ"ח), חתנו ותלמידו של דודו רבי משה טולידנו (מלאכת הקדש). חיבר ספר פסקי דינים[6], חיבור על פירוש רש"י לתורה[7] וספר דרושים[8]. הוא זה שאסף את פסקי זקנו רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט) לספר אחד, אשר יצא בשנת תשנ"ז על ידי מכון אהבת שלום במהדורה מורחבת[9].
- נכדו, רבי חביב טולידנו (השני), מחכמי מקנס.
- נכדו, רבי חיים טולידנו (החמישי), דיין במקנס.
- חתנו, רבי חיים מאימראן, בנו של רבי משה מאימראן, מחבר הספר חפץ חיים על פירוש רש"י לתורה.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ כן כתב בספר הדרושים שלו (כתב יד, נמצא בספריית הרב יעקב הלל) "נולדתי אני הצעיר בניסן שנת תגלנ"ה בנות יהודה לפ"ק".
- ↑ תקנות חכמי מכנאס, עמ' ת"ל.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 37.
- ↑ נפטר בשנת תקס"ו, ראו אודותיו בספר מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאים בערכו, ובספר קול יעקב לרבי יעקב בירדוגו.
- ^ 5.0 5.1 כן כתב נכדו ברשימת הנפטרים שבספר תקנות חכמי מכנאס, עמ' תמ"ב: ”החכם השלם והכולל, חן ערכו מי ימלל, אין גומרין עליו את ההלל, אדוני זקני כמוהר"ר משה זלה"ה, בי"ג אלול שנת אל תעזבנ"י לפ"ק, והניח אחריו חיבור על הש"ס וחיבור על רש"י בחומש וכמה דרושים שהיה דורש ברבים, זכותו תעמוד לנו אכי"ר”.
- ↑ כתב יד, נמצא בספריית הרב יעקב הלל.
- ↑ חיבור זה מוזכר בספר מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאים ובספר נר המערב לרב יעקב משה טולידנו, אך לא נשתמר עד היום.
- ↑ כתב יד, נמצא במכון בן צבי, מס' 1745.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 39.