רבי משה חסיד מפראג
רבי משה חסיד מפראג היה מקובל ותלמיד חכם שפעל בפראג בשלהי המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18.
ביוגרפיה
רבי משה חסיד היה מתלמידיו המובהקים של רבי אברהם ברודא בישיבתו בפראג. בישיבה זו נקשר בידידות עמוקה עם רבי יונה לנדסופר, ושניהם נודעו בבקיאותם הן בתורת הנגלה והן בתורת הנסתר[1].
בתקופה זו העמיד תלמידים בתורת הקבלה. ובין תלמידיו הנודעים נמנו רבי נתנאל ווייל, בעל ה"קרבן נתנאל", ורבי משה גינצבורג[2].
מאבק בשבתאות
בשליחות רבו יצא יחד עם רבי יונה לנדסופר לווינה להתווכח עם חיים מלאך, שהיה ממפיצי השבתאות הבולטים. לאחר שלא הצליחו להשיב באופן מיידי לטענותיו, שבו השניים לפראג. רבם, רבי אברהם ברודא, הורה להם להתמסר באופן בלעדי לבירור הנושא ולהכנת תשובה מפורטת. לאחר מכן, נשלח רבי משה חסיד לאיטליה כדי להדפיס את התשובות ולהיאבק בהשפעת השבתאות שם[3].
נסיעתו לארץ ישראל
בשלב מאוחר יותר נסע לארץ ישראל, ייתכן שיחד עם חבורתו של רבי יהודה החסיד[4]. בשנת ה'תס"ז (1707) כתב מירושלים לרבי יונה לנדסופר בעניין הספר "הימנותא דכֹלא"[5]. ביקורו בארץ ישראל והעדויות ששמע אודות חיבור הספר היוו חלק בפולמוס שהתעורר סביב זהות מחברו[6].
כתביו
- צוואתו נדפסה מספר פעמים יחד עם צוואת רעו רבי יונה לנדסופר[7]
- אגרת בעניין הימנותא דכֹלא - בכתב יד באוקספורד נשתמרה אגרת העוסקת בחיבור הספר "הימנותא דכֹלא", מאיר בניהו הציע לראות בה העתק חלקי מאגרתו המקורית של רבי משה מירושלים לרבי יונה לנדסופר, יחד עם העתקה של הספר תולדות האר"י[8].
הערות שוליים
- ↑ רבי יעקב עמדין, מטפחת ספרים, עמ' 1; בית יהונתן הסופר, אלטונה, תקכג, דף יז עמ' א. ראה גם בשער הספר צוואות ודרך טובים (פולנאה, תקנ"ה): "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו".
- ↑ מתוך כתב ידו של רבי ידידיה טיאה וייל בנו של בעל הקרבן נתנאל. הובא אצל ראובן דוב דסלר, שנות דור ודור - ו, ירושלים, תש"פ, עמ' קכח
- ↑ רבי יעקב עמדין, מטפחת ספרים, עמ' 1. תיארוך אפשרי של האירועים ראה: מאיר בניהו, החברה הקדושה של רבי יהודה החסיד ועליתה לארץ ישראל, ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, כרכים 3-4, ירושלים, תש"כ, עמוד קפב.
- ↑ מאיר בניהו, החברה הקדושה של רבי יהודה החסיד ועליתה לארץ ישראל, ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, כרכים 3-4, ירושלים, תש"כ, עמוד קפא
- ↑ רבי יעקב עמדין, בית יהונתן הסופר, אלטונה, תקכג, דף יז עמ' א
- ↑ רבי יעקב עמדין, בית יהונתן הסופר, אלטונה, תקכג, דף ג עמ' א ובהמשך שם, דף יז עמ' א; דבריו של נחמיה חייא חיון בספרו הצד צבי דף לב עמוד א, אמסטרדם תעד. הובאו גם במאיר בניהו, תולדות האר"י, ירושלים, תשכ"ז, עמוד 24, הערה 2;
שגיאות פרמטריות בתבנית:Google book
סוג לא תואם [ עמוד ] היינריך גרץ (מחבר), Geschichte der Juden von der dauernden Ansiedelung der Marranen in Holland (1618) bis zum Beginne der Mendelssohnschen Zeit (1750), עמ' PR42, באתר גוגל ספרים. - ↑ כץ, יעקב בן משה הכהן מיאנוב (מביא לדפוס), מעגלי קצירה, הומבורג, תצז; צוואות ודרך טובים, פולנאה, תקנה; צוואות ודרך טובים, זיטאמיר, תרל"ה.
(בעוד המהדורה הראשונה המתועדת היא משנת ה'תצ"ז, ישנם מקורות ביבליוגרפיים המזכירים מהדורה מוקדמת יותר, שנדפסה לכאורה בפרנקפורט דמיין בשנת ה'תע"ז (1717) על ידי רבי אברהם בן רבי ראובן דייץ ורבי יוסף בן גומפיל (ראה למשל: יצחק אייזיק בן יעקב, אוצר הספרים, ווילנה, תר"מ; כ"י שם הגדולים השלישי, מערכת הגדולים, רבי משה חסיד). אולם מבדיקת המקורות עולה כי ככל הנראה נתחלפה למחברי הביבליוגרפיות השנה תע"ז בתצ"ז, וכן נתחלף להם התואר "דיין" בשם המשפחה "דייץ" מאזור פרנקפורט דמיין (על מגיה בשם ראובן דייץ בהקשר לספר שנדפס בפפד"מ, ראו: דניאל גולדשמידט, על סדר הסליחות כמנהג מדינת קוילן, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי,ירושלים, תשי"ט, כרך א, עמ' 92). זאת על פי החתומים תחת הכותרת "הסכמת הגדולים" המופיעה בדפוס פולנאה, שניסוחה מעיד כי נכתבה כבר עבור המהדורה הראשונה: "אברהם בלא"א בהר"ר ראובן דיין" ו"יוסף יוזבל בהר"ר גומפא רופא סג"ל מפריד בורג" (מספר מבניו של ר' יוזבל התגוררו באזור הומבורג. ראו
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חכמי אה"ו, עמ':35, 46, 98)). - ↑ מאיר בניהו, תולדות האר"י, ירושלים, תשכ"ז, עמ' 22