רבי מעתוק חדאד
 | |
| לידה |
ג'רבה  תוניסיה |
|---|---|
| פטירה |
1876 כ"ו באב ה'תרל"ו |
| מקום מגורים | ג'רבה |
| תחומי עיסוק | ראב"ד חארה כבירא (הרובע הגדול) בג'רבה |
| תקופת פעילות | ה'תקצ"ב–ה'תרל"ו |
| ילדים | רבי רחמים חדאד |
רבי מעתוק חדאד (נפטר בכ"ו באב ה'תרל"ו; 30 באוגוסט 1872) היה מרבני ג'רבה, שימש כראב"ד חארה כבירה (הרובע הגדול) בג'רבה.
ביוגרפיה
נולד בחארה כבירה בג'רבה. למד אצל רבי משה חדאד ששימש כמו"ץ ורב בית הכנסת 'צלאת רבי אברהם חדאד' ולאחר פטירת רבו מילא את מקומו כרב בית הכנסת[1].
בשנת ה'תקצ"ב פרצה מחלוקת בין קהילת חארה כבירה, לקהילת חארה צגירה (הרובע הקטן) בג'רבה ובית הדין בתוניס נדרש להכריע בה. רבי מעתוק נשלח לתוניס יחד עם רבי יהודה צדיקא לייצג את קהילת 'חארה כבירא' בדין תורה.
באותה שנה (ה'תקצ"ב) מונה רבי מעתוק לדיין בבית הדין בחארה אל כבירה.
בכתביו של הנוסע בנימין השני שפגש אותו במסעותיו, כשביקר בג'רבה בשנת ה'תרי"ג (1853), הוא מוזכר בשם "רבי מאטוק" יחד עם חברו רבי נסים ביתאן[2].
בשנת ה'תרי"ח מונה לכהן כראב"ד במקום רבי יוסף הכהן שנפטר.
בתקופה הראשונה לכהונתו פרצה מחלוקת בינו לבין זקן הדיינים רבי נסים חדאד בענייני הלכות שחיטה ונושאים נוספים. ובין היתר דרש ממנו רבי נסים חדאד לבטל את תשלום המס של הקהילה על קניית בשר, אך רבי מעתוק סרב[3]. היה מיודד עם רבי ישועה בסיס ראב"ד תוניסיה ועסק עמו בהלכה וכן עם רבי אברהם חיים אדאדי ראב"ד לוב[4]. בשנת ה'תרכ"ד מינה את בנו רבי רחמים חדאד לדיין לצידו.
רבי מעתוק סרב לקבל משכורת מבית הדין, לכן במקביל לעיסוקו התורני, עסק במסחר נוצות והיה לאיש עשיר, בין האנשים שעמם סחר היה הגביר נסים שמאמה. מכספו הקים בית הכנסת אורחים בביתו, ובו היו מתארחים שד"רים מארץ ישראל. וכן מימן כתיבת ספרי תורה רבים.
רבי מעתוק הקים בקומה השנייה של ביתו בית כנסת הנקרא עד היום 'עלית רבי מעתוק' (כיום הוא סופח לבית הכנסת הצמוד 'צלאת רבי אברהם חדאד')[5].
נפטר בכ"ו באב ה'תרל"ו. לאחר פטירתו הוקם על שמו בית כנסת בשם 'עליית רבי מעתוק חדאד' הנמצאת בזנקת אל חדאד (רחוב ה'חדדים') בחארה כבירה בג'רבה.
משפחתו
- בנו רבי רחמים, ראב"ד חארה כבירה.
- בנו סעיד, עשיר ומראשי הקהילה בג'רבה.
- חתנו רבי יצחק צדיקא, שימש כדיין בחארה כבירה. אחד משני המפיצים הראשונים של שיטת 'העיון הטוניסאי' באי ג'רבה[6].
לקריאה נוספת
- הרב בנימין רפאל הכהן, ספר "מלכי תרשיש" בערכו (ירושלים התשמ"ו).
- רבי שושן הכהן, ספר "ממלכת כהנים" בערכו (מהדורה שניה, מכון "אורות הנאמ"ן" התשפ"ב).
הערות שוליים
- ↑ רבי יעקב חדאד, ספר 'ויחי יעקב' ח"ב (פרשת וילך).
- ↑ בנימין יוסף ישראל ("בנימין השני"), מסעי ישראל פרק מ'.
- ↑ רבי שושן הכהן, ספר ממלכת כהנים ערך "רבי מעתוק חדאד" וערך "רבי נסים חדאד".
- ↑ הרב מאיר מאזוז, מגדולי ישראל ח"א עמ' תע"ז.
- ↑ רבי בוגיד סעדון, שו"ת מגיד תשובה ח"ג, חלק הדרושים דרוש א'.
- ↑ "מלכי תרשיש" חלק א' ערך "רבי יצחק צדיקא".