רבי מנחם מנדל חיים לנדא
 | |
| לידה | 8 בנובמבר 1861 |
|---|---|
| פטירה | 12 במרץ 1935, 1938 (בגיל 73) |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בוורשה |
הרב מנחם מנדל חיים לנדא (ה' בכסלו תרכ"ב – ז' באדר ב' תרצ"ה, 12 במרץ 1935) היה רב ואדמו"ר חסידי מפולין, לימים רב בארצות הברית. היה סופר פורה, מחנך, ועסקן. מרבני המזרחי, תומך בציונות[1]
תולדות חייו
נולד בעיירה טשכנוב שבפולין לרבי יעקב לנדא (אדמו"ר ביעזוב), בנו של האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב. בילדותו התחנך על ברכי סבו האדמו"ר, עמו דבק עד לפטירתו בשנת תרל"ה, ונהג לומר כי "ידו לא זזה מתוך ידו".
בתמוז תרל"ח נישא לזיסל, בתו של הגביר זלמן בעהריער (בהריר) מעיר זדונסקה וולה. אשתו ניהלה את העסקים והוא ישב ולמד תורה.
בגיל 18 (תר"מ) קיבל סמיכה לרבנות מידי רבי יהושע מקוטנא וחתנו הרב חיים אלעזר וקס מקאליש. בי"ג בתשרי תר"ן (19 בספטמבר 1889) עבר בהצלחה את הבחינה ל"רב רשמי" מטעם השלטונות בוורשה. חתנו היה רבי יעקב ורדיגר' חבר הכנסת אברהם ורדיגר מראשי פא"י היה מצאצאיו.
כיהן ברבנות במספר עיירות:
- רוזפשה (תרמ"ה - תרמ"ח)
- וידובה (בחשוון תרמ"ח - תרנ"א)
- פינטקי (תרנ"א - תרנ"ו)
- פשירוב (תרנ"ו - סוף תרנ"ט)
- נאווידוואהר (סוף תרנ"ט - תמוז תרס"ד)
- זווירצה (תמוז תרס"ד - )
פעליו
לאחר פטירת אביו רבי יעקב לנדא בי"ט בחשוון תרנ"ד, התקבל לממלא מקומו באדמו"רות. חסידים רבים מבית טשכנוב נהו אחריו. בתקופתו עמד בראש ישיבה שהקים, וחינך דורות תלמידים.
בי"ד באייר ה'תרע"ב לאחר פטירת הרב אליהו חיים מייזל הציעו לו לקבל הרבנות בעיר לודז', אולם לא רצה בשל מחלוקת[2]. בטבת תרע"ד הוצע לו לכהן כרבה של לומז'ה, אך סירב. בתמוז אותה שנה התקבל לרבנות ראדום, אך בעקבות מלחמת העולם הראשונה לא הגיע אל משרתו.
בהיותו בנאווידוואהר יזם וקיים אספת רבנים לדון בענינים ציבוריים הנוגעים לקיומה של היהדות. בשנת תרע"ו השתתף בועידה הארצית הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בוורשה.
הגירה לארצות הברית
בראשית שנת תרפ"ב נסע לארצות הברית, התמנה כרב בניו יורק, לקהילות חסידים ואגודות אנשי פולין.
בשנת תרפ"ד התגורר בבורו פארק, ברוקלין[3].
באלול תרפ"ו התקבל כרבה של קהילת אנשי פולין בעיר דטרויט.
פטירתו
בשנת תרצ"ה יצא למסע באירופה בדרכו לעלות לארץ ישראל, ונפטר בעיר אוטבוצק ביום ז' באדר תרצ"ה. הוא נטמן לצד אביו בבית הקברות היהודי בוורשה (חלקה 49, שורה 13), תחת אוהל משותף[4].
חיבוריו
- ויעש אברהם, נוסח התפלה ומנהגי סבו רבי אברהם לנדא מטשכנוב
- מקיץ נרדמים, פיעטרקוב תרס"ד, באתר היברובוקס
- אהבת חסד, פיעטרקוב תרס"ז, באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
- תולדות רבני אמריקה, ירחון דגל ישראל, ניו יורק: אגודת הרבנים, תרפ"ח, באתר היברובוקס
- 'הרב ר' מנחם מנדל חיים לנדא', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 68
- אברהם ורדיגר, "שערים", 6 מרץ 1960 (כ"ה שנים לפטירתו, עם תמונתו)
- יצחק רפאל, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ג, ירושלים ה'תשכ"ה, טורים 221–226
- מרצין וודז'ינסקי, "Groby cadyków w Polsce", ורוצלב 1998, עמ' 233–234. (בפולנית)
- ספר זכרון = אנדענק-בוך, ק"ק זאוויערטשע והסביבה, עמ' 127, ועמ' 466-467
קישורים חיצוניים
- פ.ז. גליקסמאן, "נייער פאלקסבלאט (לודז')", 21 מרץ 1935 (ביידיש)
- "היינט", 13 מרץ 1935 (ביידיש)
- דוד הלחמי, חכמי ישראל, בני ברק, תש"מ, עמ' שצג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ ראו יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, ירושלים, תש"ע, עמ' 79, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ ראו: עיתון "נייעס לאדזער מארגענבלאט", 9 ספטמבר 1913
- ↑ ראו: דער מארגען זשורנאל, 31 מאי 1929
- ↑ רישום קברו באתר בית העלמין היהודי ברחוב אוקופובה, ורשה.
מנחם מנדל חיים לנדא41301702Q11777341