רבי מכלוף אלעסרי
 | |
| לידה |
1919 ה'תרע"ה קסר א-סוק, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
20 ביוני 2001 (בגיל 82 בערך) כ"ט בסיוון ה'תשס"א בית שאן |
| מקום קבורה | בית העלמין החדש בית שאן |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | בית שאן |
| כינוי | הצדיק מבית שאן |
| תחומי עיסוק | רב מקובל ושוחט |
| חיבוריו | טעמי שחיטה, ליקוטי תורה |
| רבותיו | הבבא סאלי, הבבא חאקי, הבבא מאיר |
| אב | רבי משה |
| אם | מסעודה |
| ילדים | בניו: רבי אשר, רבי יהודה, רבי יוסף יצחק (רב העיר בית שאן) רבי משה ורבי יעקב |
| תפקידים נוספים | |
| דרשן, שליח ציבור, סופר סת"ם, מוהל ועוד | |
רבי מכלוף חיים אלעסרי (לסרי) (כונה הצדיק מבית שאן) (ה'תרע"ה קסר א-סוק מרוקו - כ"ט בסיוון ה'תשס"א (20 ביוני 2001) בית שאן ישראל) היה רב מקובל. כיהן כרב בעיירה ריש (מרוקו), ולאחר עלייתו ארצה, בשנת ה'תשכ"ג, שימש כרב בעיר בית שאן ועסק לפרנסתו במלאכת השחיטה. נודע כבעל מופת ועסק בכתיבת קמיעות.
ביוגרפיה
רבי מכלוף נולד בשנת ה'תרע"ה בקסר א-סוק כיום נקראת א-רשידיה (עמק הזיז, דרום מזרח מרוקו) כבן שלישי מתוך ארבעה[1] לרבי משה ומסעודה אלעסרי.
משפחת אלעסרי נודעה כמשפחת רבנים מזה כעשרים ושישה דורות, ועסקה גם בקבלה מעשית, לרבות כתיבת קמיעות וסגולות[2]. בשנת תקל"א (1771) יצא פסק דין מבית הדין הרבני במכנאס, שבו הוענקה משרת הרבנות בקהילת קסר־א־סוק למשפחת אלעסרי[3]. מתוקף תפקידה הייתה משפחת לעסרי ממונה על ענייני השחיטה בכל כפרי האיזור כמו "גרמא", "תל־שינט", "קרנדו" ועוד. אף על כך מעיד מסמך חתום על ידי רבי יעקב אבוחצירא אשר בכותרתו ציטט את הפסוק "להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכה"[3]
לאחר פטירת האב משה בנו רבי אברהם נטל את עול הרבנות בעיירה בקסר א-סוק, עד עלייתו ארצה בשנת תשכ"ג. שאז העביר את ההנהגה לאחיו הצעיר ר' רחמים עד עליתו ארצה בשנת תשכ"ח. ר' אברהם התיישב בירושלים ונפטר בה בשנת תשמ"ה, לימים שהקים רבי מכלוף בית הכנסת בבית שאן קרא לו "חסד לאברהם" על שמו.[4]
רבי מכלוף התייתם מאביו בגיל 16, ולפי בקשת האב לפני פטירתו, נטל הבבא סאלי את הילדיו תחת חסותו. במהלך השנים נקשר רבי מכלוף לרבי יצחק אבוחצירא, אך לאחר מספר שנים, כאשר הבבא סאלי יצא לנסיעה, הצטרף אליו רבי מכלוף. הוא למד בישיבת "אביר יעקב" שבעיר בודניב, שם הוסמך לרבנות, וכן קיבל הסמכה לשחיטה מידי הבבא מאיר. בהמשך שלחו הבבא סאלי להמשיך את לימודיו בקזבלנקה ובטנג'יר. עם סיום לימודיו, הורה לו הבבא סאלי להינשא, והוא קיים את דבריו ונישא לזוהרה.[5]
בשנת 1944 החל לכהן כרב העיירה ריש, במקומו של רבי אהרן בן מכלוף חמו, שנפטר בצעירותו. בנוסף לתפקידו כרב, שהיה אחראי על נושאי השחיטה והכשרות המקומיים. היה מלמד תינוקות (דרדקי) לילדי העיירה, בעת הקמת בית הספר "אליאנס במקום, הביע התנגדות להעברת החינוך לידי גורמים חילוניים. מתוך כך, שמר על מעורבות פעילה בנעשה בבית הספר, והיה לדמות חינוכית מרכזית ומשפיעה בו[6].
בשנת תשכ"א (1961), רבי מכלוף ואנשים נוספים נתפסו על ידי השלטונות באשמה ששלחו תרומות לארץ ישראל. חמישה מהם נכלאו ועונו, ושוחררו רק תמורת כופר. אירוע זה הוביל את ר' מכלוף לעלות לארץ ישראל וכעברו כשנתיים בערב חג השבועות ה'תשכ"ג (מאי 1963), עלה ארצה וקבע את מושבו בבית שאן[7].
בבית שאן שימש באופן לא רשמי כרב לכל דבר, בין היתר עסק בכתיבת קמיעות ונודע כבעל מופת. ולפרנסתו עסק בשחיטה במפעלי 'עוף טוב'[8]
בשנות השמונים קיבל מעיריית בית שאן תואר 'יקיר העיר'.
נפטר בכ"ט בסיוון ה'תשס"א (20 ביוני 2001) והוא בן 87[9], נקבר בבית העלמין בבית שאן בלוויה שנערכה בחצות הלילה.
ספריו
- טעמי שחיטה - הלכה ומנהג - תשנ"ד באוצר החכמה
- ליקוטי תורה
קישורים חיצוניים
- זאב בלוי, הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • רבי מכלוף אלעסרי זצ"ל, באתר JDN, כ"ט בסיוון ה'תש"פ (21 ביוני 2020).
- הרב מכלוף לסרי זצ"ל באתר מוזיאון בית שאן.
- רבי מכלוף חיים אלעסרי באתר mytzadik.
- הרב מכלוף אלעסרי זצ"ל באתר בית שאן פורטל חינוך.
- קורות חייו בספר הצדיק מבית שאן באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ אחיו הם: אברהם, רחמים ומרים.
- ↑ המקור לשם המשפחה שנוי במחלוקת: יש אומרים שהוא משום שהיו איטרי יד, יש אומרים משום שהיו עשירים מאוד ויש אומרים ששוכרי הקרקעות היו משלמים להם מעשר ומשום כך נקראו 'אלעסרי'.
- ^ 3.0 3.1 אלעסרי, מכלוף בן חיים (עליו), הצדיק מבית שאן, עמ' 23
- ↑ אלעסרי, מכלוף בן חיים (עליו), הצדיק מבית שאן, עמ' 24
- ↑ פרופ’ אהרן ממן, האוניברסיטה העברית, אגרת מרבי מכלוף אלעסרי, באתר ארגן טורס
- ↑ אלעסרי, מכלוף בן חיים (עליו), הצדיק מבית שאן, עמ' 31
- ↑ אלעסרי, מכלוף בן חיים (עליו), הצדיק מבית שאן, עמ' 36
- ↑ בהמשך צימצם את שעות עבודתו ובסוף הפסיקה לגמרי, מחמת העומס והחשש שתצא תקלה מתחת ידו.
- ↑ בשבת, לפני פטירתו, פרשת בהר-בחוקותי, קרא לבנו רבי יוסף ואמר לו ”יוסף בני, אני יודע את מקומי… אני יודע איפה אני אזכה לשבת”.
