רבי יצחק עוזיאל
רבי יצחק עוזיאל היה מחכמי פאס בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.
תולדותיו
נולד בסביבות שנת ש"י (1550) בעיר פאס לרבי אברהם עוזיאל שהיה מחכמי פאס בדור שלאחר גירוש ספרד, אבותיו היו ממגורשי קסטיליה.
בשנת שס"ו (1606) נסע להולנד, ובדרשתו באמסטרדם עורר על הצורך לייסד בית כנסת לקהל מגורשי פורטוגל שהגיעו לאמסטרדם. ואכן קיימו את בקשתו והקימו להם בית כנסת, וקראו את שמו "נווה שלום" והיה להם לרב ולמנהיג. כאן גם הכירו תלמידו רבי מנשה בן ישראל אף הוא ממשפחת מגורשים שהגיע לאמסטרדם בהיותו בן 6, ומשנפטר בשנת ש"פ (1620), המשיך תלמידו זה את הנהגתו.
היה גם פייטן ומשורר. את ספרו מענה לשון[1] בענייני דקדוק הלשון העברית לא זכה להוציא לאור בחייו, והוא יצא לאור כשבע שנים לאחר פטירתו בבית הדפוס של תלמידו רבי מנשה בן ישראל, אמסטרדם, שפ"ז.
כן תרגם את הספר משלי אריסטו מלטינית לעברית.[2]
קישורים חיצוניים
- "יצחק בן אברהם עוזיאל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מענה לשון, באתר HebrewBooks
- ^ מהדורת אלמליח, ספריית מקורות, ירושלים תש"ה
23066478יצחק עוזיאל