רבי יעקב קובו

רבי יעקב קובו

אין תמונה חופשית
לידה	1824 ה'תקפ"ד סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1907 (בגיל 83 בערך) כ"ז בניסן ה'תרס"ז סלוניקי
מקום קבורה	בית העלמין היהודי העתיק בסלוניקי
חיבוריו	כוכב מיעקב; חנוך לנוער
תקופת פעילות	1873–1907 (כ־34 שנים)
שם השושלת	משפחת קובו
אב	רבי חנניה בן יעקב קובו
חותנים	הרב אשר קובו
פרסים והוקרה	אותות עות'מאניים
חכם באשי ורב ראשי בסלוניקי 1887–1907 (כ־20 שנה) → רבי שמואל ארדיטי הרב יעקב מאיר ←
ראש ישיבת "בית יוסף" בסלוניקי

רבי יעקב (יעקובאג'י) בן חנניה קובו (ה'תקפ"ד, 1824 – כ"ז בניסן ה'תרס"ז, 1907) היה חכם באשי ורבה הראשי של יהדות סלוניקי בין השנים 1887 ל-1907, אב בית דין וראש ישיבה בעיר.

ביוגרפיה

נולד בסלוניקי בשנת ה'תקפ"ד (1824) לאביו רבי חנניה בן יעקב קובו. בהיותו כבן ארבע נפטר אביו, והוא גדל בבית דודו רבי אשר קובו, וכשבגר נשא את בתו מרים (נפטרה ב-1888). כתב את ההקדמה והמפתחות לספרו של דודו וחמיו "שער אשר".

בשנת ה'תרל"ד (1873/1874) ייסד בסלוניקי את "חברת עץ חיים", שהעניקה עזרה רפואית לנזקקים, ושימש כנשיא החברה עד ה'תרמ"ז (1886/1887).

כרב ראשי בסלוניקי

לאחר פטירת הרב שמואל ארדיטי התמנה הרב קובו במקומו בחודש תשרי ה'תרמ"ח (1887) לרב ראשי ונשיא הקהילה.

כנשיא הקהילה, ערך רפורמות בוועד הקהילה שייסד חמיו, ובכך הגדיל את הכנסות הוועד. בזכות ידיעתו בטורקית, השתתף בישיבות של הוועד העירוני, וחיזק את הקשרים בין הוועד העירוני ומוסדות שלטון נוספים לבין ועד הקהילה היהודית. כמו כן, סייע ליהודים שנזקקו לעזרה בבית המשפט ולא ידעו טורקית. לבקשתו, נבנה בנין מפואר עבור משרדי ועד הקהילה והרבנות. לאחר השריפה הגדולה שפרצה בסלוניקי בשנת 1890, פעל להקמת שכונות "ברון הירש" ו"קלמריה" עבור יהודים שנותרו ללא קורת גג. כמו כן, סייע לשקם ולייסד את קהילת "קיינה" בעיר. היה מתומכי בתי הספר של כל ישראל חברים בסלוניקי. הקים קרן למימון פטור של יהודים משירות בצבא העות'מאני.

בשנת ה'תרס"ה הקים את ישיבת בית יוסף, שהייתה עד למלחמת העולם השנייה לישיבה הגדולה באזור הבלקן. כמו כן, ייסד את בית הכנסת "תלמוד תורה הגדול".

זכה לשלושה אותות כבוד מהסולטן העות'מאני. היה בעל ידיעות גם ברפואה. עסק בקבלה, אך הצניע את עיסוקו בתחום זה. נפטר בשנת 1907 (ה'תרס"ז) ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בסלוניקי, שנהרס בשואת יהודי יוון. בהלווייתו השתתפו גם נציגי הממשלה וראשי הכנסייה היוונית. לאחר פטירתו התמנה לרבה של סלוניקי הרב יעקב מאיר.

משפחתו

היה נשוי לבת דודתו מרים בת הרב אשר קובו, ולאחר פטירתה ב-1888 נשא את שרה בן שושן.

נולדו לו שלוש בנות ובן:

• פלור אשת שמואל בן שושן.
• ג'וליא, נישאה לדודהּ רבי חיים יוסף (סניור חיימוג'ו) קובו, ראש ישיבת אור החיים בסלוניקי.
• שרה אשת רבי אשר שמואל שמחה, תלמיד חכם, משכיל ועסקן ציבור.
• רבי חנניה – כתב את ההקדמה לספר "כוכב מיעקב" של אביו. נפטר ב-1929, ונחשב לאחרון חכמי משפחת קובו בסלוניקי.

ספריו

• כוכב מיעקב – שו"ת, סלוניקי, ה'תרע"ה. ספר השו"ת האחרון של רבני סלוניקי. הספר הודפס בכשלוש מאות עותקים, אך רק בודדים מהם שרדו את השריפה הגדולה שפרצה בסלוניקי במלחמת העולם הראשונה ב-1917.
• חנוך לנער – ספר דקדוק עברי בלאדינו ("גראמאטיקה דיל לשון הקודש"). סלוניקי ה'תרכ"ד.

כמו כן, מספר דרשות ממנו, בלאדינו ובעברית, פורסמו בבמות שונות ושרדו עד ימינו, בהן הספד על הברון הירש, על הרב שמואל ארדיטי ועוד, וכן כמה מהסכמותיו. התכתב עם כמה מגדולי דורו בהלכה, בהם הרב יעקב שאול אלישר, הרב אליהו בכור חזן ועוד.

לקריאה נוספת

• יצחק שמואל עמנואל, מצבות שלוניקי ב, 1782 עמ' 868–871.
• יצחק שמואל עמנואל, תולדות יהודי שאלוניקי, בתוך: דוד רקנטי (עורך), זיכרון שלוניקי, בהוצאת הוועד להוצאת ספר קהילת שלוניקי, תל אביב ה'תשל"ב, חלק ראשון עמ' 185–186.

קישורים חיצוניים

• בבו קובו (עורך), משפחת קובו – רבניה וגביריה, עמ' 686–717.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יעקב קובו40949533Q133872429