רבי יעקב לוי

רבי יעקב לוי (בגרמנית: Jakob Levy; ‏19 במאי 1819 - י"ט בשבט ה'תרנ"ב, 27 בפברואר 1892) היה רב, בלשן, ומזרחן בגרמניה.

קורות חיים

נולד לרב יצחק הלוי בדובריצ'ה (אנ') הסמוכה לפוזן, למד תלמוד אצל אביו שהיה רבה של שילדברג ואחר כך נעשה תלמידו של רבי עקיבא איגר. השלים לימודים בגימנסיה בברסלאו ובשנת 1845 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת האלה.

ב-1846 נבחר למשרת רבנות ראשונה בעיר רוזנברג (אנ') שבשלזיה עילית וכיהן בה ארבע שנים עד שאולץ להתפטר ב-1850. ב-1857 התמנה כדיין בברסלאו.

עבודתו העיקרית היא "אוצר לשון התלמודים והמדרשים" (Neuhebräisches und chaldäisches Wörterbuch über die Talmudim und Midrashim) בארבעה כרכים^[1].

אחיינו היה יצחק משה אלבוגן (איתמר).

^ Leipzig, F.A. Brockhaus, 1875-1889; second edition: Wörterbuch über die Talmudim und Midraschim (4 volumes); Berlin Wien, B. Harz, 1924.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

31043204יעקב לוי (בלשן)