רבי יעקב ישראל מקרמניץ
| מקום קבורה | קרמניץ |
|---|---|
| חיבוריו | שבט מישראל; אגודת אזוב; שפת אמת |
| פטירה | כ"ה בכסלו ה'תק"ס |
| עיסוק | דרשן |
| רבותיו | רבי שמשון מייזלש; רבי יצחק אב"ד בעלז |
| אב | רבי צבי הירש |
רבי יעקב ישראל שטרן[1] הלוי מקרמניץ (מכונה: המגיד מקרמניץ; - כ"ה בכסלו ה'תק"ס) היה דרשן נודע בעיר קרמניץ.
קורו חייו
נולד לרבי צבי הירש. בגיל 10 למד אצל רבי שמשון מייזלש רבה של זולקווה ולימים העיד עליו רבו שכבר אז ראו על רבי יעקב ישראל שהוא עתיד לגדול רב גדול בישראל[2]. כן היה תלמידו של רבי יצחק אב"ד בעלז[3]. לפחות משנת ה'תקי"ט החל לשאת את דרשותיו[4] ובסביבות אותה שנה התיישב בקרמניץ[5].
אחר שאיבד את הונו ראה בזה סימן משמים שהוא צריך להתחיל לכהן כדרשן[6]. בתפקידו זה לא דרש רק לבני עירו אלא גם היה נודד בעיירות שונות ודורש[7]. גדולי ישראל מאוד החשיבו את דרשותיו, החוזה מלובלין ציטט פעם מדרשתו ואמר שהיא עוררה רעש גדול בשמים[8]. מדרשותיו ומאמריו הובאו בספרים רבים של גדולי רבני דורו ואילך[9]. בשנת ה'תקנ"ו ערך והוציא לאור את הספר רזא מהימנא מרבי יצחק אייזיק שו"ב מפרמיסלא.
נפטר בכ"ה בכסלו ה'תק"ס ונטמן בקרמניץ, לימים נטמן לידו רבי מרדכי מקרמניץ[10].
צאצאיו
- בנו רבי אברהם אבוש זאב. על פי צוואתו של אביו המשיך את מפעלו בהוצאה לאור של כתבי רבי יצחק אייזיק שו"ב מפרמיסלא, במסגרת זה הוציא לאור את הספרים אותיות דר' יצחק ויסוד יצחק.
- חתנו רבי יצחק מייזליש, מילא את מקומו כמגיד.
ספריו
- שבט מישראל, (זולקווה, ה'תקל"ב) על ספר תהילים.
- אגודת אזוב, (זולקווה, ה'תקמ"ב) כוללת שלושה חלקים: יתרון אור על מגילת קהלת, תור המעלה על מגילת רות ודמעות שליש על מגילת איכה.
- שפת אמת, (לבוב, ה'תקמ"ח) על ספר משלי.
קישורים חיצוניים
- שבט מישראל, ה'תשע"א, עמ' א', חלק א', מבוא - קוים לתולדות המחבר, באתר אוצר החכמה.
- ספר קהילה, המגיד מקרמניץ ר' יעקב ישראל בר' צבי הלוי, קרמניץ - פנקס קרמניץ, תשי"ד, עמ' 43, נספח ג', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- המגיד מקרעמניץ בעל שבט ישראל רבי יעקב ישראל ב"ר צבי הירש באתר Yuhrzeit.com.
הערות שוליים
- ↑ את שם משפחתו הוא כותב בהקדמתו לספרו שבט מישראל.
- ↑ שבט מישראל, תקל"ב, בהסכמתו לספרו.
- ↑ מביא ממנו בספרו שבט מישראל, פרק מ"א, אות ג'. בשם "אדוני מורי ורבי".
- ↑ בספרו "שבט מישראל" פרק ע"ד, פסוק ח', הוא כותב "זה המשל דרשתי בשעת שרפת הש"ס ר"ל בשנת תקי"ט".
- ↑ מתוך הסכמת רבי אריה לייב אב"ד קרמניץ לספרו "שבט מישראל".
- ↑ בהקדמתו לספרו "שבט מישראל".
- ↑ מתוך הסכמות הרבנים לספרו.
- ↑ יהודה אריה לייב לוין, חסידים מספרים, תשט"ז, עמ' 180, חלק א'.
- ↑ ביניהם: הספרים של הישמח משה, החת"ם סופר והנועם מגדים. לרשימה מפורטת ראו: שבט מישראל, תשע"א, חלק א', מבא, "בפומיה דרבנן".
- ↑ שבט מישראל, ה'תשע"א, עמ' א', חלק א', מבוא - קוים לתולדות המחבר.