רבי יחיא בדיחי
| לידה |
1803 ה'תקס"ג צנעא, תימן |
|---|---|
| פטירה |
4 באוקטובר 1887 (בגיל 84 בערך) ט"ז בתשרי ה'תרמ"ח צנעא |
| מקום פעילות | צנעא וכַּוּכּבּאן שבתימן |
| חיבוריו |
לחם תודה, פירוש על "תפילת אליהו הנביא", חן טוב, זבחי שלמים (כת"י), שירים לשבת, ועוד |
| תלמידיו | הרב שלום אלשיך, הרב אברהם אלנדאף, הרב שלום חבשוש, ועוד |
הרב מארי יחיא ב"ר שוכר אל-בַּדִיחי (ה'תקס"ג, 1803 - ט"ז בתשרי ה'תרמ"ח, 4 באוקטובר 1887) היה מורה צדק וראש הישיבה הכללית "בית צאלח" בצנעא בירת תימן, ומנהיג היהודים בכַּוּכּבּאן. מגדולי רבני תימן במאה ה-19.
ביוגרפיה
נולד בצנעא לרבי יהודה-שוכר. בנערותו חיבר שני ספרים. בימי נערותו נאלץ להתחבא ארבעה חודשים מאימת השלטונות[1]. היה בקי הן בתורת הנגלה, והן בתורת הנסתר. לפרנסתו עסק בכתיבת ספרי תורה. לימים, התמנה לעמוד בראש הישיבה הכללית בצנעא "בית צאלח", שהייתה בבית הכנסת של המהרי"ץ.
בשנת ה'תר"ד (1843) יהודי צנעא סבלו מגזירות. הרב בדיחי ששימש כטובע מטבעות בית המלכות, נאסר עם אביו עקב עלילה, לאחר שיהודי שהיה ממונה על המטבעה בתימן הוצא להורג, ונרדף על ידי מוחמד בן יחיא. בגיל 43 ברח מצנעא[2]יחד עם רבי יחיא קורח, רבי סלימאן קארה אב"ד צנעא , ורבי יוסף משרקי. רבי יחיא התיישב בעיר כַּוּכּבּאן שלא הייתה כפופה למושל צנעה, ושם קיבלו היהודים חסות מראשי השבטים הערבים. כשלושים שנה ישב שם והעמיד תלמידים. לאחר כיבוש צנעא על ידי הטורקים חזר לעיר בשנת ה'תרל"ד (1873), או ה'תרל"ו (1876), בגיל 73, למרות הפצרותיהם של תלמידיו.
בצנעא חזר לתפקידו כראש הישיבה הכללית. כמה מגדולי חכמי תימן בדורו היו תלמידיו המובהקים, ובהם הרב שלום אלשיך, לימים הרב הראשי וראב"ד העדה התימנית בירושלים, רבי סאלם חבשוש שהיה ראש הישיבה האחרון של הישיבה הכללית, וכן נכדו הרב אברהם אלנדאף, לימים מנהיג הקהילה התימנית בירושלים. כדרך חכמי וגאוני תימן לא רצה רבי יחיא להתפרנס מתורתו, ולכן עסק בכתיבת סת"ם אך מלאכתו זו לא הספיקה לו, וחי חיי דוחק ועניות.
רבי יחיא חיבר שירים רבים. להלן קטע משיר המתחיל "אקווה קל לרוב חסדו":
יחיד מיוחד, לך חשקי בך דבקי
אשרני, לא ארפך עד בלעי רוקי
חנון ורחום, לך דפקי בך חזקי
ברכני, לא ארפך עד תום חוקי
קה המרומם, לך תשוקתי בך אהבתי
הרב בדיחי נפטר בט"ז בתשרי ה'תרמ"ח (1887), יום טוב שני של גלויות, חג הסוכות. באותו היום הספידו אותו רבני העיר צנעא. השד"ר יחזקאל שאול רופא, מארץ ישראל, מחה על כך בתוקף משום שלפי מנהג ארץ ישראל לא מספידים ביום טוב שני של גלויות. בעקבות מחאתו החל בתימן פולמוס. בשובו של רופא לטבריה הוא ביקש מרבני העיר לחוות את דעתם בנושא, והם אסרו זאת[3].
בניו היו רבי עמנואל, ורבי שלמה שחיבר ספר "עולת שלמה" על התורה. חתנו היה הרב סעדיה אלנאדף[4], אחיו של הרב אברהם אלנדאף.
חיבוריו
בנערותו
- לחם תודה - ביאור וקיצור הלכות שחיטה וטרפות על פי ספר "שערי קדושה" של המהרי"ץ.
- פירוש על "תפילת אליהו הנביא" - על דרך הקבלה, מלוקט מספר "יושר לבב" של הרב עמנואל חי ריקי (החיבור נכלל בראש הספר "חן טוב").
חיבורים נוספים
- חן טוב - חידושים על התנ"ך (חלקם בדרך הקבלה) וקצת שו"ת וחידושים. בראש הספר מובא הפירוש על "תפילת אליהו הנביא" הנ"ל, ושירים לשבת. הוצאה ראשונה ירושלים סיוון ה'תש"ל. מהדורא שנייה ה'תשס"ח.
- זבחי שלמים (בכתב יד).
- 'תשובות בדיני ירושה', הובאו בקובץ אור ישראל, א, ב, ה, בני ברק ה'תשמ"ו-ה'תשמ"ח.
קישורים חיצוניים
- תולדות רבינו יחיא ב"ר יהודה בדיחי זלה"ה, באתר נוסח תימן
- חכם יחיא בדיחי, באתר החכם היומי
- בדיחי, יחיא בן שכר (יהודה), באתר מורשת יהודי תימן
- משה כהן, הגאון רבי יחיא בדיחי זצ"ל ראש הישיבה הכללית בתימן, גדולי ישראל בתימן א, בני ברק: קרן אור ישראל, תשמ"ד, עמ' נא-פו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- משה גברא, בדיחי יחיא בן יהודה שוכר, אנציקלופדיה לחכמי תימן א, ירושלים, תשס"ג, עמ' 33, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי יחיא בדיחי על ציר הזמן |
|---|
|
|
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יחיא בדיחי25019410
