רבי יוסף משה אייזנברג
| כינוי | רבי יוסף משה מדארגיטשין |
|---|---|
| פטירה |
1781 ו' באייר ה'תקמ"א |
| מקום קבורה | צפת |
| תאריך עלייה | ה'תקל"ה |
| מדינה | ליטא, פולין, ישראל |
| מקום פעילות | פינסק, סמבור, צפת |
| תקופת הפעילות | ?–ה'תקמ"א |
| השתייכות | מקובלים |
| תחומי עיסוק | רב, אב"ד ומקובל |
| בני דורו | רבי יחזקאל לנדא |
| חיבוריו | מגיד משנה על משנת חסידים, קריית ארבע, חלוקא דרבנן |
| אב | הרב יקותיאל זלמן |
| צאצאים | רבי יצחק חריף |
רבי יוסף משה מדארגיטשין (נודע גם כ- רבי יוסף משה אייזנברג חריף מסמבור). היה רב ומקובל, אב"ד פינסק שבליטא ואחר כך, שימש כרבה של העיר סמבור.
ביוגרפיה
נולד לאביו רבי יקותיאל זלמן אב"ד דריגיטשין - זאלזשין. נישא לביתו של רבי יהודה ליפשיץ.
למד תקופה בקלויז בבראדי יחד עם בני דורו רבי חיים צאנזר, רבי יחזקאל סג"ל לנדא בעל הנודע ביהודה ורבי משה מזאמושטש.[1]
מילא את מקום אביו ברבנות דריגיטשין[2] עד לשנת ה'תק"ה אז מונה לרבה של פינסק שבליטא. בשנת ה'תקכ"ה מונה כרבה של סאמבור. בשנת ה'תקל"ה[3] עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת.[4]
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק ספרין מקאמרנא אמר עליו ששמע מרבי אלימלך מליז'נסק שאמר עליו שפניו פני השכינה ממש.[5]
חיבר פירוש בשם מגיד משנה על ספר משנת חסידים נדפס לראשונה בזאלקווא, ה'תק"ה. רבי צבי הירש מזידיטשוב אמר כי הביאור הוא משנה תורה של ספר משנת חסידים. השר שלום מבעלזא קבע שיעורים ללמוד מדי יום בספרו מגיד משנה שעל ספר משנת חסידים.[6]
חיבר גם ספר קריית ארבע על ארבע הקריאת שמע שאומרים בכל יום, נדפס זאלקווא, ה'תק"ה.[7] ספר חלוקא דרבנן - חידושים על הש"ס, מרכבת המשנה על תלמוד בבלי ומשנה תורה לרמב"ם, ספר מראה האופנים על חכמת התכונה ועל קידוש החודש.
נפטר בו' אייר תקמ"א ומנוחתו כבוד בצפת. האגדה טוענת כי מקום קבורתו הוא במערה יחד עם הרב עמנואל חי ריקי,[8] אך הוכח שאינו נכון שכן רבי עמנואל חי ריקי קבור באיטליה ולא בצפת.[9]
בניו
- רבי יהודה אייזנברג, כונה גם רבי יהודה חריף, חתנו היה רבי משה מסמבור - רב ואדמו"ר בסמבור, מחבר ספר תפילה למשה.
- רבי יצחק חריף מסמבור, בעל שו"ת פני יצחק
- רבי ישראל איסר
- רבי גרשון, אב"ד גלונא
חיבוריו
- מגיד משנה על משנת חסידים מרבי עמנואל חי ריקי
- עטרת יוסף - פירוש על ספר משנת חסידים
- ספר קריית ארבע על קריאת שמע
- ספר חלוקא דרבנן חידושים על ש"ס
- ספר מרכבת המשנה - חידושים על ש"ס ומשנה תורה לרמב"ם
- ספר מראה האופנים על חכמת התכונה וקידוש החודש
לקריאה נוספת
- ישכר בעריש וייס, יומא דנשמתא בגיליון עלים לתרופה
- חיים אריה רייניץ, תולדות אברהם, ה'תש"ס
- מגילת יוחסין נדפסה בראש ספרו מרכבת המשנה ובראש ספרו חלוקא דרבנן
קישורים חיצוניים
- מפתח העולמות עם מגיד משנה, באתר היברובוקס
- מפתח העולמות עם מגיד משנה - צילום דפוס ראשון, באתר אוצר החכמה
- חלוקא דרבנן, בני ברק, באתר אוצר החכמה
- חלוקא דרבנן, מהדורה ראשונה, באתר אוצר החכמה
- יוסף משה אייזנברג בספריה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ כך עולה מהסכמותיהם לספרו מגיד משנה.
- ↑ כפר על יד פינסק.
- ↑ אנציקלופדיה לחכמי גליציה בערכו.
- ↑ הקדמה לספר פני יצחק מאת בנו רבי יצחק חריף.
- ↑ בהסכמה שכתב לספר נכד המחבר רבי אברהם אייזנברג ברכת אברהם.
- ↑ האדמו"ר רבי יוסף מאיר וייס מספינקא בעל אמרי יוסף בהסכמתו לספר.
- ↑ האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב מביאו בספרו פרי קודש הילולים.
- ↑ ספר עשר עטרות מערכת א, אות ח.
- ↑ ראה הרב פנחס אברהם מייערס והרב יהושע מונדשיין, עלי גיליון, עלים לתרופה.
יוסף משה אייזנברג40912238Q133406583