רבי יוסף ג'יקטיליה

רבי יוסף ג'יקטיליה

חיבוריו	שערי אורה ועוד

רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה (ה'ח', 1248 – ה'ס"ה, 1305 או 1325) היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13.

ביוגרפיה

רבי יוסף נולד בקסטיליה יש המייחסים אותו כתלמיד של המקובל הנבואי רבי אברהם אבולעפיה, וזאת על פי עדות רבי אברהם בספרו "אוצר עדן הגנוז", שמזכיר את רבי יוסף וכותב עליו: "והוא בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו וה' היה עמו"^{[דרוש מקור]}. מאידך, רבי יוסף מצידו אינו מזכיר את רבי אברהם בכתביו כלל, ומשכך, לא ברור האם אכן החזיק את עצמו כתלמידו. בהיותו כבן 26 חיבר את ספרו גינת אגוז העוסק בגימטריות וצירופי שמות קבליים. ספרו שערי אורה נחשב אצל המקובלים לאחד מספרי היסוד הקבליים, ומפורסם שהאר"י אמר על ספר זה כי הוא המפתח לכל תורת הסוד. גם תלמידו הגדול של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, התבטא פעם שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה.

בספרו "ספר שערי אורה" רצה לספק לתלמידיו הסברים על הקבלה, התייחס לה' דרך הספירות. הספר פותח בתשובה לשאלה מהם שמותיו של ה', כל אחד מהשמות, חוץ מהשם המפורש, מצביע על יחס לעולם, התלמיד השואל רצה לעשות שימוש בקבלה מעשית בשמות, רבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי.

מדבריו

מובאות בספרות ההלכה

הבית יוסף הביא מספר שמועות בשמו, שאין להוציא תפילין של ראש מהתיק עד שיניח תפילה של יד, שאין לקדש את הלבנה עד שיעברו עליה שבעה ימים, ושאין להפסיק בעניית אמן יהא שמיה רבא בקדיש בין מילת עלמיא למילת יתברך.

משנתו

שיטתו של רבי יוסף ג'יקטיליה בתפיסת האלוקות עמוקה, ומסבירה את שמות הקודש כגילויי רצון ה'.

וכך כתב:

"דע לך ששם הוי"ה הוא השם המורה והמעיד על אמיתתו ית', והוא שם אחד לבד אשר מעיד על הווייתו וקדמותו ית"ש ומראה על היותו נבדל מכל צד הרגש, חומר וצורה.

ומאמיתת מציאות שאר כל הנמצאות כולה, נוכל להעיד על אמיתת מציאותו ית' כי מאחר שהוא אמיתת כל ההוי"ה, כל הנמצאים תלויים בו וכל הנמצאים יתבטלו לביטולו מפני שהוא יסוד הויתם ומציאותם. "

לשיטתו בניגוד לשאר השמות שמעידים על פעולותיו של הקב”ה שנתחדשו בבריאת העולם, השם המפורש שם הוי”ה מורה על עצם ההימצאות האמיתית של ה’ :

"מה שאנו אומרים ב- שמו, הכוונה היא לא לצורת האותיות כי אם לאמיתת מהות ההוי"ה. כל שאר השמות אשר ית"ש נקרא בהם זולת זה השם המיוחד, נקראים בשם המורה על אותה פעולה או העניין או המעשה ולפי השעה.

ואחר שכן, הרי לך כי כל שמותיו ית' בלתי שם המיוחד מחודשים הם בחידוש העולם, ומאמיתת מציאות שם המיוחד המורה על ההוי"ה, נתחדשו .

ומה שאמר הנביא " אני ה' הוא שמי " כאילו אמר : אני הוא ההוי"ה האמיתית, ושמי ואמיתתי אחד הם. כי שמי הוא סוד הויתי, והויתי הוא סוד אמיתתי".

אך חשוב להדגיש, כי באמיתת המציאות של שם הוי”ה אין הכוונה לטבע, אלא למציאות ה’ כשלעצמה. את הטבע משייך רבי יוסף לשם "אלקים", שזהו שם שנתחדש לה' עם בריאת העולמות ואיננו מעיד על עצמותו. שם זה מקבל את הכח מהקב”ה בעצמו שמתבטא בשם הוי”ה.

"אף על פי שתראה שם א-להי"ם שהוא ראשון במעשה הטבע (בראשית ברא א-להי"ם), שם י-ק-ו-ק ראשון הוא להוי"ה, שהוא מאמת מציאות כל הטבעים, שאם אין הוי"ה במה יתהווה הטבע, ואם אין שם יהו"ה במה יתהווה שם א-להי"ם."

וכן :

"שם א-להי"ם (גימטריא פ"ו) מורה על מלאכת הטב"ע (גימטריא פ"ו) ....... נמצא שהפעולות נכרכות בשם אלהי"ם, ואמנם יהו"ה הוא הפועל את הכל.

והעיקר הגדול הוא שבכל מקום שאתה מוצא יקו"ק אלהי"ם, לדעת כי אלהי"ם נמשך מכח שם יקו"ק. ומה שהוא אומר יקו"ק הוא האלקי"ם כאילו אמר יקו"ק הוא הפועל, ושם א-להי"ם הוא מורה על הפעולה."

רעיון זה מבטא רבי יוסף גם בנוגע לכוונת המצוות כשכותב כי הכוונה הראויה היחידה היא לה' בעצמו שמתבטא בשם הוי”ה, ולא לשם אלקים שהוא כינוי בלבד שמבטא את פעולות ה’ בחידוש העולם. וכך הוא דורש את הפסוק "זובח לאלקים יחרם בלתי לה' לבדו":

"ואם בכל זאת תאמר א-להי"ם ראשון הוא ח"ו, ת"ל:" זובח לאלהי"ם יחרם בלתי ליקו"ק לבדו, כלומר כל העובד לפניו בהיותו מתכוון שתכלית אמיתתו של ה' ית' היא האלקות, הוא יחרם, כלומר אין עבודתו ראויה, שהרי תולה אמיתתו של ה' ית' אחר החידוש, מאחר שעובד אותו ית' מצד שם א-להי"ם ולא מצד שם הוי"ה.

וזהו סוד אומרו " בלתי ליקו"ק לבדו", שלא תהיה עבודה סמוכה לשם א-להי"ם, שהרי א-להי"ם, רבים נכללים בו. אמנם תהיה עבודתו סמוכה לשם יקו"ק בהיותם מאמינים בו ית' שהוא קדמון ויחיד והוויתו גורמת למציאות שאר הנמצאים.

ועל כן לא תמצא מצווה בתורה להקריב לא קרבן ולא זבח, לשם א-להי"ם כי אם לשם ייקו"ק כאומרו: "אדם כי יקריב מכם קורבן לה'...".

חיבוריו

• 'פירוש על ההגדה'. נדפס לאחרונה על פי כתבי יד תחת השם: 'צפנת פענח' (הוצאת 'שירת דבורה')', הוצא לאור בירושלים עם פירוש הגאון מווילנה.
• רבי יוסף ג'יקטיליה, ספר גנת אגוז, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית על ספר זה העיר רבי יעקב עמדין בספר מטפחת ספרים.
• ספר שערי אורה - הסבר על עשר הספירות ושמותיו של ה'
• ספר שערי צדק - המשך ושכלול לספר שערי אורה. נכתב על ידי נכדו, רבי יוסף בן קרניטול.
• ספר הניקוד - כללי ניקוד והסודות הטמונים בהם
• ספר החשמל - על דרך העלייה של הנביאים בהיכלות
• סוד הנחש
• כללי המצוות, ביאור כללי המצוות ומעלתם בהלכה ובאגדה
• אגרת הקודש המיוחסת לרוב לרמב"ן נכתבה, לדעת רויטל טויטו, על ידי רבי יוסף ג'יקטיליה.
• ספר המשלים- ספר העוסק בדברי מוסר. נמצא גם בפרויקט השו"ת.
• פרוש על פרקי דרבי אליעזר (פדר"א), נמצא במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

• ספר כללי המצוות, באתר היברובוקס
• Federico Dal Bo, Emanation and Philosophy of Language. An Introduction to Joseph ben Abraham Giqatilla, Los Angeles, Cherub Press, 2019.
• ספר שערי אורה המורחב.
• רבי יוסף ג'יקטיליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתב יד, גינת אגוז, מוסקבה, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• כתב יד, שערי אורה, מאה 15, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• שיעורי יו טיוב בספר שערי אורה.
• שערי אורה באתר ויקיקבלה.
• יוסף בן אברהם ג'יקטיליה, דף שער בספרייה הלאומית
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי יוסף ג'יקטיליה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 758-759, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

36175380יוסף ג'יקטיליה