רבי יהושע הלוי הורוויץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות רבנית ריקה רבי יהושע הלוי איש הורוויץ (~תקפ"ג, 1823 צ'ריקובח' באדר תר"נ, 28 בפברואר 1890 שקלוב) היה רב ופוסק ליטאי, שכיהן כאב בית הדין של העיר שקלוב במשך כ-15 שנה.

ביוגרפיה

נולד בצ'ריקוב שבפלך מוהילב לרבי צבי הירש הורוויץ (המכונה "ר' הירש מילכיגער" (=החלבי), בשל מנהגו שלא לאכול בשר במשך ארבעים שנה[1]) בנו של הרב אריה לייב הורוויץ (הראשון), רבה של סטניסלב, ולמרת צערטיל, בת בתו של השר והגביר ר' יהושע צייטלין. וכנראה נקרא על שם זקנו. ואביו הביא לדפוס את ביאורו של רבי יהושע צייטלין על ספר מצוות קטן (סמ"ק).

התגורר בשקלוב, התכתב עם אחיו, רבי אלעזר משה הורוויץ[2], ועם רבי חיים ברלין[3].

הוא נהג לחתום את שמו בראשי התיבות "יהלא"ה" – יהושע הלוי איש הורוויץ[4].

רבנות שקלוב

לאחר שהרב יהושע לייב דיסקין עזב את כהונתו בשקלוב לטובת משרת הרבנות בעיר בריסק, מונה תחתיו הרב הלל מיליקובסקי – מתלמידיו של רבי ישראל מסלנט, שכיהן קודם לכן ברבנות בסלנט ובקהילות נוספות.

כששמע הרב מיליקובסקי כי הרב יהושע הורוויץ ירד מנכסיו, ויתר על משרתו בשקלוב לטובתו, כמחווה של כבוד וגדלות נפש. הרב הורוויץ, שהיה בתחילה אמיד, קיבל את משרת הרבנות לאחר שאיבד את הונו, וכיהן כרבה של שקלוב במשך כ-15 שנה, עד לפטירתו. בתקופה זו העמיד תלמידים רבים, וביניהם נמנה הרב צבי הירש ליפשיץ, לימים אב בית הדין בקלימוביץ'[5].

פטירתו

נפטר ביום ח' באדר תר"נ, רבי יצחק וינוגרד נשא עליו הספד בישיבת תורת חיים שבירושלים[6]. לאחר פטירתו נתמנה תחתיו חתנו, הגאון רבי מאיר שוורץ שחור, לאב"ד שקלוב.

צאצאיו

  • רבי מרדכי הלוי הורוויץ
  • רבי שאול ישראל הלוי הורוויץ – גר בפולאצק שבפלך ויטבסק[7]. בנו היה הגביר והחכם רבי יצחק משה הלוי הורוויץ ממסטיסלאוו.
  • רבי בנימין פייביש הורוויץ – גר באובארוביטשי שבמחוז הומל. היה אביו של הסופר ש"י איש הורוויץ, יצחק משה, מהנדס שזכה לתואר "גנרל אזרחי", צבי טוביה, סוחר בהומל, ולב גורביץ'.
  • רבי חיים יוסף הורוויץ.
  • מרת צערטיל – אשת רבי מאיר שוורץ הנ"ל.

שושלת המשפחה

רבי יהושע היה בנו של ר' צבי הירש הורוויץ ונכדו של:

מתלמידיו

  • רבי צבי הירש ליפשיץ – אב"ד קלימוביץ.
  • רבי אברהם דב בר ריינין[8].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אליעזר אפרתי, דור ודורשיו, ווילנא, תרמ"ט, עמ' 60, באתר היברובוקס
  2. שו"ת אהל משה, סי' ה, כח, נח-סו, עד.
  3. שו"ת נשמת חיים, עניינים סי' פ-פו.
  4. ראו: נשמת חיים, יו"ד סימן עח.
  5. לפי דב כ"ץ, תנועת המוסר - ב, תל אביב תש"י, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  6. חלק מן ההספד נדפס בהחבצלת, שנת העשרים, גיליון 27, מיום י"ב באייר תר"נ.
  7. ממנו הובא דבר תורה בספר "מאת אדנים" בתוך מקדש אהרן, פטרבורג תרנ"ד.
  8. שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 63, באתר היברובוקס
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהושע הלוי הורוויץ40971942Q134027641