רבי יהושע אברהם יהודה
| לידה |
1765 ה'תקכ"ה אזמיר |
|---|---|
| פטירה |
1849 (בגיל 84 בערך) ח' בטבת ה'תר"ט ירושלים |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| מקום מגורים | אזמיר, ירושלים |
| תפקידים נוספים | פקיד הקהילה באזמיר |
| רבותיו | רבי רפאל אשכנזי |
| חיבוריו | עבודת משא |
| אב | הרב חיים יהודה אליעזר |
| צאצאים | רבי חיים יהודה אברהם |
הרב יהושע אברהם יהודה[1] או יאושע אברהם יאודה (1765 - 2 בינואר 1849) היה רב, פוסק, פקיד הקהילה באזמיר ומחבר ספר עבודת משא.
ביוגרפיה
נולד באזמיר בשנת תקכ"ה (1765) לריינה ולרב חיים יהודה אליעזר, מחבר ספר שמחת יאודה, וראש ישיבה בעיר. בעודו כבן 14 התייתם רבי אברהם מאביו, ונאלץ לעסוק בפרנסת אחיותיו. פטירתו של אביו השאירה בו רושם כבד, הן מצד היותו מולידו והן מצד תורתו המועטה שזכה לקבל ממנו:
יסורין עלי מאה קולפי, כי הן בעון אני נשארתי נפש נענה, בן ט"ו שנים בלי משען ומשענה כי לא זכיתי ללמוד לפני עטרת ראשי רבי אבא ז"ל כי אם ד' שנים, ויהיה מאז הוינא מצטער טובא לאין הונים, הייתי משולח ונעזה על מחלת לענותף דטרידנא טובא בצער המזונות, ואחיות מחזיקות פרנסה הבנות, ואהיה עליי למשא
— עבודת משא, הקדמת המחבר
למד עד גיל עשרים ושתיים אצל רבי רפאל אשכנזי, מחבר ספר מראה עיניים ורבה של אזמיר. רבי יהושע אברם מונה לפקיד העיר, מתוקף תפקידו היה ממונה על הכנסות הקהילה והוצאותיה, וכן לערוך טקסי שבועה על עריכת המס. עבודה זו הייתה עליו למשא, שכן דרשה ממנו רבות עד כי מרוב עבודה לא יכול היה כמעט ללמוד. במשך כארבעים שנה היה חולה, עד כי הוא מעיד על עצמו:”נהייתי ונחליתי כולהו מניינא, משקל כל גופאי אין בו כדי תפיסה...”[2]
כתב ספר חידושים על הרמב"ם וספר דרושים, אך כולם אבדו בשריפה באזמיר, מלבד ספרו בנושא המנהגים והמסים הבנוי על יסוד ספרו של רבי יוסף איסקאפה, אשר היה עמו בכפר אליו נדד.[2]
עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. ישנה מחלוקת באשר לשנת פטירתו, אך הוא ככל הנראה נפטר בירושלים בח' בטבת ה'תר"ט (1849)[3] משם התכתב עם רבני עירו. רבי חיים פאלאג'י[4] בקהילת קודש אלגאיש ורבי יהושע אברהם קריספין[5] הספידוהו באזמיר. הרב פאלאג'י כתב עליו:
אדונינו אברהם בראש אבינו רועינו זצוק"ל כי ראוי לומר עליו בפה מלא נפלה עט"ר אוי נא לנו כי חטאנו דכולי עלמא ידעי גודל מעלתו אברהם איש החסד ומלבשתו ענוה ויראה ושלם בכל מדות שמנו חכמים ואין צורך להאריך בשבחיו כי לא ניחא ליה למר...
— ארצות החיים, דרוש א'
צאצאיו
- רבי חיים יאודה אברהם, מחבר ספר אחי וראש, שהיה רב ודיין בעיר ונפטר בי"ח בכסלו התר"ט (1848)[6].
- רבי רפאל בנימין אברהם, שהיה מומחה לענייני טרפות.
- רבי ברוך אברהם, שנשא לאשה את בתו של רבי רפאל יום טוב אשכנזי וסייע לאביו בהדפסת ספרו.
ספרו
- ספר עבודת משא (שאלוניקי 1846) - דינים, מיסים ומנהגים בעיר אזמיר. נבנה על בסיס חיבורו של רבי יוסף איסקאפה.
קישורים חיצוניים
- רבי יאושוע אברהם יהודה, עבודת משא, שאלוניקי 1846, עמוד 7, באתר הספרייה הממלכתית של רוסיה
- רבי יהושע אברהם יהודה, עבודת משא, הוצאת המוסיאון למסים, ירושלים 1964, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ במשפחות ספרדיות רבות וכן מעט מיחידי קהלות אשכנז, איטליה ופולניה אין להם שם משפחה קבוע כי אם הם נקראים "מאב לבן או "די פאדרי אה איז'ו" כלומר שכינוי הבן הוא השם הפרטי של האב וכן הלאה למשל: בנו הבכור של ר' חיים בן שבתאי (המהרח"ש) נקרא שבתי חיים. ודון מינה ואוקי באתרין
- ^ 2.0 2.1 עבודת משא, הקדמת המחבר
- ^ פרומקין, חלק ג' עמוד 192
- ^ רבי חיים פאלאג'י, ארצות החיים, דרוש א' להספד (בסוף הספר)
- ^ אברהם במחזה,דרוש י' להספד
- ^ פריימאן, מצבות רבני וחכמי אזמיר, עמוד 149
34256603יהושע אברהם יהודה