רבי יהוסף הנגיד

רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד

שער אלווירה בגרנדה (המאה ה-11), הכניסה הראשית לגרנדה בתקופת הטאיפה. בסביבתו נקבר יהוסף לצד אביו
שער אלווירה בגרנדה (המאה ה-11), הכניסה הראשית לגרנדה בתקופת הטאיפה. בסביבתו נקבר יהוסף לצד אביו
לידה	15 בספטמבר 1035 ד'תשצ"ו גרנדה, אל-אנדלוס
פטירה	1066 (בגיל 30 בערך) ט' בטבת ד'תתכ"ז גרנדה, אל-אנדלוס
מקום פעילות	גרנדה שבספרד
תחומי עיסוק	לימוד תורה, פיוטים ושירה
השתייכות	רבני ספרד, ראשונים
רבותיו	אביו, רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד חמיו, רבי ניסים בר יעקב מקירואן
בני דורו	רבי משה אבן עזרא, רבי יצחק אבן גיאת
תפקידים נוספים
וזיר הגדול בנסיכות גרנדה

רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד (בערבית: اأو حسين بن ٱلنغريلة, תעתיק: אבו חֻסֵין אבן נגרילה; 15 בספטמבר 1035–1066) היה רב ווזיר יהודי בטאיפה של גרנדה שבספרד, ומראשוני הראשונים לאחר דור המעבר מהגאונים. בנו של רבי שמואל הנגיד וחתנו של רבי רב ניסים גאון.

ביוגרפיה

יהוסף הנגיד נולד לרבי שמואל הנגיד, בעיר גרנדה שבאל-אנדלוס. בהיותו בן תשע הוא ליווה את אביו לקרב אך במהרה התגעגע לעיר מולדתו גרנדה, וחיבר שיר על כך. את מרב השכלתו הוא קיבל מאביו שמואל הנגיד. רבי יוסף חסדאי בשירו על אביו מתאר אותו כשהיה בגיל 12: "גור אריה וילד שעשועים / וצפנת פענח כל סתומה... צעיר שנים משעשע במשנה / ועלם רך מבאר תעלומה."

בימי בחרותו חלה רבי יהוסף, ולאחר שהחלים נישא לביתו של רבי נסים מקירואן, לפי הראב"ד הראשון אשתו הייתה בעלת תורה ויראת שמיים אך לא מצאה חן בעיניו מפני שהייתה ננסת. ייתכן שלמד אצל רבי נסים גאון חמיו בביקורו בגרנדה.

עם מותו של אביו, רבי יהוסף החליף אותו כנגיד וראש הקהילה היהודית של גרנדה כ-9 שנים עד לשנת ד'תתכ"ד. במות אביו מינה אותו מלך גרנדה ליורש משרתו - הווזיר הראשי של הממלכה, והוא אז בן 21 שנה. רבי יהוסף הצליח בתפקידיו בגביית מיסים, בהפעלת מינהל תקין ובניהול מדיניות החוץ. כאביו שימש כשר צבא והצליח במספר קרבות.

לצד פועלו המדיני לא זנח את העיסוק בתורה, השמיע שיעורים וחיבר שירים. תמך כלכלית ברבי יצחק אבן גיאת וברבי יצחק אלבאליה. רבי עלי בן עמרם משבח אותו ומתאר אותו בכינויים מפליגים.

יהוסף ניסה לתמוך בבנו של באדיס – בולוקין אך הלה שנא אותו, לכשימים כשהורעל למוות תלו ההמון את הרצח ביהוסף. יוסף ניסה לתמוך באחיו של בולוקין – מאכסן, אך יורש העצר האמין לשמועות על היותו הרוצח, לפי עבדאללה אבן בולוגין יהוסף העליל עלילה על אמו של מאכסן והיא הוצאה להורג ובנה מגורש מגרנדה, הוא כותב שיהוסף הוציא להורג את דודו אבו אלרביע אבן־אלמטוּני שתמך בנסיך.

מותו

ערך מורחב – פרעות גרנדה

הראב"ד הראשון מספר שיהוסף כל חייו גדל בפינוק ולא ידע צער מה שגרם לו להיות "גאה עד להשחית". זה והעובדה שהוא העסיק יהודים עשירים כסוכני המלך קומם את האוכלוסייה הערבית נגד שלטון הווזירים היהודים. חכם דת בשם אבו אסחאק כתב שיר נגד באדיס בו מודגשת השנאה ליהוסף, בשיר הוא קורא למאמינים להרוג את יהוסף.

לפי עבדאללה אבן בולוקין בתקופה זו יהוסף שם לב שיחסו של באדיס הזקן מתקרר כלפיו ואין לו כח בקרב יורש העצר, בשל כך הוא החליט לבגוד בבאדיס ולמכור את גרנדה לאלמריה.

במשך תקופה הוא העביר מבצרים לשליטת אלמריה ולקראת השלמת הכיבוש הוא ארגן משתה יין (ב-30 בדצמבר 1066, ט' בטבת ד'תתכ"ז) לבכירים גרנדיים והציע להם קרקעות תמורת השתתפות בבגידה, האירוע השתבש כשאחד השרים בעודו שיכור יצא מהמקום והכריז שיהוסף חיסל את באדיס, ההמון המוסת החל בטבח דמים ביהודי העיר, יהוסף ניסה להשחיר את פניו לבל יכירוהו, אולם המוסלמים מצאו אותו, הוציאוהו ממחבואו והרגוהו. הם סחבו את גופתו דרך חוצות העיר וצלבוהו על שער העיר. בהמשך הפרעות נהרגו מאות יהודים, שרידי גופתו נקברו ליד אביו בשער אלווירה .

מקור לתולדות חייו הוא ספר היסטוריה מאת עבדאללה בן בולוגין שונאו של יהוסף, חיים שירמן קיבל חלק מדבריו.

לאחר מותו

משורר מוסלמי מהתקופה שחיבר שיר אנטי-יהודי, כתב בין השאר ש"הקוף הראשי שלהם (יהוסף) עשה את ביתו משיש והוביל אליו את מיטב מימי המעיינות". על בסיס שורה זאת ומקורות ספרותיים נוספים, יש היסטוריונים של האמנות ששיערו שאחד המבנים המרכזיים במתחם המפואר אלהמברה שימש כביתו של יהוסף. לפי זיכרונות עבדאללה בן בולוקין מדובר במבצר שנבנה על ידי יהוסף בסוף חייו כדי להימלט מרודפיו.

שרד ממנו שיר שכתב בגיל תשע וחצי ביחד עם אביו, הקדמתו לדיוואן של אביו בן תהילים ומכתב מחורז לחמיו ר' נסים בר יעקב.

הראב"ד הראשון כתב שצום תשעה בטבת, שלא נאמר מה טעמו, נקבע מראש ברוח הקודש על הפרעות בגרנדה. שולמית אליצור ביארה שהיהודים בני התקופה התפעלו מצירוף המקרים ועל כן כתבן כן.

רבי משה אבן עזרא כותב על מותו: 'מיתתו לא הייתה אבדה פשוטה של איש אחד, אלא בנין העם כלו נחרב אז ... הוא ואביו נתנו לוית חן לאומתנו והביאו לנו הצלחה מרובה במשך שלושים וחמש שנה בערך. אולם אותן השנים חלפו ואפסו בני הדור ההוא - והכול נראה לנו כחלום יעוף!... גם רבי יצחק אבן גיאת כתב שתי קינות על רבי יהוסף.

משפחתו

רב גדליה אבן יחיא בספרו "שלשלת הקבלה" שאמינותו נתונה בספק, מספר שבנו של יהוסף רבי אברהם הוכרח להמיר דתו על ידי מלך ספרד - עקב סירובו, נתלה למוות.

לאחר פטירת רבי יהוסף, אשתו יחד עם בנו - רבי עזריה הצליחו להיחלץ ולברוח אל רבי יצחק אבן גיאת שרבי יהוסף ואביו רבי שמואל, כיבדוהו. רבי יצחק תכנן למנות את רבי עזריה לראש הקהל בלוסנה, אך הוא בעודו נער צעיר, כך גם אמו.

לקריאה נוספת

• חיים שירמן, יהוסף הנגיד – טראגדיה של מדינאי יהודי, מוסד ביאליק 1982.
• אברהם מאיר הברמן, יְהוֹסֵף בַּר שְׁמוּאַל הַנָּגִיד - פָּרָשַת חַיָיו וּשְרִידַי שִׁירָתוֹ, אוצר יהודי ספרד ד, ירושלים תשכ"א, עמ' 44–58

קישורים חיצוניים

• יהוסף הנגיד, דף שער בספרייה הלאומית
• רבי יהוסף הנגיד, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהוסף הנגיד41814919Q3185897