לדלג לתוכן

רבי יהודה אבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי יהודה הבר)
רבי יהודה אבר
יהודה עבער
לידה אפריל 1901
כ"ג בניסן ה'תרס"א
קרסנולוקי, בלארוס, האימפריה הרוסית
נרצח נובמבר 1941 (בגיל 40)
י' בכסלו ה'תש"ב
ריגה

הרב יהודה אֶבֶּר (ביידיש: עבער) (כ"ג בניסן ה'תרס"א, אפריל 1901 - י' בכסלו ה'תש"ב, נובמבר 1941) היה ראש המתיבתא הראשי בישיבת "תומכי תמימים" בנוול שברוסיה הלבנה. לאחר מכן היה ראש ישיבת חב"ד בוורשה ובאוטבוצק הסמוכה. נספה בשואה.

קורות חייו

נולד לר' אברהם יעקב ה"מלמד" בעיירה קרסנולוקי שבפלך מינסק, למשפחה של חסידי חב"ד.

בשנת תרע"א, בהיותו בן עשר, התקבל ללמוד ב"חדר" בלובביץ' אצל הרב יחיאל קמיסר והרב יהודה ארש, ובקיץ של שנת תרע"ד התקבל ללמוד אצל הרב שמואל ניסנוביץ[1] בעיירה שצ'דרין ואצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההיגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו. בקיץ תרע"ו התקבל ב"זאל" הגדול שבישיבת תומכי תמימים בלובביץ'[2].

בתרע"ח עברה הישיבה יחד עם רבי שלום דובער שניאורסון לרוסטוב, לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי בתרפ"א שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נוול וויטבסק.

בכסלו תרפ"ו נישא לפריידא, בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון[3] רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה רב בפריז. בשנים תרע"ח־תר"צ שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פולטבה, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים בספר התניא לפני התלמידים.

שיעוריו של הרב אבר נודעו בעמקותם הגדולה. דרך לימודו היה ללמוד את הפשט ברש"י בצורה שכל שאלות התוספות תורצו. מסופר שבאחד משיעוריו של הרב אבר, נכנסו למקום שני שוטרים קומוניסטים ואקדחים בידיהם. כאשר שם לב לכך, הפסיק מיד את השיעור, השוטרים פקדו עליו להמשיך להרצות בפני התלמידים, אך הוא אמר שאיננו לומד עם התלמידים, רק שהם שאלוהו והוא השיב להם, אולם השוטרים לא האמינו לתירוציו והובילו את כולם למעצר. הבחורים שוחררו תוך זמן קצר, ואילו הרב נענש ואולץ לנקות את רחובות העיר. למרות עבודתו המייגעת בשעות היום, מסר לבחורים שיעורים בשעות הלילה.[דרוש מקור] היה שיעור שהרבי מליובאוויטש, (שאשתו של הרב אבר, הייתה קרובת משפחתו) נכח בו מתחילתו עד סופו ומסר עליו דיווח מלא לחמיו האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון[4]. האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון כתב לחתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון, בניסן תר"ץ: "בטח דיברת עם ידידנו הרב יהודה שי' עבער בדברי תורה, ובבקשה לכתוב לי דעתך אודותו". רבי מנחם מנדל שניאורסון, השיב לחותנו במכתב, בו כותב, בין היתר על הרב אבר: "... דבר טוב ניכר בו גם בהשקפה ראשונה, שדרכו בלימוד הוא על אתר גופא – אויף אַן אָרט [=על המקום] – בלא 'ורמינהו' וראיות ממרחק, כי אם בסברא במקומו. ועוד אחת, שלא הכרתי בו, במשך עת דברנו, מציאות הגאות והרגשת עצמו. והרי הב' [=חוסר גאווה וישות] אי -מצוי [=אינו מצוי] במאד מאד"[5].

בשנת תר"ץ עלה בידו לצאת ולהימלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מרוסיה לריגה, שם היה אז רבי יוסף יצחק, ואחר כך עבר לוורשה. בשנת תרצ"א מונה על ידי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון להיות ר"מ ראשי בישיבות תומכי תמימים בווילנה. בשנת תרצ"ב התמנה לר"מ ראשי בישיבות תומכי תמימים בוורשה, שהייתה לאחת הישיבות החשובות והגדולות בפולין. בקיץ באותה שנה, כשהחמיר מצבם הכלכלי של סניפי ישיבת תומכי תמימים בפולין (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות, ולמצוא להן מקורות ההכנסה, שבימים ההם הייתה מצומצמת.

בשנת תרצ"ה כאשר התחיל להופיע קובץ "התמים" מונה לעורך המדור "שערי תורה", והיה עליו לסדר ולבקר את המאמרים התורניים ששלחו הלמדנים ותלמידי הישיבה, ובנוסף הדפיס שם מחידושיו.

היה ידוע כבעל חוש מיוחד בנגינה, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו ניגונים חדשים, בשנת תרצ"ח החל על פי הוראה של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגינה, בשיעורי הנגינה שנתן הקפיד שבנוסף לדיוק בנגינה ידעו התלמידים גם את הסיפור העומד מאחורי הניגון.

בחורף של שנת ת"ש, נמלט בעזרת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, יחד עם זוגתו בנו ובתו מהנאצים, והגיע לריגה במטרה להמשיך לארצות הברית אך לא קיבל רישיונות הגירה. בי' בכסלו ה'תש"ב (1941) עשו הנאצים אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצח גם הרב יחזקאל פייגין.

ספריו

שערי יהודה - חלק א - מחידושיו על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין, קה"ת, תשי"ט. חלק ב - חידושים על מסכתות פסחים, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא והערות על כמה עניינים במסכתות כתובות וקידושין. קה"ת, תשכ"ח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שנודע בשם ר׳ שמואל באריסאווער.
  2. ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהייה גם כן בליובאוויטש.
  3. נכד האדמו"ר צמח צדק, ואחיו של הרב ברוך שניאור שניאורסון, סבו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש.
  4. עיתון כפר חב"ד[דרוש מקור: איזה גיליון].
  5. אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט"ו, עמ' פו. שם, עמ' פז.
  6. פריט Q29348543 בוויקינתונים
  7. בנו הבכור של הצמח צדק, וענף זה מתמקד בצאצאיו
  8. יש דעות שהוא היה צאצא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | קישור לפריט בויקינתונים | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון מנוחין
  9. פריט Q83736572 בוויקינתונים
  10. פריט Q93431272 בוויקינתונים
  11. פריט Q83736519 בוויקינתונים
  12. לעץ משפחת אשתו

יהודה אבר41381158Q6261585