רבי טוביה לוינשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב
טוביה לוינשטיין
לידה 26 בנובמבר 1863
ט"ו בכסלו ה'תרכ"ד
פטירה 18 באוקטובר 1952 (בגיל 88)
כ"ט בתשרי ה'תשי"ג
עיסוק רבה של קופנהגן ורב קהילת "עדת ישרון" בציריך
מעסיק אגודת ישראל
רבותיו רבי צבי הירש רבינוביץ, רבי עזריאל הילדסהיימר, רבי דוד צבי הופמן, רבי יוסף צבי דינר
בת זוג פלורה

הרב טוביה לוינשטיין (או: לוונשטיין; ט"ו בכסלו ה'תרכ"ד, 1863כ"ט בתשרי ה'תשי"ג, 1952) היה רבה של קופנהגן ורב קהילת "עדת ישרון" בציריך וממנהלי אגודת ישראל בשווייץ.

ביוגרפיה

נולד בט"ו בכסלו ה'תרכ"ד בפרמריבו (גיניאה) לרב משה יהודה לוינשטיין שכיהן כרב במקום. אביו נפטר בעודו צעיר, ואחרי פטירתו עבר הבן טוביה להולנד. למד בבית המדרש לרבנים באמסטרדם, בכולל בקובנה אצל רבי צבי הירש רבינוביץ, ובבית המדרש לרבנים בברלין. נסמך להוראה בידי רבי עזריאל הילדסהיימר ורבי דוד צבי הופמן. נסמך גם בידי רבי יוסף צבי דינר. למד גם באוניברסיטה בברלין והשלים לימודי דוקטור לפילוסופיה. נשא את פלורה.

מונה כרב בליוורדן ואחר תקופה קצרה לרבה של האג. בשנת ה'תרס"ג מונה לרבה של קופנהגן שבדנמרק, במקומו של הרב דוד יעקב סימונסן. כרב לחם נגד התבוללות ונגד התנועה הרפורמית, בעקבות כך בשנת ה'תר"ע פוטר.[1] משם עבר לשוויץ והקים קהילה בביתו עד שבשנת ה'תרע"ב מונה לרבה של הקהילה הנפרדת עדת ישורון בציריך. גם שם לחם ברפורמים, לחם נגד השינוים בלוח השנה ועל קדושתה של השבת.[2] במהלך המאבק על קדושתה של השבת הוקם ועד והרב טוביה מונה למזכיר הועד.[3]. לחם גם על השחיטה היהודית יחד עם רבי חיים עוזר גרודזינסקי.[4]

לאחר מלחמת העולם הראשונה היה מהרבנים שישבו בראש ועידת ציריך (שהיתה המשך לועידת קטוביץ (1912)) שבה הודיעו על חידוש פעולתה של אגודת ישראל על מוסדותיה. כן השתתף בכנסייה הגדולה השניה של אגודת ישראל.[5] לאחר השואה שימש תקופה כרב בהאג ועבד למען שיקום הקהילה.[6]

נפטר בכ"ט בתשרי ה'תשי"ג.

חיבוריו

בניו

לקריאה נוספת

  • וכארי יתנשא - פרקי חייו של הרב טוביה לעווענשטיין, מנהל קהל עדת ישורון ק"ק ציריך בשוויץ. ב' כרכים, ירושלים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אהרן סורסקי, תולדות החינוך התורתי, עמ' קכז.
  2. יתד נאמן, מוסף שבת קודש, ערב פסח תשמ"ח, 26.
  3. המבשר תורני, 94.
  4. מוסף שבת קודש, יתד נאמן, תשס"ג, 9.
  5. משה עקיבא דרוק, הכנסיה הגדולה, עמ' 24 ואילך. עמ' 51.
  6. קמנו ונתעודד, עמוד 76.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

טוביה לוינשטיין41165842Q12339485