רבי חיים יצחק מוסאפיא
 | |
| לידה |
25 בינואר 1760 ו' בשבט ה'תק"ך ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 1837 (בגיל 77) ד' בסיוון ה'תקצ"ז אישפלטרו |
| מקום פעילות | איספאלטרו, סרביה |
| רבותיו | רבי דוד פארדו |
| תלמידיו | רבי משה דאנון |
| בני דורו | החיד"א |
| חיבוריו | חיים וחסד |
רבי חיים יצחק מוסאפיא (ו' בשבט ה'תק"ך (25 בינואר 1768); ירושלים - ד' בסיוון ה'תקצ"ז (7 ביוני 1837); אישפלטרו) היה רב הערים אישפלטרו ושאראי, פוסק ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
נולד בו' בשבט ה'תק"ך בירושלים. לאביו היו נכסים בחו"ל (שאראי, בוסניה והרצגובינה) מהם התפרנס. בשנת ה'תקל"ג, בעקבות משבר כלכלי נאלץ לנסוע לשאראי, אך בהגיעו לעיר הנמל עכו חלה ונפטר. חיים (בן 13) עבר יחד עם אמו לטבריה, כדי להעזר בקרובי משפחה, אך התברר שכולם עזבו את העיר בעקבות הרעב. אמו חלתה משברון לב ונפטרה, והוא אומץ על ידי אחד התושבים. לאחר מספר שנים נפטר המאמץ[1].
רבי חיים שנותר לבדו נאלץ לנדוד לשאראי כדי לתבוע את נכסי אביו. בדרכו עבר בעיר קפדוקיה, שם התעכב כשנתיים בהן למד ושימש אצל הרב מאיר מרגי שכיהן כאב"ד ור"מ. לאחר מכן הפליג לשאראי. בהעדר שטרות המוכיחים את בעלותו, נאלץ לפנות לרב העיר רבי דוד פארדו שהוציא פסק דין המאשר את בעלותו על הנכסים. חלק מהכסף נשלח לירושלים לצורך נישואי אחותו. והוא עצמו נותר ללמוד בישיבתו של הרב פארדו.
התחתן בשנת ה'תקמ"ד. בחודש אלול ה'תקנ"ו נענה לבקשת רבי אברהם יונה ופרנסי אישפלטרו לכהן כרב בעירם. לאחר מספר שנים נפטרה אשתו בעקבות מחלה קשה. הוא התחתן בשנית[2].
בשנת ה'תקע"ג עזב את אישפלטרו לטובת בניית בית מדרש בשאראי במימונו של הגביר אליהו חיון, אך בדרכו לשם נפטר הגביר ובית המדרש לא נבנה. למרות זאת, נשאר בעיר שאראי ומונה שם לרב. לאחר מכן עבר לטדיאיסטי, שם פגש רבים מתושבי אישפלטרו שברחו מן העיר בעקבות מגיפה שפרצה בכפר הסמוך, והם חזרו ומינוהו לרב. בשנת ה'תקע"ו שבו תושבי אישפלטרו לעירם, והרב שב עמם לכס הרבנות.
בין תלמידיו נמנה רבי משה דאנון, שכיהן החל משנת ה'תקע"ה כרב העיר שאראי.
נפטר בד' בסיוון ה'תקצ"ז בגיל 77[3].
בניו
- רבי אברהם חי מוסאפיא, ממלא מקום אביו ברבנות אישפלטרו, וראש ישיבת שבת אחי"ם בירושלים. הדפיס את ספר אביו 'חיים וחסד', וחיבר ספר 'תהילה לדויד'[4]
- רבי יהושע שלומיאל עובדיה ידידיה מוסאפיא. מחבר הספרים 'לב יאושע'[5] ו'שער יהושע', פירוש על י"ג מידות.
ספריו
עם סיום כתיבת ספרו 'חיים וחסד' קיבל הסכמות מרבני העיר, אך בעקבות קשיי מימון, הדפסת הספרים נדחתה. כשבע שנים לאחר פטירתו, בשנת ה'תר"ד, הדפיס בנו רבי אברהם את חלקו הראשון של הספר בליוורנו. חלקו השני הודפס בשנת ה'תשמ"ז מכתב יד יחיד בעולם שהיה ברשותו של הרב יצחק נסים[6].
- חיים וחסד, ב' חלקים[7][8].
- קונטרס חידושי דינים לרבני ירושלים הקדמונים - מובא בסוף ספר חיים וחסד.
- הלכות ברכות לריטב"א - מובא בסוף הספר חיים וחסד.
- דרך חיים - דרושים ותוכחות מוסר ב' חלקים.
- משכיל לאיתן - על רש"י והרא"ם על התורה.
הערות שוליים
- ↑ חיים מוסאפיא, חיים וחסד חלק א, עמ' הקדמה.
- ↑ חיים וחסד, עמ' הקדמה.
- ↑ תולדות הרב.
- ↑ ספר תהילה לדויד.
- ↑ ספר לב יאושע.
- ↑ הקדמה לחלק ב.
- ↑ חיים וחסד חלק א.
- ↑ חיים וחסד חלק ב.