רבי דוב בער צאמבער

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב דב בער צאמבער (צוֹמְבֶּר; בגרמנית: Bernhard Zomber; תקפ"א-תרמ"ד 18211884) היה רב חוקר ודיין בעיר ברלין.

ביוגרפיה

נולד בלאסק בשנת תקפ"א (1821), למד מפי רבי יעקב שמחה רפיש ורבי יעקב אטלינגר. למד בחברותא עם הרב מיכאל זקש[1].

בשנת תרל"א (1871) מונה למורה ראשי ללימודי התלמוד בבית המדרש לרבנים בברלין[2] [אולם בפועל בית המדרש לא נפתח עד שנת תרל"ד (1874)[3]].

כתביו

בשנת תרכ"ט - תר"כ הוציא לאור לראשונה [יחד עם אפרים הערץ] את ספר שיטה מקובצת על מסכת נדרים, הקדמתו והגהותיו לספר זה נדפסו גם במהדורות הבאות של הספר.

בשנת תרכ"ד (1864) הוציא לאור מכת"י הלכות פסחים לרבי יצחק אבן גיאת, עם ביאור דבר הלכה.

בשנת תר"ל (1870) הדפיס קונטרס בשם "מורה דרך" להוכיח את ייחוסו של פירוש רש"י על מסכת מועד קטן. הרב נתן נטע רבינוביץ השיב על דבריו בקונטרס "מורה המורה".

כתבים נוספים ממנו נדפסו בכתבי העת של אותה תקופה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ מזכירו בהקדמה לחיבור דבר הלכה על הלכות פסחים לר"י גיאת
  2. ^ ספר עיר לסק וחכמיה עמוד עו
  3. ^ ראה משה אביגדור שולוואס, בית המדרש לרבנים בברלין - חלק א', באתר "דעת"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26854697דוב בער צאמבער