רבי ברוך טולידנו (הראשון)

רבי ברוך טולידנו

לידה	תמ"ה לערך מקנס, מרוקו
פטירה	י' בטבת תע"ב ירושלים, ארץ ישראל
רבותיו	דודו רבי חביב טולידנו (הראשון)
בני דורו	רבי יעקב אבן צור, אחיו רבי חיים טולידנו (מהרח"ט), אחיו רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט)
אב	רבי משה טולידנו

רבי ברוך טולידנו (תמ"ה לערך - י' בטבת תע"ב) היה משורר מחכמי מקנס שבמרוקו, מחבר הקינה לתשעה באב ברוב יגוני.

ביוגרפיה

נולד בסביבות שנת תמ"ה במקנס שבמרוקו כבן בכור לרבי משה טולידנו, בנו של רבי ברוך טולידנו, ונכדו של רבי חיים טולידנו (הראשון). אמו היתה בתו הצעירה של רבי חיים טולידנו (השני).

על גילוי אליהו שהיה לזקנו אודותיו, מספר רבי חביב טולידנו: ”ובימי הרב מהרח"ט, היה קורא לילה אחד עם אליהו ז"ל במקום ההתבודדות שלו, והיו לו שתי בנות, והקטנה שמעה קול אליהו ז"ל, ארבעה פעמים שהיה משיב לאביה ז"ל, והגדולה שמעה קול אחד, ואמר לו אליהו זכור לטוב להרב הנזכר, הגדולה יצא ממנה אור גדול, והקטנה יצאו ממנה ארבעה רבנים, ונשאת הגדולה לכה"ר אברהם בירדוגו, והקטנה לכה"ר משה טולידאנו עפ"י אליהו ז"ל, שאעפ"י שלא היו חכמים גדולים היה בהם יראת שמים. וכן היה, והגדולה יצא ממנה הרה"ג רבי משה בירדוגו זצ"ל, והשניה הרבנים הגאונים רבי ברוך רבי חיים רבי יעקב ורבי אהרן זלה"ה”.

למד בישיבה במקנס, אצל דודו רבי חביב טולידנו (הראשון), שם עלה במעלות החכמה והיראה.

על אף גילו הצעיר, היה מחכמי מקנס, והיה מפורסם בגאונותו, וכן עסק בחכמת הנסתר, וזכה להערכה והערצה רבה

רבי יעקב אבן צור שהכירו מקרוב כותב אודותיו:

ברוך פרי בטנך גבר באחיו ויחכם מכל האדם בחכמה ובתבונה ובדעת, מאוד מאוד היה שפל רוח עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה וחושב עצמו כתולעת, בתורת ה' ויראתו ואהבתו ותומה וענוה שש ומתפאר ונפשו משתעשעת, לשמוע ולהאזין ולהקשיב שמיעה זו קבלה לדברי חז"ל ומוסריהם כי נעמו שעבד שני ראשי אבריו עין רואה ואוזן שומעת, לא הניח כמותו בכל המערב בעל עיון וסברה זכה ונכונה בכל אשר יפנה ישכיל וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום מכוון אל האמת ולא יחטיא ודעתו אל השערה קולעת, סיני ועוקר הרים כלהו איתנהו ביה, שונה הלכות, שמורות וערוכות, וקשתותיו דרוכות, להרעיש ממלכות, בנפש טהורה כמעין המתגבר מקור חכמה נובעת, כי שם נגלו אליו שערי אורה זו תורה מושלמת בחלקיה פשטים רמזים ודרושים גנוזים, ודינים חרוזים, וסודות ורזים, גל של אגוזים, מבצר מעוזים, כולהו יחד הובאו ובדעת חדריו מלאו והכל לפניו כשולחן ערוך ומטה מוצעת, ולחשוב מחשבות לעשות רצון קונו נפשו מאוד יודעת.

ברוב יגוני
ברוב יגוני ארים מספד מר, ואגדילה נהי וקינה. כל יום בדמעה לבי חמרמר, על שוד עירי העדינה. כמה אתאונן ואמרר, עת אזכור הרג מבחר עדה. חכמים עשר השמיד הצורר, עליהם משל וגם רדה.

היה גם משורר, וחיבר קינה לתשעה באב על עשרת הרוגי מלכות בשם ברוב יגוני אשר נוהגים לאומרה ביום תשעה באב בכל קהילות יהדות מרוקו.

רבי ברוך נסע יחד עם בני ביתו ועלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. זמן קצר לאחר בואו לירושלים נפל למשכב, ושם נפטר במוצאי שבת ליל עשרה בטבת תע"ב, ונקבר במערת רבי יהודה החסיד שבבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

השד"ר רבי משה ישראל הריץ מכתב לרבי יעקב אבן צור כדי להודיע על פטירתו. הספדים רבים נישאו אודותיו בתוניס, אלג'יר, פאס ומקנס.

בעת פטירתו ציווה לבניו שלא יעברו דירה מירושלים בשום אופן שבעולם, והם לא עשו כן ועברו דירה משם בעקבות איזו צרה שהיתה בירושלים, ונפטרו תכף ומיד ביציאתם מירושלים.

אחיו היו: רבי חיים טולידנו (מהרח"ט), רבי יעקב טולידנו (מהרי"ט) ורבי אהרן טולידנו.

ראו גם

• משפחת טולידנו