רבי אריה ליב זיבוב
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ 2, 3, 4, 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||||||
הרב אריה לייב זיבוב (בכתיב יידי: זיוואוו, נקרא גם ר' ליב סמילוואצער[1] ורבי אריה ליב האמלער[2], ה'תקע"א - כ"ט באייר ה'תרמ"ז) מחסידי האדמו"ר הצמח צדק ומרבני חסידות חב"ד, כיהן כרב בהומל ודווינסק.
ביוגרפיה
נולד לרבי אליעזר זיבוב שכיהן כדיין בקהילת מאזיר, בצעירותו התקרב לצמח צדק ובגיל 18 נסמך להוראה על ידו.
במשך מספר שנים שלחו הצמח צדק לשמש כשד"ר לטובת פעילות ציבורית. לאחר פטירת הצמח צדק התקרב לבנו המהרי"ן מניעז'ין, ולרבי הלל מפאריץ'.
לאחר חתונתו, בגיל 17, התמנה לדיין בבית דינו של רבי ברוך מרדכי אטינגר בבברויסק.
בסביבות שנת ה'תקפ"ח התמנה לרבה של סמילוביץ' בהמשך מונה לדיין ומו"ץ בבית דינו של רבי יצחק אייזיק אפשטיין בהומיל, ולאחר פטירתו בשנת ה'תרי"ז התמנה במקומו לכהן כרב העיר.
בשנת ה'תרכ"ה עבר לכהן כרב הקהילה החסידית בדווינסק, שם כיהן עד לפטירתו. במקביל אליו כיהנו הרבנים הליטאיים רבי אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב, ורבי ראובן דננבורג.
התכתב והשיב רבות בענייני הלכה עם רבני דורו[3] בפרט בדיני כתיבת גיטין[4], ואף הנצי"ב נסמך על דעתו בהיתר עגונה[5]. נודע כמסכים ומסמיך בגלילותיו, והיה מראשוני אוסרי תבלינים ודגים מלוחים בפסח[6].
רוב כתביו אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה[דרוש מקור], ורק מעט מתשובותיו נשמרו בתכריך כתב יד בשם שו"ת 'זיו אריה' ועדיין לא יצאו לאור.
משפחתו
- בנו, הרב חיים שמעון דב זיבוב רבה של הארקי, מחבר הספר 'שבעים תמרים' (על צוואת רבי יהודה החסיד).
לקריאה נוספת
- יהושע מונדשיין, הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קעה-קצה
- מנחם מענדל קסטל, פרקים נוספים במסכת חייו של הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קצו-רכ
קישורים חיצוניים
- זלמן דובינסקי, חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי? - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונת בנו רבי שניאור זלמן אהרן, י"א אייר ה'תשע"ד (11.05.2014)
הערות שוליים
