רבי אלעזר שפירא
 | |||||
| אוהל של רבי אלעזר שפירא בלנצהוט, האוהל הימני | |||||
| לידה |
ה'תקס"ח סטריזוב, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"ב באלול ה'תרכ"ה (בגיל 57 בערך) וינה, אוסטריה | ||||
| מקום קבורה | לנצוט, פולין | ||||
| מקום פעילות | סטז'יז'וב, ריבוטיטש, לנצוט | ||||
| רבותיו | אביו רבי צבי אלימלך שפירא, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב | ||||
| חיבוריו | "יודעי בינה" | ||||
| |||||
רבי אלעזר שפירא (ה'תקס"ח) - י"ב באלול ה'תרכ"ה) היה הרב והאדמו"ר מלנצהוט, בנו של מייסד חסידות דינוב, רבי צבי אלימלך שפירא.
ביוגרפיה
רבי אלעזר נולד בסטריזוב שבפולין לרבי צבי אלימלך שפירא (הבני יששכר) ולחנה מינדל, בתו של רבי שמואל מטשיטש. היה תלמידם של אביו ושל רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב.
התחתן בריבאטיטש בחודש ניסן שנת תקפ"א עם טויבא חוה בתו של רבי יהושע העשל הלעס מדוקלא, בשנת ה'תקפ"ט מונה לרבה של ריבוטיטש עד שנת ה'תקצ"ח אז נתמנה לרבה של סטריזוב.
עם פטירת אביו בי"ח בטבת תר"א, החל לנהוג באדמו"רות ובשנת ה'תרי"ז מונה לכהן כרבה של לנצהוט שבפולין שם ייסד מחדש את חצרו. בתקופה זו חיבר את ספרו "יודעי בינה".
רבי אלעזר נפטר בווינה לאחר מחלה קשה שבה לקה כשלושה חודשים לפני פטירתו, בי"ב באלול תרכ"ה ברחוב סאלצגריס 37 אשר בהאינרה שטאדט[1], ואת מקומו באדמו"רות מילא בנו השלישי רבי שמחה שפירא.
צאצאיו:
- רבי שלמה שפירא, (נפטר ה'תרנ"ג), האדמו"ר הראשון ממונקאטש
- רבי מנחם מענדל פנחס שפירא (נפטר ה'תרע"ב), רב בלנצהוט.
- רבי שמחה שפירא (נפטר בי' בתשרי ה'תרע"ג), האדמו"ר השני מלנצהוט.
- רבי צבי אלימלך שפירא (נפטר ה'תרס"ד) אב"ד ואדמו"ר מבערטש.
- רבי מרדכי שפירא, ממלא מקום אביו,
- רבי ישראל חיים שפירא, חתנו של רבי משה יהודה לייב שפירא, וממלא מקום אביו וסבו בבערטש.
- רבי יוסף שפירא - חתנו של דודו רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא מדינוב, וממלא מקומו.
- רבי מרדכי שפירא, ממלא מקום אביו,
- רחל שפירא, אשת רבי מאיר לנגזם.
- אדל רבקה שפירא, אשת רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא מדינוב.
לקריאה נוספת
- ישעיה יצחק פרנקל, "פרקי תולדות", בתוך: תקנות תמכין דאורייתא, עמ' שכ"ו-שמ"ב, ירושלים תשפ"ב.
הערות שוליים
- ^ מאמר הכנה דרבה, אות קנ״ב., בית שלמה
32615566אלעזר שפירא