רבי אליהו יהושע עובדיה
 | |
| רבי אליהו יהושע עובדיה עם תלמידיו | |
| לידה | תקמ"ח |
|---|---|
| פטירה | י"ח בטבת תרנ"ה |
| מקום מגורים | בגדאד |
| תקופת פעילות | 1821–1894 (כ־73 שנים) |
| חתימה |
 |
רבי אליהו יהושע עובדיה (תקמ"ח - י"ח בטבת תרנ"ה, 14 בינואר 1894) היה מגדולי רבני יהדות בגדאד.
ביוגרפיה
נולד בתקמ"ח לרבי יהושע בן עובדיה.[1] למד אצל רבי משה חיים מבגדאד.
לאחר פטירת רבי ראובן נאווי בתקפ"א התחיל כהן כדיין בבית דינו של ר' יעקב פתחי שרים. בתקצ"ה מונה לאב"ד, מבין הדיינים בבית דינו היו רבי יעקב בר יוסף הרופא ועוד.
בתר"ב התפטר ממשרתו ואת מקומו מילא ר' עובדיה הלוי, בתר"ז חזר למשרת דיין אך האב"ד היה כבר רבי יעקב בר יוסף הרופא. בשנת תר"ט מונה על ידי רבי רפאל קצין שוב לאב"ד.
מתלמידיו היו רבי עבדאללה חנין, הגביר מנחם דניאל ועוד.
עמד בקשרי ידידות עם ה"נקיב" איש הדת המוסלמי הבכיר בבגדאד, אגדה עממית גורסת שחל איסור עישון כללי בימי הרמדאן בבגדאד עד שרבי אליהו יהושע עובדיה הסביר לנקיב שהדבר לא סביר והאיסור בוטל.[2][3]
נפטר ביום חמישי בצהריים, י"ח בטבת תרנ"ה. נספד בארוכה על ידי רבי יוסף חיים מבגדאד. נספד גם על ידי רבי ששון ישראל, רבי שלמה תווינא ואחרים.[4] רבי יצחק מג'לד ורבי אברהם פלאג'י הדפיסו את הספדם בספריהם.[5] הפטירה התפרסמה בעיתונות התקופה.
כתביו ופסקיו
הספד שלו על הגביר אליה יוסף דוד עזרא התפרסם בעיתון פרח.[6]
תשובות הלכתיות ממנו נדפסו בספרי רבני דורו: רבי חיים פלאג'י,[7] רבי אברהם פלאג'י,[8] רבי שמ"ח גאגין,[9] רבי רחמים פרנקו,[10] רבי מנשה סתהון[11] ועוד.
לאחר פטירתו נדפס ספר מכתב ידו תחת השם "שיחת דקלים", חברת אהבת שלום תשמ"ד, בספר חידושי משניות ושו"ת.
הסכמותיו נדפסו על הספרים: קול ששון (ליוורנו תרי"ט), מדרש אליהו, (כלכתא תרמ"ח), חוטר ישי (כלכתא, תרמ"ט), מעשה נסים (במביי תרמ"ט) ועוד.
פסקיו צוטטו על ידי בני דורו והבאים אחריו, רבי עבדאללה סומך מביא פסק ממנו ומכנה אותו "הרב המובהק".[12] כך גם רבי יוסף חיים מבגדאד מצטט ממנו פסק ומכנהו "הדיין הזקן".[13] באחד מההספדים אודותיו נאמר ש"רוב הדינים והמנהגים בבגדאד על פיו יחנו ועל פיו יסעו", יעקב אוברמאייר כותב שהוא "לא יחמיר על ההמון בדברים זרים חדשים לקוחים ממנהגי המקובלים",[14] הרב יהושע משה כתב על פסקיו ש"היה דעתו נוטה להקל על הציבור".[15]
לקריאה נוספת
- משה שבת, ישיבות בגדאד, ירושלים תשע"ו, פרק ד עמ' 63-64[16]
- אהרן ששון, זיכרון לחיים – תולדות רבני בגדאד, מן הגנזים, כרך ט, מודיעין עילית תשע"ז, עמ' קץ
- אברהם בן יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, תשכ"ה, עמ' קלו-קלז
קישורים חיצוניים
- מידע על רבי אליהו יהושע עובדיה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ בן רבי יצחק גבאי מחבר ספרים רבים
- ↑ אברהם בן-יעקב, "אחד מגדולי חכמי בגדאד", הד המזרח, שנה ז, גליון 46–47, כ"ו אלול תש"י, עמ' 12
- ↑ אגדות נוספות אודותיו ראו: אברהם בן יעקב, מפי העם, הוצאת רובינשטיין ירושלים תשמ"ז, עמ' 73-73
- ↑ נדפס בהקדמה לספר שיחת דקלים
- ↑ אקים את יצחק עג. – עח:, שמו אברהם ח"ב יד:
- ↑ שנה ט, גל' 43, מוסף עלי פרח, ד ניסן תרמ"ו, עמ' 299
- ↑ לב חיים, ב כג, חקות החיים נ
- ↑ ויען אברהם, או"ח מב
- ↑ ישמח לב, סימן יט
- ↑ שערי רחמים, ח"א אה"ע סי' ג
- ↑ מטה מנשה, סימן לג, לט
- ↑ זבחי צדק, ח"ב, שו"ת, או"ח, לג
- ↑ רבי יוסף חיים מבגדאד, רב פעלים, חלק ב, אבן העזר לג
- ↑ יעקב אוברמאייר, באגדאד, המגיד, 9 בפברואר 1876
- ↑ קץ הימין בערכו
- ↑ משה שבת, ישיבות בגדאד, ירושלים תשע"ו, פרק ד עמ' 63–64, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
אליהו יהושע עובדיה42209039Q136868644