רבי אהרן טויבר
 | |
| שער ספרו "יד אהרן" דפוס ראשון (פרשבורג ה'תרכ"ט) | |
| לידה |
ה'תקל"ח לייפניק |
|---|---|
| פטירה | י"ז בחשוון ה'תרי"ז (בגיל 78 בערך) |
| מקום קבורה | סרדאהלי |
| תחומי עיסוק | רבן של יהאנע ובטורקשי |
| חיבוריו | יד אהרן |
| רבותיו |
רבי ברוך תאומים-פרנקל רבי משולם איגרא החת"ם סופר רבי יעקב לורברבוים |
| בת זוג | מרים |
| אב | רבי יחיאל |
| אם | הינדא |
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
אבן מעשה הבנים זכרון לדור אחרון!
זאת אשר צוה הגאון הקדוש שלא לכתוב יותר רק תיבות אלו הכתובים הרב רבי אהרון בן הרב מהו' יחיאל הלוי זצ"ל מק"ק ליפניק ששרת בק"ק באטארקעז מיום ער"ח אלול תקפ"א עד יום א' פרשת עקב תרט"ו לפ"ק ואח"כ נתיישב בדעתו ללכת קריה נאמנה פה ק"ק סערדאהעלי. רק בעוה"ר נפלה עטרת ראשינו והי' פה ט"ו חדשים ואח"כ נלקח ארון אלוקים מאתנו, יום ד' ז' מרחשון ונקבר ביום ה' תרי"ז לפ"ק ת'נ'צ'ב'ה'. |
| [1] |
רבי אהרן הלוי סג"ל טויבר (בערך ה'תקל"ח[2] - ז' בחשוון ה'תרי"ז) היה מתלמידי רבי משולם איגרא והחתם סופר, רבן של יהאנע שבהונגריה ושל בטורקשי שבסלובקיה.
קורות חייו
נולד בלייפניק לרבי יחיאל אב"ד אונסדורף[3] בן לשושלת רבנית ולהינדא[4]. בהיותו כבן 10 התייתם מאביו.[5]
למד בישיבתו של ה"ברוך טעם" - רבי ברוך תאומים-פרנקל במשך ארבע שנים[4]. כן היה תלמידם של רבי משולם איגרא[1], החת"ם סופר[6] ורבי יעקב לורברבוים (ה"חוות דעת")[3].
סביבות תקנ"ד נשא את מרים[7], בתקנ"ז עבר להתגורר ביהאנע (מחוז וספרם בהונגריה) ושם שימש כרב העיר[8]. בסוף שנת תקפ"א התקבל לכהן כרבה של טורקשי (Torysky) בסלובקיה, במשרה זו כיהן כ-34 שנים.
בשנת תרט"ו פרש מהרבנות, בנמקו שאינו רוצה להיפטר בתור רב כיוון שמחמירים בדינם של רבנים בשמים על שלא הוכיחו כראוי את בני קהילתם. עבר להתגורר אצל בנו רבי יחיאל בסרדאהלי[1]. בסרדאהלי היה היה נוהג ללמוד בשבת יחד עם רבי יהודה אסאד את 'ספר האילן' של של הרמח"ל[4]. היה דרשן נודע[1].
נפטר בז' בחשוון ה'תרי"ז ונקבר למחרת[9] בחלקת הרבנים בבית הקברות בסרדאהלי[1].
חיבוריו
צאצאיו
- בנו רבי יחיאל. נישא לריזל בת ישכר דב גרינוואלד מסרדהלי.
- רבי עזריאל.
- רבי אהרן.
- בנו רבי יהושע אב"ד טעטינג.
- חתנו הגביר רבי משה בלומנטל אביו של רבי יעקב בלומנטל.
- בנו רבי מנדל נפטר בצעירותו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכים, עלי זכרון - לו, י"ט תמוז תשע"ז, עמ' ב.
- ↑ רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכיםדף ללא כותרת, עלי זכרון - לו, עמ' י"ב, בשולי המאמר.
- ^ 3.0 3.1 פנחס גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים - ד, ירושלים, תרפ"ז, עמ' 13, ד.
- ^ 4.0 4.1 4.2 יד אהרן, ירושלים, תשכ"ה, עמ' י"א, הקדמה ותולדות.
- ↑ הרב יחיאל בן יודית, נפטר בי"ז בניסן תקמ"ח; אמו הינדא בת ריזל נפטרה בו' בשבט תקנ"ו
- ↑ יד אהרן, ירושלים, תשכ"ה, עמ' י"א, הקדמה ותולדות, וראו ב{רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכיםדף ללא כותרת, עלי זכרון - לו, עמ' י"ב, בשולי המאמר.
- ↑ על פי רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכים, עלי זכרון - לו, י"ט תמוז תשע"ז, עמ' ב, שם מובא שעבר ליאהנע כשלוש שנים אחר נישואיו.
- ↑ משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, החתם סופר ובני דורו, בני ברק, תשנ"ג, עמ' נ"א, ערך מ"ח.
- ↑ על פי נוסח מצבת קברו.